עובדי המועצה האזורית שער הנגב ורבים מתושביה קיבלו בהפתעה ובצער את החלטתו של ראש המועצה אלון שוסטר (מפלסים) לא להתמודד לתקופת כהונה נוספת בבחירות לראשות המועצה שיתקיימו בעוד כשנה. מנכ"ל המועצה הוותיק עודד פלוט (ברור חיל), הודיע גם הוא על כוונתו לפרוש מהתפקיד עם שוסטר.

"שלוש שנים לאחר המלחמה קשה למצוא בית פנוי בשער הנגב". שוסטר עם הנשיא ריבלין, צילום: גדי קבלו

"בעוד שנה אסיים 16 שנים של שירות מסור למועצה ולתושביה", מסביר שוסטר בשיחה עם ידיעות הקיבוץ את הצעד שנקט.

"נראה לי מתאים לפרוש בתום תקופה ממושכת, שהייתה משמעותית הן מבחינת התהליכים הפנימיים ביישובי המועצה, והן מבחינת הימים הקריטיים שעברו על תושבי המועצה בזירה הביטחונית. אני עומד לסיים עם הישגים נאים למערכת היישובית והמועצתית, ובתחושה שעמדנו באתגרים בנושא החוסן האישי והקהילתי וכן בצמיחה הדמוגרפית".

שוסטר מוסיף כי הוא מעריך שזה הזמן להתחדש, עבורו ועבור המועצה האזורית, ומעיר תוך כדי רמיזה לראשי רשויות ולבעלי תפקידים ממלכתיים שפרשו בשנים האחרונות: "לא מחכה לי חקירה במשטרה, לא מחלה קשה וגם לא ג'וב מתגמל".

שיח ישיר ופרגון

שוסטר (60) נשוי לליזי ואב לארבעה, בן וחבר קיבוץ מפלסים, הוא אחד מראשי המועצות המוערכים והאהובים ביותר. לפני שהצטרף למועצה היה מזכיר קיבוץ, רכז חברתי בבית החינוך שער הנגב, מחנך כיתות י"א וי"ב וסגן מנהל בית הספר.

ב־2001 התמנה לסגנו של שי חרמש (כפר עזה), שכיהן כראש המועצה האזורית שער הנגב, וב־2002 התמנה לראשות המועצה לאחר שחרמש פרש מתפקידו ומונה לגזבר הסוכנות היהודית. על מידת הצלחתו של שוסטר בתפקיד יכולה להעיד העובדה שבשתי מערכות הבחירות האחרונות לראשות המועצה, ב־2007 וב־2012, הוא נבחר לכהונה נוספת מבלי שהתייצבו מולו מתמודדים אחרים.

בניגוד לכמה ראשי מועצות המשתמשים בכלי תקשורת פנימיים וברשתות החברתיות להאדרת שמם ופועלם, גישתו של שוסטר מתאפיינת בשיח ישיר עם התושבים ובפרגון עמוק דווקא לעובדי המועצה ולתושביה.

הוא אחד מראשי המועצות הראשונים שהנהיגו פוסט שבועי, שבו הוא מדווח על התרחשויות במועצה ועל חוויות שחווה. הוא יודע לעשות זאת בסגנון כתיבה אישי, ונמנע מדיווח יבש על החלטות המועצה. "התחלתי עם הפוסטים ב־1 בספטמבר 2005, כשיצא החייל האחרון מעזה", הוא מספר. "מתוקף עוצמת הנסיבות החלטתי לכתוב כמה קטעים לציבור. כשראיתי שהם מתקבלים בצורה טובה, המשכתי הלאה, עד עצם היום הזה".

מיומו הראשון של שוסטר במועצה האזורית שער הנגב מלווה אותו מציאות ביטחונית לא פשוטה. הוא הגיע למועצה כשנחת הקסאם הראשון בנחל עוז, ומאז התמודד עם הסלמות ביטחוניות חריפות, שהגיעו לשיאן בשלושה מבצעים צבאים: עמוד ענן, עופרת יצוקה וצוק איתן.

לצד מאבקו הבלתי מתפשר להצבת מיגון במוסדות החינוך ובבתי התושבים, מדגיש שוסטר גם את הצורך ליזום מהלכים מדיניים עם הפלשתינאים בעזה. אחת ההתמודדויות הקשות ביותר שלו הייתה בצוק איתן, כשבמפגש תושבים שנערך בדרום השרון הוא התבקש לערוב לביטחונן של משפחות מהמועצה שנאמר להן שחלה רגיעה באזור והן יכולות לשוב לבתיהן. המפגש התקיים לפני שהוחלט על טיהורן ופיצוצן של המנהרות.

בצילום של המפגש בטלוויזיה נראה היה שהמעמד הזה קשה לך מאוד.

"הצורך בפינוי המשפחות התחיל כבר בעופרת יצוקה, כי ידענו שלא כולם רוצים וצריכים להישאר בבתיהם בזמן ההסלמה הביטחונית. לקח לנו זמן לשכנע את המדינה שראוי לעשות את זה, וזה אכן קרה בהיקף נרחב בצוק איתן, שנמשך חמישים יום. במבצע הזה הובלנו את הפינוי הקהילתי וגם את המפגש הקהילתי בדרום השרון תוך כדי המלחמה.

"כשעושים מהלך כזה, שבו מזמינים פליטים במשך שבועות ארוכים, שהעצבים שלהם מרוטים, זה מאתגר במיוחד. לא היה קל לעמוד לפני הציבור, ובעיקר האימהות, ששאלו אותי אם אני יכול להבטיח שיהיה שקט. התעקשתי שאף אחד לא יכול להבטיח שיהיה שקט מוחלט, אבל אמרתי שאנחנו יכולים להבטיח מאה אחוז של כוונות טובות, וסיוע בחזרתה של כל קהילה לביתה בזמן המתאים לה".

ניסיון

התפקיד העיקרי שלך הוא בעצם לדאוג לחוסן ולצמיחה אחרי המלחמה.

"נכון. השתמשנו בתקציבים שהגיעו מהמדינה אחרי המלחמה, קודם כול לשיקום הקיבוצים מהקו הראשון - נחל עוז וכפר עזה שנפגעו במידה הרבה ביותר - ואחרי כן בדירוג לשאר שמונת קיבוצי המועצה ולמושב יכיני. העיקרון היה שעומק הסיוע הוא כעומק האיום הביטחוני.

"אני חושב שהמדיניות הזאת הוכיחה את עצמה, וכיום אנחנו רואים ברכה גדולה בכל היישובים בצמיחה הדמוגרפית, כולל בנחל עוז ובכפר עזה. שלוש שנים לאחר המלחמה קשה למצוא בית פנוי בשער הנגב.

"נקלטים רבים מתקבלים לקיבוצים במעמד של חברות מלאה ולא כתושבי הרחבות קהילתיות, והצמיחה הדמוגרפית הביאה לכך שיש לנו בית ספר תיכון חדש וגדול, מלא בתלמידים, ותנופת בנייה של גנים, של מעונות יום ושל עוד בית ספר יסודי. נוסף על כך אנחנו בונים אזורי תעשייה עם העיר שדרות ומפתחים את ההייטק במועצה".

במסגרת תפקידו מכהן שוסטר כמרכז פורום ראשי המועצות האזוריות הקיבוציות, כיו"ר ועדת החינוך של מרכז המועצות האזוריות וכחבר הוועד המנהל של מכללת ספיר.

נוסף על כך הוא יו"ר איגוד ערים שדרות־שער הנגב לביוב, יו"ר עמותת מתנ"ס ארנון, יו"ר הנהלת פארק תעשיות "ספירים", יו"ר מנהלת נחל שקמה, יו"ר המרכז הטיפולי השיקומי ההידרותרפי שער הנגב ונציג השלטון המקומי ברשות הטבע והגנים.

בשנת 2009 זכה באות 'אביר איכות השלטון' של התנועה לאיכות השלטון, בקטגוריית החוסן הלאומי. בינואר 2012 זכה בפרס השר למצוינות סביבתית לשנת 2011. בשנת 2013 זכה באות החברה להגנת הטבע לשנת זו על פעילות משמעותית לשמירת השטחים הפתוחים במועצה האזורית שער הנגב.

מה התוכניות שלך להמשך הדרך?

"כרגע אין לי שום תוכנית, ולא מחכה לי שום תפקיד".

תהיה בן 61 כשתפרוש. לא תצא לפנסיה מוקדמת אחרי שנים אינטנסיביות כל כך?

"אני מניח שאקח שבוע חופש, ואחר כך אתקדם הלאה".

סמנו ביומן: בחירות בתאריך 30.10.2018

סמנו ביומנים: יום שלישי, 30 באוקטובר 2018, יום שבתון. לראשונה בישראל ייערכו ביום מרוכז אחד בחירות לראשות כל הרשויות המקומיות: עיריות, מועצות מקומיות ו־54 מועצות אזוריות.

"עד עכשיו נערכו הבחירות למועצות האזוריות בשני מועדים בהפרש של שנה", מסביר עמיר ריטוב, יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית לב השרון. "בחצי מהמועצות התקיימו הבחירות בשנה מסוימת, ובחצי השני בשנה שלאחריה. ביוזמת משרד הפנים החליטו לשנות את זה ולאחד את הבחירות למועצות האזוריות ליום אחד, שבתחילה נקבע לחודש מאי 2018.

"במצב הזה, חלק מראשי המועצות היו מתמודדים לאחר חמש שנים וחצי בתפקיד, וחלק לאחר ארבע שנים וחצי. שר הפנים אריה דרעי פנה אליי ושאל אם אהיה מוכן לקיים את הבחירות אצלנו ביום שבו הן מתקיימות בעיריות ובמועצות המקומיות. הבאתי את הנושא לדיון בהנהלת מרכז המועצות האזוריות, והסכמנו להצעה לקיים את הבחירות עם כל השלטון המקומי ב־30 באוקטובר 2018. באותו יום יהיה שבתון בכל המדינה".

למרכז המועצות האזוריות יש תפקיד במערכת הבחירות?

"לא. אנחנו הגוף היציג של המועצות האזוריות, ולכן מתייעצים איתנו באשר למועד הבחירות. אנחנו לא מעורבים בבחירות עצמן, כי כולנו ראשי מועצות שבעצמם מתמודדים בבחירות. המדינה מפעילה את מערך הבחירות ואחראית עליו".

ידוע לכם על ראשי מועצות שהודיעו שאינם מתכוונים להמשיך?

"כן. שלושה ראשי מועצות ותיקים הודיעו שהם לא מתכוונים להתמודד על כהונה נוספת: אלון שוסטר משער הנגב, סיגל מורן מבני שמעון ואלי מלכה מגולן. מדובר בשלושה מטובי ראשי המועצות האזוריות, שהם דמויות משמעותיות הן במועצות שלהם והן במרכז המועצות. אין ספק שחסרונם יורגש, וברור שזו אבֵדה למרחב הכפרי".

מה המסר שאתה רוצה להעביר למתמודדים בבחירות למועצות?

"אין לי ספק שתפקיד ראש מועצה אזורית הולך ונהיה קשה יותר ויותר, ואני שמח שלמרות זאת רוב ראשי המועצות האזוריות יתמודדו על כהונה נוספת. ראשי המועצות הם ברובם המכריע אנשים איכותיים, התורמים למרחב הכפרי ולמדינה כולה. אני רוצה לאחל לכולם בהצלחה".

סיגל מורן (בית קמה), ראש המועצה האזורית בני שמעון משנת 2009, הודיעה בימים אלו כי אין היא מתכוונת להתמודד בבחירות הבאות על ראשות המועצה. "לאחר קרוב לעשר שנים בראשות המועצה", היא אומרת, "ועוד עשר שנים לפני כן בראשות היחידה האסטרטגית במועצה, נראה לי שזה זמן ראוי לפרוש מהמועצה.

אשמח מאוד אם המחליפה שלי תהיה אישה. מורן, צילום: הרצל יוסף

"תפיסת עולמי היא שהגיע הזמן לקום וללכת, ואף על פי שלא כל כך מאמינים לי, אין לי מושג מה אעשה אחר כך. אני חושבת שנכון לרענן את המערכת. כפי שאני חושבת שראוי שראש הממשלה יכהן עד עשר שנים בתפקיד, כך גם לגבי ראש מועצה או כל ראש רשות מקומית אחרת".

התחילה אצלכם מערכת הבחירות?

"יש התרחשויות מהרגע שהודעתי שלא אתמודד, אבל עוד לא התחילה מערכת בחירות".

בתקופתה של מורן חלה צמיחה דמוגרפית ניכרת במועצה. מספר מוסדות החינוך עלה מבית ספר מועצתי אחד לחמישה יסודיים ועל־יסודי אחד, והוקמו אזורי תעסוקה משותפים עם היישובים הבדואיים הסמוכים. "אני אסיים את התפקיד ברגשות מעורבים", מודה מורן. "אני אוהבת מאוד את מה שאני עושה, נהנית מאוד בתפקיד ולא מרגישה עייפה, ומצד שני שלמה עם ההחלטה לפרוש בתום הכהונה הנוכחית. נדרתי נדר שבכל מקום שאהיה בו, אשתדל לעזוב בשיאי".

את אחת הנשים היחידות בראשות מועצה אזורית. את רוצה שאישה תחליף אותך בתפקיד?

"כמובן שאשמח מאוד אם זו תהיה אישה, אבל הקריטריון הוא ההתאמה לתפקיד ולא הזהות המגדרית. חשוב לי שהמועמד יהיה אדם שימשיך להצעיד את המועצה באותה הרוח שבה היא צועדת בשנים האחרונות, בלי קשר להיותו גבר או אישה".