איש השנה בחקלאות יאיר אזולאי

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('c4e75421-33ca-4295-ad2d-b480526155ed','/dyncontent/2024/3/13/eba24287-81c1-4524-8420-9aa872b7d7a6.gif',17612,'סמי שמעון אייטם כתבה ',525,78,true,26579,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('c4e75421-33ca-4295-ad2d-b480526155ed','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,26579,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

פגשנו השבוע את יאיר אזולאי אשר נבחר לחקלאי מצטיין במסגרת ועידת ישראל לחקלאות שהתקיימה לאחרונה

יאיר אזולאי, החל את דרכו כעובד חקלאי מיד אחרי שירותו הצבאי לבקעת הירדן וללא כל הכשרה חקלאית קודמת מהעיר שדרות בשנת .1984 בשנת 1991 לאחר הסדר הקיבוצים והמושבים, נקלט אזולאי במושב תומר וקיבל הקצאת קרקע של 40 דונם כמקובל באזור.

שנה לאחר מכן כבר שכר חלקות קרקע מהקיבוצים השכנים בהם שתל 100 דונם בננות ו150 דונם קנרס.

בהמשך הקים בית אריזה להבלחת בננות ושיווקם. מלבד שיווק תוצרתו, יאיר גם שיווק תוצרת שנקנתה ממגדלים אחרים. מערכת שיווקית וגידולית זו משמשת אותו גם כיום. בהמשך הקים משתלת צמחי נוי בהיקף של 40 דונם.

יאיר אזולאי

בשנים 1999-2000 החל לגדל פלפל בבתי רשת וכיום מגדל יאיר פלפל על פני שטח כולל של 500 דונם. בשנת 2005 הקים חברת ייצוא של תוצרת חקלאית המשווקת רק את תוצרתו לחו"ל. על מנת לטפל בתוצרתו ברמה גבוהה, הקים יאיר בית אריזה הכולל מערכי מיון מתקדמים וחדרי קירור מבוקרים וכל האמצעים הנדרשים על מנת להבטיח עקיבות מלאה של תוצרתו מהשטח למדף ושקיפות מלאה ללקוח עבור המוצר אותו הוא קונה.

 יאיר, אז מה הביא אותך לגדל אננס ובייחוד באזור שלא כל כך מתאים מבחינת האקלים?

הסיבה שבחרתי את הגידול הטרופי שלא מתאים לאזור שלי הוא בעצם אתגר מקצועי והסיכוי להרוויח בענף החקלאות בשוק המקומי ולא בשווקים הבינלאומיים שם אני מוגבל בשיווק עקב חרמות ובעיה נוספת הקשורה לשערי מטבע נמוכים.

 גידולים חקלאיים

האם ניתן לומר כי הגעת לפריצת דרך בתחומך?

אננס גדל באזור טרופי בלבד. מאחר והאזור שלי נחשב הגרוע בעולם לגידול אננס מבחינת התנאים נאלצתי עם כניסתי לגידול להעניק לו תנאים מלאכותיים הדומים לאזורים טרופיים. קרי, בקרת אקלים, לחות טמפרטורה שזה אומר לחות 80% טמפרטורה בקיץ סביב 35 מעלות ובחורף שלא תרד מ- 8 מעלות. בנוסף, האדמה והמים באזור שלי אינם מתאימים לגידול אננס ומשכך נדרשנו לגדל במצע מנותק ובדליים להעניק לגידול את התנאים המתאימים הנדרשים לגידול אופטימלי ורק כך הצלחנו באמצעות התנאים המלאכותיים שיצרנו להצליח להניב אננסים במשך כל השנה כולל בתקופת החורף הקר וכמובן בקיץ הלוהט שכאמור אצלנו הטמפרטורה יכולה להגיע ל- 48 מעלות ו- 25% לחות.

 גידול אננס

בשנים האחרונות אנו סובלים מבצורת מתמשכת, במיוחד באזורים צחיחים כמו בקעת הירדן. כיצד מתמודדים עם זה וכיצד זה משפיע כלכלית?

גידול אננס באזור צחיח כמו בקעת הירדן דורש שימוש נכון וחסכוני במים. למטרה זו הוכנסו חיישנים חכמים וטנסיומטרים אשר מאפשרים לנו להגיע לחיסכון ענק במים מבלי לפגוע ביכולת של הצמח להתפתח בצורה אופטימלית ולהניב פרי גדול וטעים באמצעות שיטה ממוחשבת ומדוייקת הצלחנו להגיע למקסימום של 500 קוב לדונם לשנה לגידול האננס שנחשב נמוך במיוחד גם ביחס לגידולים אחרים בארץ.

 

אנחנו שומעים על יותר ויותר רשתות גדולות שמייבאות פירות וירקות ממדינות שכנות כגון ירדן וטורקיה. זה בוודאי משפיע מאוד.

כמובן שהדבר משפיע באופן ישיר על המחיר ועל התמורה שהחקלאי מקבל והחקלאים צריכים להבין שיש שינוי אצל מקבלי ההחלטות על מנת להוריד את יוקר המחייה מצב זה הוא עובדה קיימת וצריך לקבל את הייבוא כעובדה מוגמרת שתימשך גם בשנים הקרובות. החקלאים יבינו שבמחירים גבוהים יהיה יבוא ממדינות שכנות וזה בסדר. את האנרגיה והמלחמות צריך לנתב לחקיקה שלא תאפשר הורדת מחירים מתחת לעלות הייצור כמו שחלק מרשתות השיווק נועדות לבצע על מנת למשוך את עקרת הבת אל מרכולים דרך מבצעים ייחודיים  של עגבניה או מלפפון בעלות של 0.99 אגורות לק"ג.

 

בנוסף ליבוא הזר ולבצורת, החקלאים מתמודדים גם עם פשיעה שכמעט ואינה זוכה למענה מהמשטרה כגון גניבות של ציוד חקלאי ואף מקרים של סחיטות.

אין ספק שהחקלאות הישראלית נמצאת במשבר עמוק כבר שנים והגניבות החקלאיות הן בעיה של ממש עבור משקים קטנים שלא מצליחים למנוע את התופעה וסובלים מפגיעה בהכנסות בשנה האחרונה הממשלה נותנת דגש בניסיון לפתור את תופעת הגניבות ולאפשר לחקלאים להמשיך להתפרנס בכבוד. בעיית העובדים לחקלאות קיימת שנים רבות והמשקים חייבים למצוא פתרונות יעילים במיכון והתייעלות מישקית אשר תצמצם את בעיית העובדים.

 

אחת הבעיות שחקלאים רבים סובלים ממנה הוא מחסור בכוח אדם שכן צעירים ישראלים אינם מעוניינים לעבוד בחקלאות ומהצד השני הבאת עובדים זרים הוא עסק יקר מאוד. כיצד מתמודדים עם זה והאם המדינה מסייעת בנושא?

אין ספק שגיל החקלאים הממוצע עולה מעל 60 ומהווה בעיה לקיומה של החקלאות גם בעשורים הקרובים. הפתרון חייב להיות דרך הממשלה בתיקצוב ובעידוד דור ההמשך לעסוק בחקלאות מתקדמת ויעילה.

 

נבחרת לאיש השנה בשבוע שעבר בועידת ישראל לחקלאות. זה ללא ספק היה מעמד מרגש, תוכל לספר על הרגעים שבהם נודע לך שזכית?

אני גאה להיות חקלאי כבר למעלה משלושה עשורים ונהנה לעסוק בענף המאתגר בעולם. כל יום מחדש ושמח לקבל את דור ההמשך אצלנו במושב. אני יוצר ונהנה גם בתנאים הקשים של החקלאות הישראלית בשנים האחרונות שסובלות מבעיות של מטבעות גרועים בייצוא, מזג אוויר קיצוני, בעיות של בצורת מתמשכת ועוד.

 

איפה להערכתך תהיה בעוד 10 שנים מהיום?

בעולם שמשתנה ללא הרף במהירות קשה לנבא 10 שנים קדימה אבל אם אני אלך לטווח של 5 שנים אני מעריך שבארץ יקבלו את האננס הכי אעים בעולם כל השנה ובמחיר הוגן. הקשר בין החקלאי לצרכן השיר יתחזק מאוד בשנים הקרובות ונוכל לראות הרבה יותר נקודות של מכירה מהחקלאי הן בשווקי איכרים והן בנקודות מכירה שיקומו בערים וכך יתאפשר לצרכן לקבל איכות טובה יותר במחיר הוגן ולחקלאי אפשרות טובה יותר להתפרנס בכבוד ולאורך זמן.

 

 

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה