עדי בריגה ז"ל

רס"ל עדי בריגה ז"ל (23) ממושב בית שקמה היה חייל מילואים כאשר נהרג מפגיעת טיל בשטח כינוס במבצע "צוק איתן". יחד אתו נהרגו עוד שלושה חיילים. הוא הניח אחריו שני אחים (מיכל ורפאל) והורים פנינה ודוד.

לפני שלוש שנים יזמה המועצה האזורית חוף אשקלון, בשיתוף המשפחה, תחרות בישול לזכרו- "עדי שף", בעקבות אהבתו לתחום הקולינריה. במרכז התחרות, שהפכה למסורת,  המתקיים בכל שנה בחג החנוכה ובו מבשלים המשתתפים מנות ותפריטים שאהב.

צילום : יאיר הרוש

משפחתו ממשיכה בפעלות הנצחה ושימור  ובמהלך השנה האחרונה התארגנו בני משפחה, חברים ותושבים מבית שקמה כדי לקדם מיזם נוסף להנצחת יקירם- הקמת גן ציבורי הנושא את שמו. למיזם נרתמו ראש המועצה האזורית חוף אשקלון יאיר פרג'ון, האגף לאיכות סביבה בראשות מרלין סבן, האגף לרווחה חברה וקהילה בראשות מעוזיה סגל, מרכז חוסן והמתנ"ס.

 

ביום שישי, יום הולדתו של עדי המנוח, התקיים טקס חנוכת הגן בהשתתפות אורחים רבים. על שביל הכניסה ממוקם סלע ועל לוח זכוכית מופיע סמל גדוד 75 של חיל השריון בחטיבה 7, בה שירת. על הלוח נכתב: "כשחיוך עולה אל השמיים" וקטע משיר שנכתב עליו.

מיכל בריגה, אחותו אמרה: "מאז שאתה לא כאן אנו מציינים יום ההולדת שלך רק לרגע אחד בשקט עם זיכרון, כי זה כואב מידי. אבל היום, יום ההולדת הרביעי בלעדיך, בחרנו משהו גדול, עם הרבה אנשים, ילדים, משפחה וחברים שבאו לחגוג את מי שהיית, את החיוך שלך ואת האהבה שלך לחיים".  בהמשך עלה לברך רב המועצה יעקב אביטן, נציג המושב משה טייאר וילדי ילדי הגנים "כלניות" ו"שקמים" שרו שירים.

 צילום : יאיר הרוש

פנינה, אמו של עדי: "עוד שנה אנו מציינים את יום ההולדת בלעדיך ובגן, בין השבילים, אעלה את שמך באהבה ענקית, שידעת גם אתה להפיץ לכל עבר. אוהבת אותך ומתגעגעת, שמחה על הקמת הגן, מילת תודה לא תצליח להביע את רגשותיי והערכתי לכל אלה שעסקו בהקמת הגן".

ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, יאיר פרג'ון: "כיצד נמדדת תחושת השייכות של קהילה? כשמתרחש אסון כמו שקרה במשפחת בריגה, חולפים ימי השבעה וה-30 והאם ממשיך להיות קשר בין הקהילה והמשפחה? ככה נמדדת הקהילתיות והחברות. דומה שהגן הזה, במרכזו של המושב, כאשר האגודה והקהילה תורמת את השטח, מאפשרת את יצירתו של הגן. בהמשך, התארגן הוועד המקומי, החברים ובמועצה ועוד רבים וטובים שנרתמו".

פרג'ון הוסיף: "זה לא רק אבן, מונומנט, שתהיה על אם הדרך, על השביל, אלא גן שבו תבואנה אימהות עם עגלות לשחק. צהלת זאטוטים וילדים תהיה נחלתו של הגן הזה. זוהי הנחמה הקטנה ביותר, שהגן הזה יהיה צחוק ושמחה כל הזמן, כמו שעדי שמח כל הזמן וכמו שרצינו שימשיך לשמוח. הגן ישמש את כל קהילת בית שקמה לדורות הבאים. יהיה זכרו ברוך. אנו אתכם, משפחה יקרה".

 

לאחר גזירת הסרט, הפריחו תלמידי הגנים בלונים כחולים אל הרקיע.