נשים עושות שלום. המסע חצה את הארץ בקריאה להצעת חוק שתקדם פתרון מדיני צילום: נשים עושות שלום

 בשעה של הסלמה בדרום, התחממות הגבול הצפוני והאיומים מצד חיזבאללה ואיראן על תגובה קשה לפעולות צה"ל, קיים השבוע ארגון "נשים עושות שלום" את מסע המחאה השנתי. "מסע התקווה השלישי", שבו השתתפו אלפי נשים יהודיות וערביות (אך לא רק), יצא מירושלים, עבר דרך לוד, תל אביב ואשדוד, והסתיים בשדרות. במשך חמישה ימים שילב המסע - שזו לו השנה השלישית - גם מפגשי שיח באוהלים, הופעות של אומנים, טקסים משותפים והתייצבות בצמתים להעלאת המודעות.

המסע התקיים בסימן הבחירות הקרבות ולציון חמש שנים למבצע צוק איתן, ונועד למנוע סבב הסלמה נוסף בדרום. "אנחנו לא מוותרות על הדרום, לא מוותרות על הקול שלנו. אנחנו לא מוותרות על עתיד ילדינו ולא עוצרות עד הסכם מדיני", בישרו הנשים שמובילות את הקמפיין הזה - דתיות, חילוניות, ערביות, אורחות מחו"ל ואף קיבוצניקיות לא מעטות מכל רחבי הארץ. לצידן היו גם גברים שהשתתפו בכמה פעילויות בדרך.

בין המשתתפות היו גם אורית עפרון, אימו של ניב עפרון שנפצע קשה במבצע צוק איתן ואיבד את פקודיו; הדסה מלמד, אימו של שחר מלמד מקיבוץ נירים, שנהרג ביום האחרון של צוק איתן; גרעין "המדבר" של הצופים (שרגע לפני הגיוס קראו לשלום בשם הדור הצעיר); תושבות ותושבים מהדרום (שביקשו מההנהגה למנוע את ההסלמה הבאה); אוֹרי פטשניק, מתנחלת וחברה בתנועת "נשים עושות שלום" (שמראה שאפשר להאמין בשלום למרות הטייטל) ועוד.

אילנה אולוס. דורשים ממקבלי ההחלטות לכלול במצע התייחסות לנושא המדיני. צילום: אלבום פרטי

במסע דנה תנועת הנשים ביוזמה שהן מעוניינות לקדם: "חלופות מדיניות תחילה". "חלפו חמש שנים מאז מבצע צוק איתן, שעליו נכתב בדוּח מבקר המדינה כי פסילתן על הסף של חלופות בתחום המדיני בלי שאלה הוצגו לקבינט, מנעה מחברי הקבינט לשוקלן ולדון בסיכוייהן ובסיכוניהן", ציינו הנשים כהקדמה לעמדתן. "תופעת חוסר הבדיקה המעמיקה של חלופות מדיניות במצבי חירום, במלחמה ובשגרה, היא תופעה מדאיגה המלווה את ממשלות השמאל והימין עוד מקוּם המדינה. תנועת נשים עושות שלום, תנועת השטח הגדולה בישראל, החליטה לקדם את הצעת החוק שיחייב את מקבלי ההחלטות להקצות משאבים של זמן, קשב וכוח אדם לבחינה ולפיתוח של חלופות מדיניות בשגרה ובחירום", אמרו.