"נוח, איש צדיק תמים היה בדורותיו" מאמין גדול באלוהים כול ימי חייו. נולדו לו שלמה בנים: שם, חם, ויפת. אלוהים מבקש מנוח לבנות תיבה ולהכניס לתוכה את כול סוגי בעלי החיים. זוג מכול אחד חוץ מהבהמה ועוף השמים הטהורים 7 זוגות. נוח בונה את התיבה במשך 120 שנים לפי ההוראות של אלוהים במפרט בפרשה. נוח ומשפחתו נכנסים לתיבה עם אוכל רב לכול ימיי המבול. המבול נמשך 40 יום ולילה וכול בני האדם ובעלי החיים על פני האדמה מתו. אלוהים למעשה השמיש את כול מרקם החיים שהיה. רק אחרי 365 ימים המים יורדים ונוח ומשפחתו יוצאים מהתיבה. אלוהים מבטיח שלא יהיה מבול נוסף על העולם. דור המבול הושמד ודור ההפלגה ממשיך את החיים החדשים מעל פני האדמה בתקווה שיהיו טובים יותר.

אלוהים מאפשר אכילת בעלי החיים ללא הדם ואיסור רצח בני האדם. הקשת בענן היא הברית עם אלוהים ובני האדם. נוח יוצא מתיבה נוטע כרם ושותה יין כול היום ומוטל שיכור באוהל. נוח שהיה תקוות האנושות כולה לא עמד במבחן ובחר לא להיות מעורב בגורל האנושות. נוח לא יוצא טוב בסוף הפרשה. עם אלוהים ידע נוח להתהלך ועם בני האדם הוא נכשל בהתנהגותו. מדובר על צדיק בדורו עם בעיית אישיות. יש מסר של כוונות ויש מוסר של תוצאות. מנוח ישנם צפיות רבות להתנהגות. הוא בחר להתפרק בשתיית יין ולהשתכר. העדר שותפות גורל הביאה אותו לחוסר רגש כלפי האנושות. הוא היה חייב בהתנהגות של שותפות גורל עם האנושות. התיבה הפכה לנוח למבצרו והוא התעלם ממה שקורה בסביבתו והתקשה לחוש צער על גורל בני האדם. נוח עושה רק מה שאלוהים מצווה עליו לעשות ואין לו דעה אישית. נוח מאכזב בהתנהגותו והוא לא מסוגל להיות שותף גורל לאנושות.

 

גם לאחר המבול התנהגות בני האדם לא משתנה. כשאלוהים נותן לאדם שליטה על העולם האדם מנצל את כוחו להתנהגות רעה. המבול השמיד את החיים על פני האדמה בתקווה שיבנה עולם טוב יותר מהקודם  וההתנהגות תהיה טובה יותר. אלוהים מיסודו רחמן ונותן לבני האדם הזדמנויות לתקן את דרכנו. את דור המבול אלוהים לא רצה לתקן אלא להשמיד. ההיסטוריה האנושית "מבריאת האדם עד "מתן תורה" היא "חיפוש הדרך". אנו לומדים שאלוהים יכול ברצונו להרוס ולהחריב או להיות "רחמן".

המבול למעשה לא תיקן את התנהגות בני האדם. לכן, עלינו להשתדל לתקן את הרוע ולהפוך אותו לטוב. להשתדל למצוא בהתנהגותנו את הדרך הרצויה. כאשר הרוע חזק ואין לו תיקון אין ברירה אלא להשמידו. אם יש אפשרות לעשות פעולות מתקנות. ניסיון לבנות עולם חדש אחרי המבול לא הצליח. נוח תקוות האנושות לא הצליח להתגבר על חולשותיו. התיקון ע"י הרס מוחלט ועקירת הרוע לא הביאה לתיקון המיוחל למרות שהמציאות הקיימת הייתה רעה. ע"י הרס מוחלט אנו גורמים גם להריסת הטוב המועט שבכול זאת קיים. אלוהים ע"י "הקשת בענן" ערך ברית עם בני האדם כדי לבלו את כעסו ולא לגרום לעוד מבול. הדבר הרצוי הוא לתקן דברים ולא לגרום להרס ואבדון. ללמוד לתקן את המעשים שנכשלנו בהם. אלוהים תמיד יהיה במרכז חייו של האדם כול ימי חייו ואי אפשר לשנות זאת לעולם. האדם נברא "בצלם אלוהים" ובני אדם שבוחרים בהתנהגות רעה מתרחקים "מצלם אלוהים". הרוע מביא את האדם להרס עצמי מתמשך בחייו. העדר שותפות גורל בין בני האדם מביאה להרס העולם.

דוד שחר

 

 

              

       

 

 

יישובניק נט אתר הבית של תושבי הדרום הצטרפו אלינו לפייסבוק

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו