הסרט החדש של פירס ברוסנן (ג'יימס בונד) וג'קי צ'אן (כל הילדות שלנו בערך), הוא סך הכל סרט אקשן טוב, עם עלילה שכולנו אוהבים ומתרגשים ממנה – "פגעתם במשפחה שלי וחשבתם שתצאו מזה בזול? אז לא לא לא אומר מוטי, אני איש קומנדו מטורף וצמא דם לשעבר שיודע להכין מטעני חבלה מ2 כוסות פלסטיק וגרב" כן, אנחנו חולים על זה, בין אם זה ליאם ניסן ב"חטופה", דנזל וושינגטון ב"נקמה בוערת" או כל סרט אי פעם של סטיבן סיגל. אבל זאת לא הבעיה שלי איתו.
נקמה זרה. עכשיו בקולנוע
נכון שהקו מגניב וסוחף, העלילה מרגשת ונקמנית, אבל מה שממש מוזר בסרט הזה היא העובדה שג'קי שלנו, שמשחק את דמותו של האב השכול "קוואן", בכלל לא קריטי להתגלגלות העניינים. כלומר שגם אם נוציא אותו לגמרי מהתסריט, כל הסרט היה מתנהל בדיוק אותו הדבר, מה שדי מבאס.

בגדול הסרט עוסק במתיחות הרבה שבין הממשל הבריטי לבין האירים על רקע פיגועים בלונדון שיוצאים לפועל ע"י ארגון ה"איי.אר.איי" (היינו המחתרת האירית) והמצוד אחריהם של יחידת הלוחמה בטרור הבריטית בשיתוף שר בממשלה האירית (פירס היקר והמזדקן שלנו).

הפיגוע הראשון גובה את חייה של ביתו היחידה של קוואן ופה מתחיל השישו ושימחו. קוואן מסמן את השר האירי עקב ראיון שלו בטלוויזיה על עברו בארגון הטרור, ומחליט שרק השר יודע מי הוציא לפועל את הפיגוע. כמובן שהשר טוען שאין לו מושג וקוואן לא מוכן לקבל את זה אז בתמורה הוא מכסח את הצורה של כל מי שעם מבטא אירי בסרט.
צילום: אילנית דורפמן

יש אקשן, יש מכות מגניבות ומתוחכמות כאלה שרק ג'קי צ'אן יודע לתת, אבל סלחו לי, ואני אומר את זה בהרבה כאב כי מי כמוני מת על ג'קי, העלילה לוקה בחסר. 

"נקמה זרה": 3 אגרופים מתוך 5 (זה היה 2 אם השחקן הראשי לא היה גיבור ילדות שלי).

יישובניק נט אתר הבית של תושבי הדרום הצטרפו אלינו לפייסבוק

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו