אם רק היו שומעים בימי הביניים על היגיינה | המחשה: שאטרסטוק

השבוע שודר הפרק האחרון בעונה השביעית של משחקי הכס, וכל חובבי הסדרה ייאלצו כעת להמתין חורף ארוך במיוחד בציפייה לעונה האחרונה. למרות שמדובר בסדרת פנטזיה עם מתים מהלכים ודרקונים מעופפים, העולם שבו היא מתרחשת מזכיר מאוד את תקופת ימי הביניים האפלה.

ימי הביניים נמשכו קרוב לאלף שנה אבל כנראה שהמאה ה-14 הייתה נוראית בהרבה מאלה שקדמו לה. בשנת 1347 עגנו בנמל שבסיציליה ספינות סוחר שעל סיפונן גופות אנשים מתים וחולים אנושים. בבתי השחי של הספנים נראו בליטות שחורות ששתתו דם ומוגלה. החולים הרבו להשתעל ולהזיע ומתו במהירות – בתוך כשלושה ימים מהרגע שבו הופיעו הסימנים הראשונים.

המחלה, שכונתה בשם "המוות השחור", התפשטה במהירות בכל רחבי אירופה. בשנת 1350 כבר לא היה מקום בעולם המיושב שאליו לא הגיעה המגיפה. בכל מקום שאליו הגיעה היא התפרצה בבת אחת, קצרה חללים רבים ואז נעלמה כפי שהופיעה, מותירה אחריה ערימות מתים שלעיתים רבות לא נמצא אפילו מי שיקבור אותם, מה שלא תרם לעצירת המגפה.

מי שסבלו יותר מכולם מן ההשלכות של המגפה הנוראית היו היהודים. לא רק שהם איבדו רבים שנדבקו וחלו, אלא שהם גם הואשמו בכך שהרעילו את מי השתייה וחוללו את המחלה, הכל במטרה להשמיד את העולם הנוצרי.

מעשי הטבח וההרג החלו כבר באביב 1348. יהודים נגררו מבתיהם והושלכו חיים למדורות ואפילו בולה שפרסם האפיפיור קלמנס השישי, האוסרת על הרג יהודים ומנקה אותם מאשמה, לא עשתה רושם על הפורעים.

חבורות של מטיפים הסתובבו בערים והלקו את עצמם עד זוב דם, בתקווה שאולי כך יחוס האל על בני האדם ויעצור את המגיפה. אותם מטיפים, שהובילו את המתקפות על היהודים, קיימו אירועי התעוררות והלקאות מרובי משתתפים. אז עוד לא ידעו כלום על וירוסים וחיידקים ועל כך שהמחלה עוברת באמצעות הפרשות גוף שונות, כך שסביר להניח שדווקא ההתכנסויות הגדולות הללו ונוזלי הגוף שניתזו לכל עבר, סייעו לזרז את התפשטות המגיפה.

היגיינה לא הייתה מהצדדים החזקים של בני ימי הביניים. דוגמא לכך אפשר למצוא למשל בתיאור על הנעשה בבית החולים ההוספיטלארי בירושלים, שהופעל על ידי מסדר נוצרי שהוקם בימי מסע הצלב הראשון ועסק בטיפול בחולים: "וכל שני חולים מורגלים לקבל עור כבשה אחד, אשר בזה הם משתמשים כאשר הם הולכים למחראה", נכתב במסמך. במילים אחרות, נייר הטואלט של אותה תקופה שהיה עשוי עור כבש, היה רב פעמי ורב משתמשים.

בפרשת השבוע "כי תצא" עוסקות כמה מן המצוות בשמירה על בריאות הציבור: "וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ", נכתב בפרשה. "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ". בני ישראל מצווים לקבוע מחוץ למחנה מקומות לעשיית הצרכים ולכסות את הפרשותיהם, אשר עלולות להיות גורם להפצת מחלות.

בפרשה גם מצווים בני ישראל על קבורת המת, במקרה זה של פושע מורשע שנידון למוות: "לֹא-תָלִין נִבְלָתוֹ עַל-הָעֵץ, כִּי-קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא". מהפסוק הזה ניתן ללמוד שאפילו אדם שחטא והוצא להורג חובה לקבור באותו היום ולא להותיר את גופתו הנרקבת חשופה לעין כל, קל וחומר שכל מת באשר הוא מת, חובה לקבור. מעבר לכבוד המת יש כאן כמובן עניין תברואתי חשוב.

מאז ימי הביניים התפתח המדע וכיום ידוע לנו כיצד מגיפות מתפשטות. גם אם לא פשוט לעצור אותן, הכלים שיש בידי הרופאים כיום מסייעים להם למנוע הדבקה מואצת, כמו זו שהייתה בימי המגיפה השחורה, אז האמינו רבים שהנה סוף העולם מגיע.

ובכל זאת, אם תסתכלו פעם על ספינות מחו"ל שמגיעות לעגון בנמל אולי תבחינו בדגל צהוב שמתנופף מעליהן, שריד לימי העבר. בקוד הימי אומר הדגל הזה: "ספינתי בריאה מבקש רשות לפעולה חופשית בנמל".

 

יישובניק נט אתר הבית של תושבי הדרום הצטרפו אלינו לפייסבוק

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו