.
החוק לצמצום השימוש במזומן התחיל להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019, וההגבלות על תשלום במזומן כבר חלות על הציבור.

מלבד הגבלות אלה, אוסר החוק מ-1 בינואר לשלם לעוסקים (בתי עסק, נותני שירותים וכד') בצ'קים "על החלק" (בלנקו) – כאלה ששם המוטב אינו מופיע עליהם.

בתשלום בין שני אנשים פרטיים (שאינם עוסקים), מותר התשלום בצ'קים ללא שם המוטב עד לסכום של 5,000 שקל בלבד.

הדגם החדש של הצ'קים יכלול טבלה בגב הצ'ק, שנועדה לסייע ברישום הפרטים הנדרשים בעת הסבת צ'ק בסכום העולה על 10,000 שקל.

הטבלה תופיע רק על גבי צ'קים שלא הודפס עליהם מראש "קרוס" (הגבלת הצ'ק למוטב בלבד).

בבנק ישראל מדגישים כי הטבלה נועדה לסייע לציבור, וכי צ'קים ישנים שהיא אינה מופיעה עליהם לא יאבדו את תוקפם.
הטבלה כוללת מקום לרישום פרטיהם של מסב הצ'ק ומקבלו (הנסב), וכן של גוף פיננסי, למקרה שהצ'ק מוסב לטובתו.

נוסף על כך, המקום המיועד לחתימה בחזית הצ'ק החדש התחלף עם המקום המיועד לתאריך, כך שהחתימה מופיעה בצד ימין של הצ'ק. החילוף נועד למנוע מהחתימה להסתיר את פרטי חשבון הבנק המודפסים בתחתית הצ'ק, בצד שמאל.

עוד קובע החוק החדש כי החל ב-1 בינואר 2019, בכל הסבה של צ'ק, חייב הצ'ק לכלול את שמו של האדם המסב את הצ'ק ואת מספר תעודת הזהות שלו, וגם את שמו של הנסב. מ-1 ביולי 2019, בנק יורשה לפרוע צ'ק מוסב רק אם שמו של האדם הנפרע מופיע בו. כמו כן, אם הצ'ק הוסב, והסכום שלו עולה על 10,000 שקל, יוכל הבנק לפרוע אותו רק אם נקובים בו שמותיהם של המסב והנסב, וגם מספר הזהות של המסב; ורק אם הוסב פעם אחת לכל היותר, למעט בכמה מקרים חריגים הקבועים בחוק.