חלק מהנערים שנעצרו בקפריסין. צילום: EPA

בימים האחרונים אחת מאחוות האחים הישראליות, מבקשת להרחיב את המשפחה. 12 אחים שלנו, תקועים רחמנא לצלן בכלא בקפריסין, אחרי שאיזו גויה העלילה עליהם שאנסו אותה בזה אחר זה בחדר מלון. וגורלם יכול להיות כלא. ההורים שלהם (שהם בכלל ההורים של כולנו) בוכים בתחינה מול כל מצלמת חדשות - עזרו לנו, עזרו לנו להציל את הבנים שלנו. האחווה זועקת מתוך מיניבוס משטרתי "תעשו רעש! תעזרו לנו! הצילו!".

אכן, קורע לב.

קורע לב לראות איך פעם אחר פעם טובי בנינו, האהובים שבאחינו, מואשמים שלא עוול בכפם בפשעים נתעבים כמו אונס. תמיד זה בגלל איזו אחת, שהגזימה עם השתייה או הייתה לא מובנת, אחת שמנסה להרוס למישהו את החיים או סתם גולדיגרית שרואה הזדמנות להתעשר. דמי שתיקה. תמיד הן רוצות את זה ואז מתנערות מהאחריות על גופן ובשום פנים ואופן לא אומרות 'לא', לא בוכות ואפילו נהנות מכל העסק.

אז איך קורה שבכל כך הרבה מצבים, האחים שלנו מואשמים באונס קבוצתי? איך לאנוס בקבוצה ועוד ילדות ונערות, החטא הנורא מכל, הפך להיות האטרקציה המרכזית בשבט האחים המופלא שלנו?

כשהייתי חשפנית, לראות אחוות אחים שחולקים אהבה משותפת לזילות מינית ואלימות היה די שגרתי. בסופי השבוע היו פוקדים את מועדוני החשפנות, חבורות חבורות, אחים לבילוי. לפעמים מגיעים 6, לפעמים 12. ותמיד במטרה אחת - לחגוג. לחגוג על גופן של נשים. אבל לא לבד, בצוותא. שבת אחים גם יחד. הרי מה יותר מחרמן מלחלוק עם אח שלך את אותו הגוף החם? (רמז, זה קשור באי הסכמה). 
גם אחורה יותר, בתיכון, כששמעתי על איך חצי מהבנים בשכבה הלכו עם אותה ה'שרמוטה' באילת אחד אחרי השני. חזרו גאים. אחים שלי. 
וכשנכנסים לאתרי פורנו, כמה אחווה מוצעת לנו! נחילים של גברים שחולקים גוף אחד. לפעמים 10, לפעמים 20. ותמיד הגוף האחד הזה, עלום השם ונטול המשפחה רוצה בזה. מחייך ומתחנן לעוד בין חבטה לחבטה. צורח. אבל מהנאה. הפרצוף החנוק והאדום זה סתם בשביל הקטע. גם הבריחה בעירום מהמקום בסוף.

כי גם נשים אוהבות ביחד. הן רוצות יחד. בחונטה. גם אנחנו זקוקות לסולידריות ולאחווה. ומה יותר ביחד מ12 גברים שמחדירים בך רעות? מה יותר מחבק מאחיזתם של אחרים ברגלייך, בידייך, בשדייך ובשיערך כשאת נאבקת? הרי נשים הן שק של נחשים אבל גברים הם אחים על מלא. אפשר לסמוך עליכם. שלא יספרו לנו סיפורים. אנחנו חייבות אתכם ואת הפלא שבלהיות עם כולכם בו זמנית, ככה בהפתעה, עם הכאפות והכל. אחרת איך נלמד? איך נעריך את פלא הסולידריות? 
רצוי כמובן, כמה שיותר מוקדם. אז גיל 11? 7? רק הכו בנו תורה.

12 אחוקים עצורים בקפריסין. והם זועקים לנו שנעזור להם. שנעמוד לצידם מול אימת העונש על פשע שלא ביצעו. מסכנים שלנו. בסך הכל נסעו לחופשה וזיינו קצת. התפרקו. הם הרי בנים. ובנים יהיו בנים. זה שעשוע, זה לא באמת. וחלילה שמישהו הרביץ, או מישהו צילם. זה לא יכול להיות. הם נשמות עדינות וטהורות. ומאיפה בכלל שיביאו את הרעיונות המשונים האלה? זה לא שהם חשופים לפורנוגרפיה, זה לא שמקובל בחברה שלנו שתחת הכותרת 'בילוי' נכנסים דברים משונים כמו אונס או תקיפה אלימה ותחת הגדרת 'טעות תמימה' תמצאו ילדים שאיכשהו נפלו עם איבר המין שלהם לתוך נערה בדיוק כשהמצלמה תיעדה את הכל.

אז עצרו הכל. הכל. עצרו את המלחמה שלכם בתרבות האונס, עצרו את האמפתיה כלפי ילדות, נערות ונשים שהן בכלל לא האישיו כאן, הן וגופן השבור. נפשן הפצועה. הסיוטים שיגיעו בלילה, הבכי שיגיע ביום. עזבו את זה. זה לא משנה. היא גם ככה גויה שלא יודעת לשתות, שהבריטים יטפלו בה.

עצרו הכל עכשיו ותעשו רעש. כמו שהם ביקשו. מה לא נעשה בשביל אח (חוץ מאונס כמובן)
אל תשכחו את זה. תעשו רעש!!
אבל מה רעש? שעד התא שלהם בקפריסין הם ישמעו שאין להם לאן לחזור.

אחים עאלק.
עם משפחה כזאת עדיף להשאר יתום.

(והכל לכאורה, כן? כי כשהם יהודים בני טובים - פתאום כן צריך לחכות שתסתיים החקירה לפני שבוחרים למי להאמין)

מאת : Gal Emmet מתוך סטטוס מציצים