"התמדה היא הדרך להצלחה"  כך מיתגה עינת את הלוגו שלה, וסיפורה מוכיח הכל

עינת מטודי ,(38) תושבת עזריקם , נשואה לשי ואמא לשלושה בנים ( ירין, נועם ועומר),  נולדה והתחנכה בנהריה, בגיל 17 בדרכה לעבודה רכבה על אופנוע, ונפצעה קשה בתאונה חזיתית עם רכב פרטי. כתוצאה מהתאונה רגלה של עינת נפגעה, ונותחה במשך שמונה שעות.  עקב הפציעה הקשה,  עינת היתה מרותקת  במשך שנה לכיסא גלגלים.

עינת מספרת "הרגל היתה מרוסקת לחלוטין ומלאה פלטינות. ההיתי ילדה בת שבע עשרה שלא יכולה לדרוך על הרגל, לא לצאת מהבית, לא ללכת לחברים, לא לעשות ספורט, לא לבלות ומנוטרלת לחלוטין. אפילו הפסדתי את נשף הסיום עם השמלה והאיפור, החברים וכל מה שמתלווה לזה. המראה היה מזעזע, צלקות לאורך כל הרגל. היו רגעים קשים במיוחד וניסיתי לא להישבר, הלכתי לשיקום, לפיזיותרפיה  כי כל מה שרציתי היה להחלים כמה שיותר מהר. לא וויתרתי. האמנתי שיהיה טוב, האמנתי שזה לא יכול להיות ושיש עוד תקווה, הייתי חזקה ואופטימית ".

מסלול הקריירה הראשוני של עינת היה בתור מנהלת חשבונות , אך במשך שנים הרגישה שמשהו חסר. בגיל 33 החליטה ללמוד לתואר אקדמאי במנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר, אך במהלך התואר הבינה שגם תחום זה אינו מספק את רצונה. בין התלבטויות שונות ותהיות על מהות הייעוד, באמצע השנה השנייה של התואר, החליטה שחוג ה"פילאטיס"  שהיא לוקחת מידי שבוע  יהפוך ללימודים מקצועיים. עינת נרשמה ללימודים אצל מאמנת הכושר דליה מנטבר , המכשירה מדריכי כושר בשיתוף  מכללת וינגיט, וסיימה בהצטיינות תעודת מדריכה לפילאטיס מזרן.

עינת בקצב הפילאטיס

"תמיד שאפתי להיות עצמאית ולא הייתי מסופקת. כל חיי אמרו לי את המשפט "שאני לא מנצלת את הפוטנציאל שבי" אך לא יכלתי לשנות את המקצוע מתוך הפחד שמא לא אוכל להשתתף בפרנסת הבית, אולי לא אצליח במקצוע אחר, ואף לא ידעתי למה לשנות. החוסר שקט קינן בי יותר מידי זמן".

 החששות שבדרך והגשמת החלום

את ההצלחה שלה זוקפת עינת, לתמיכה שקיבלה מהמשפחה והחברות הכי טובות, תחילה בנתה מערך שיעור  מלווה במוזיקה וקיימה פיילוט ראשוני במרפסת ביתה במושב עזריקם , עם בנות משפחה וחברות, וללא תשלום.

"כשסיימתי את לימודי, עלתה השאלה איך אהיה מדריכה לפילאטיס עצמאית? החששות מהמעבר משכירה, שמפרנסת לעצמאית היו מרובות, הרצון להעיז והאמונה כי טוב, היה חזק ממני ".

"אני יכולה אמרתי לעצמי, כל אחת יכולה, גם עם הרגל בעלת הפלטינות אני אהיה אלופה. שמתי לעצמי מטרה ואני אשיג אותה, גם אם אני חושבת שזה כנגד כל הסיכויים שלי. במקרה הרע תמיד אפשר לחזור להיות מנהלת חשבונות, אך לא לנסות יהיה יותר גרוע מלנסות ולהיכשל".

"פילאטיס עבורי הוא אורח חיים בריא. באמצעות התרגילים ניתן לבצע את הפעולות היומיומיות ביתר קלות. פתאום הגוף נהיה קל יותר, אנרגטי יותר גמיש יותר, ובואי לא נשכח חטוב ואסוף יותר מגוף שאינו עושה פילאטיס. ומתוך זה התחלתי" .

 עינת מטודי

פילאטיס  כהשראה לנשים

"בתחילת הדרך הקבוצה היתה קטנה בת שבע מתאמנות מקסימות (שעד היום מתמידות ולא מפספסות) אך בליבי עדין היו החששות. מה שהחזיק אותי ונתן לי השראה  היתה הידיעה שאני עושה משהו מהלב, כולם מרגישים וזה מצליח".

"אני גורמת לנשים לצאת מהבית, ולהעניק לעצמן זמן איכות ואורח חיים בריא". יש סיפוק אדיר  לגרום למתאמנת, בעלת מגבלה מסוימת  להתכופף  גם כשהיא לא יכלה. כשאת רואה שהמתאמנות,  מגיעות  לשיעור בהנאה,  וגם נוצרת בינהן אחווה , זה נותן לי את הכח להמשיך, לגוון , לרכוש עוד אביזרים עבורן שיהנו ממכלול התרגילים שיש בעולם הפילאטיס."

 שיעור פילאטיס מזרן

"לנשים קיימות סיבות ותירוצים רבים למה לא להתאמן, איך אני אצא עכשיו? קר בחוץ, אין לי סידור לילדים, אין לי מה ללבוש, אין לי כח, אין לי חשק, חג עכשיו, שבת, ועוד, ועוד. אך אני מאמינה כי קיימות יותר סיבות למה כן להתאמן ובמיוחד פילאטיס"

"הפילאטיס תורם לחיזוק השרירים ולהארכתם, ריכוז ושליטה נכונה בגוף, נשימה נכונה, שיפור היציבות, חיטוב ועיצוב הגוף, שמירה על שיווי משקל, קורדינציה, הצרת היקפי הגוף, הקלה בכאבי גב, הפגת מתחים, דיוק התנועה וזרימתה, מודעות לגוף והבנתו, התרוממות מצב הרוח, והכי חשוב - הנאה ! וכל אלו ועוד אני מעניקה בשיעורים שלי".

כיום לעינת 5 קבוצות שונות  במושבים עזריקם, גבעתי, באר טוביה, כפר אחים, ובאשקלון. וסוחפת אחריה מתאמנות רבות,  בנוסף היא עובדת   גם בחדרי כושר שונים באזור.

מה השלב הבא ?

"אני ממשיכה להתאמן וללכת להשתלמויות כדי להיות יותר מעודכנת, יותר טובה למתאמנות שלי, וממשיכה לפתוח קבוצות ביישובים השונים ברחבי המועצה.  היום אני גאה בעצמי, על האמונה וההתמדה. הצבתי מטרה חלמתי והעזתי, ועדין לא סיימתי. המוטו שלי שאפשר! כל אחת יכולה בזכות האמונה, ההתמדה והרצון. גם כשקשה ממשיכים, יהיה טוב. אני מאמינה במה שאני עושה ובדרך שלי".

"אני יכלה לסכם שמימשתי את הפוטנציאל שבי, אך לא את כולו, העבודה עוד רבה והיא תגיע  באהבה"

לדף הפייסבוק של עינת לחצו כאן 

צילום : רעות אביבי

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו