נדב פרץ

 עד לפני כשנתיים  נדב חי עם בן זוגו במרכז תל אביב, ועבד במטה המרכזי של 'מכבי'. בהחלטה משותפת הם החליטו לשנות אווירה, וחיפשו לברוח מהעיר הגדולה. חצי שנה לאחר מכן , הם כבר התמקמו בקיבוץ נחל עוז, אחד המקומות המטווחים ביותר בעוטף עזה - הכי רחוק מתל אביב. עם המעבר החל למלא תפקיד חדש- אח בהנהלת הסיעוד של מחוז דרום. 

המציאות הנוכחית מצאה את פרץ בן ה-38, מתמרן בין העבודה ובין הבית, לפני כשנה כשהחלו להצית את אזור עוטף עזה  בלוני התבערה, הוא עבר קורס כבאים מזורז , ומצא את עצמו יוצא עם חברי הקיבוץ, לכבות את השריפות בשדות הקיבוץ.

 

ביום ראשון בבוקר בעיצומה של ההסלמה , למרות שביתו בקיבוץ נפגע, הוא גילה חוסן ומיקוד במטרה ומיהר להגיע לסניף בנתיבות, בכדי לתת שרות ועזרה לאזרחים .

נדב מספר "היה לי ברור שהצוותים בסניפים צריכים אותנו איתם. 

גם בכדי לשדר חוסן, והן בשביל התמיכה והגיבוי בעבודה השוטפת ולכן היה לי ברור שאגיע למרות המצב. אני חייב לציין לטובה את העובדה שבכל המחוז, כמעט ולא נרשמו היעדרויות.  והשירות ניתן כרגיל.  לשמחתי השרות במחוז הדרום של 'מכבי שרותי בריאות' לא נפגע כלל, בזכות העובדים שהתייצבו במקומות העבודה".