משה כתב פעם נוספת את לוחות הברית, ובזכות משה - אלוקים לא השמיד את בני ישראל בחרון אפו ונתן לעם הזדמנות נוספת. בניית המשכן עצמו הפך לצורך קיומי, ונועד להיות מרכז רוחני לבני ישראל. משה כינס את כל בני ישראל והסביר להם מה רצונו של אלוקים מהם, למשל שמירת שבת ואיסור הדלקת אש בשבת. איסור הדלקת אש מסמלת את הקשר והאמונה באלוקים ואילו שמירת השבת מסמלת את הברית עם אלוקים. בניית המשכן נעשה באמצעות תרומות מהעם, היכולות המקצועיות של כל האמנים בישראל, ובעיקר של שני אמנים בעלי יכולת מקצועית מושלמת - בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך. הידע הרב, החוכמה והרצון מהלב התחברו יחדיו ליצירות מחשבת משותפת בבניית המשכן וכלי הקודש.

פרשת פקודי מסיימת את ספר שמות בסיום בניית המשכן וכלי הקודש. מהתרומות התקבלו 29 ככרות זהב ו-730 שקלים, 100 כיכרות כסף ו-775 שקלים, 70 כיכרות נחושת ו-2,400 שקלים. סכומים נכבדים מעבר למצופה. המשכן וכלי הקודש היו פאר היצירה של כל האמנים. בגדי הכהן הגדול נתפרו במלאכת מחשבת, תבונה ופאר רב. באחד לחודש ניסן הכל היה מוכן לפתיחה, משה עמד במשימה הענקית של בניית בית לאלוקים. לאחר שהמשכן הורכב על כל חלקיו - מכסה אותו עמוד ענן המסמל את נוכחותו של אלוקים במקום. כאשר עמוד הענן עולה למעלה מעל המשכן, בני ישראל יוצאים שוב למסע במדבר. הקמת כל המשכן וכליו היו לפי דרישה מדויקת של אלוקים. האמנים עשו את עבודתם לפי ההוראות שקיבלו ממשה בצלאל שהיה אומן גדול והכניס בעבודותיו כשרון וחוכמה רבה, ובעיקר את רוח אלוקים. לאחר סיום העבודות מברך משה את בני ישראל. המשכן נבנה מהחומרים המשובחים ביותר, כמו גם בגדי הכהן הגדול.
המשכן הוא לא מועדון חברים סגור, הוא מרכז רוחני לכל שכבות העם, ואלוקים "שייך" לכולם ולא למגזר מסוים. התורה מעבירה לנו מסר חד וברור - שכולם מתקבלים בברכה אצל אלוקים, והוא רוצה שנאמין בו מכל הלב. בבית אלוקים חייבת להיות קדושה והתורה מבקשת בעיקר את טוהר הלב. במידה ונצליח להכניס לחיינו את אהבת האלוקים, ערכי התורה, החוקים והמצוות, מוסריות, חמלה ואהבה - נצליח להכניס את המשכן אל חיינו. 
התורה עצמה נותנת לנו שתי הבנות בסיסיות, "הגרסה האידיאלית" של חוקי התורה שמעביר משה לבני ישראל ואותם צריך לקיים, ו"האידיאל האלוהי" - לסלק את הפער בין העולם החומרי לרוחניות, שהוא מאוד קשה לנו לביצוע, משום שאנו חיים בעולם מאוד חומרי. האדם נמצא ברדיפה ותחרות במשך כל חייו, רדיפה לעיתים אחר הבלתי מושג. התורה מלמדת אותנו על משמעות החיים, ובכך למעשה היא מחזקת אותנו נפשית.  למרות שלא הגענו עדיין לגרסה האידיאלית, אנו כן לומדים לצמצם את הפער הזה שבלימוד והבנת רצונו של אלוקים מאיתנו. המסע הרוחני של כל אדם הוא להתגבר על הפער שבין הרוחני לגשמי ולהכניס את המשכן (הקדושה) אל חייו. אין צורך להגזים במסע הרוחנו שלנו, כדי לא לאבד את האחיזה בחיינו, הכל צריך להיעשות בשלבים. לימוד התורה נעשה על פי יכולתו של כל אדם. גם תרומה היא חלק נכבד מרצונו של אלוקים, בבניית המשכן בני ישראל כולם משתפים פעולה לפי כיסם וכישרונום, כל אחד מוכשר בתחום אחר, ושיתוף הפעולה הניב את פאר היצירה של המשכן. 
ראש חודש ניסן 2017:
יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתחדש עלינו את החודש הזה לטובה וברכה, ותתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חילוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים, חיים שימלאו משאלות לבנו לטובה, בזכות תפילת רבים, אמן סלה: יחדשנו הקדוש ברוך הוא עלינו ועל כל עמו בית ישראל לטובה וברכה, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה, לפרנסה טובה ולכלכלה, לחיים טובים ולשלום, לשמועות טובות ולבשורות טובות, ולגשמים בעתם, לרפואה שלמה, ולגאולה קרובהף ונאמר אמן.
ראש חודש ניסן יחול ביום שלישי הקרוב. חודש ניסן הוא החודש הראשון וגם ראש החודשים במסורת היהודית, ונקרא גם "חודש האביב". בחג הפסח מתחילה ספירת העומר, שמסתיימת בחג השבועות. מזל החודש הוא טלה. במצרים הקדומה הטלה היה משמש גם לעבודת אלילים ובני ישראל שחטו טלה כסמל ליציאה מעבדות לחירות. בחודש זה אין מנהגי אבלות ואין מספידים. בחודש זה הסתיימה בניית המשכן שנדד עם בני ישראל 40 שנה במדבר. בחודש זה הטבע מתחיל להתחדש לאחר תרדמת החורף ומקבל כוחות חדשים. זהו חודש טוב לתפילות, מפני שהשמיים נפתחים ליצירת קשר עם אלוקים. בליל הסדר כשאנו קוראים את ההגדה אנו מפעילים את כוח התפילה ומתחברים לניסים של יציאת מצרים, יצאנו מחושך לאור, משעבוד לגאולה, מעבדות לחירות. עם ישראל היה עם חלש, מדוכא וחסר אמונה שלא מסוגל להילחם על חירותו.

בחודש זה צריך להזכיר לנו שאנו חיים במדינה יהודית עצמאית עם צבא שמגן עלינו מאויבנו. אסור לשכוח כי רק לפני 69 שנים היינו חסרי מולדת. אנחנו שנולדנו למציאות של מדינה חופשית לא יודעים מהי עבדות. התורה מבקשת מאיתנו תמיד לחזור למקורות, להבין את הנס הגדול שהיה. אלוקים נלחם בעצמו ביציאת מצרים, מפני שלא היינו מסוגלים להילחם בזמנו. עלינו להבין שהכוח האלוקי תמיד קיים ויש לנו השגחה אלוקית. אנו שומרים על עצמאותנו באמצעות צבא חזק וגדול, שמגן עלינו בגבולנו. כל אחד צריך לזכור את חג הפסח כחג החירות ולא רק פעם אחת בשנה. העבדות היא כתם שחור באנושות כולה, כשהאדם מאבד כך את חירותו. קריאת ההגדה גם מזכירה לנו שאנו בני חורין במדינה יהודית, אותה אלוקים נתן לנו כהבטחה לאבותינו לפני 3,000 שנה כברית לעולם. 
מאת דוד שחר

יישובניק נט אתר הבית של תושבי הדרום הצטרפו אלינו לפייסבוק

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו