ברבע הרביעי ביד אליהו, כאשר מכבי אשדוד/באר טוביה נגסה בהפרש של מכבי ת"א, הגיע עד ארבע נקודות הפרש, הייתה הרגשה שמה שקרה שלושה ערבים קודם לכן, ביום שני חוזר על עצמו. 

ההתרגשות והטירוף אחזה בכולם, מהצד הכחול, הצד האשדודי. תוסיפו לזה את הקהל הנהדר של אשדוד, דחף, עודד והיה נדמה כאילו שחקני אשדוד משחקים בדופק אפס ושחקני מכבי ת"א בלחץ אטומי. 

בסיום, אשדוד הצליחה רק להתקרב אבל לא ממש לנגוע. אבל הגאווה, האווירה והטירוף, כל אלה הובילו אותנו לתחושה שקרה משהו בחמישי בערב. הספורט האשדודי עלה עוד פיסה על מפת הספורט הישראלי. 

בפעם המי יודע כמה ראינו כמה חשוב קהל, כמה חשוב חיבור וזהות לקבוצה, לעיר. הפסד או ניצחון זה חשוב בטח בספורט. אבל אוהדי אשדוד, אנשי הקבוצה וכל מי שהיה מעורב בחוויה הזאת בשבוע הגביע, יכולים להרגיש סיפוק. 

אחרי המשחק, ואחרי שהעשן והקונפטי התפזר, נותר צד אחד מאוכזב. מאוכזב מאד. הצד של אשדוד. חדר ההלבשה של הקבוצה כבר התרוקן, אבל נראה כאילו עבר צונאמי. עוגיות על השולחן, קליפות בננה זרוקות על הרצפה, ותחבושות קרועות של השחקנים שוכבות בחלל החדר.

בין שאריות המלחמה שנותרו מאחור, על הבלטות, בפינה של המלתחה, ממש לפני הכניסה לחדר המאמנים, נותרה שקית אדומה גדולה של הפיראט האדום. כמה סימבולי, שבשקית היה מה שיכול היה להיות היסטוריה אשדודית.

בתוך השקית הושארו שלושה בקבוקי שמפניה, ההכנות לזכייה היו נהדרות, אבל זה לא התחבר לאשדוד, או שכן, פשוט מעט מדי ומאוחר מדי.

בכל מקרה, מגיעה לאשדוד ובאר טוביה תעודת כבוד על גיוס כמות אוהדים כל כך גדולה שהציפו את היכל יד אליהו ונתנו פייט לאימפריה הצהובה, לא רק על הפרקט, אלא גם ביציעים.

עבור אייזאה סוואן ההפסד היה קשה במיוחד. הקומבו-גארד של האשדודים זכה באליפות בשנת 2010, והפעם יצא בידיים ריקות. אפילו חיבוק מנשיא המדינה רובי ריבלין הוא לא קיבל.

גם צ'ארלס תומאס היה מפורק לגמרי. לאמריקאי נפתחה השפה והוא דימם בפיו. הזרועות שלו כוסו בשריטות והוא נשען על השיש במקלחות מחשש שמה יקרוס לרצפה.

"מה שקרה עם צ'ארלס תומאס היה צפוי, שלחו אותו 20 פעם לקו העונשין והיו צריכים לשרוק לעוד 15 זריקות", הלין שרף.

"מכבי פוצצו אותו במכות, אבל הוא המשיך להילחם. יש לו לב ענק, חבל שזה לא הספיק", התייחס סוואן לסנטר שהפך לשק החבטות של הצהובים. תומאס היה פנטסטי מקצועית ותרם 30 נקודות באחוזים טובים מכל הטווחים.

"כבר במהלך הראשון של המשחק הבנתי מה צפוי לי. קיבלתי אגרוף לפנים מטרבור אמבקווה והחל לרדת לי דם. אני על סף קריסה. השופטים לא שרקו, אני רוצה להאמין שהם לא ראו, מאשר התעלמו. נעשו עלי לא מעט עברות גסות. על גבול הבלתי ספורטיבי", סיפר תומאס עצמו בסיום.

"הלוואי שדווין סמית' היה במכבי בגלגול אחר, במקום עכשיו. הוא שחקן מיוחד. נלחמנו, חזרנו מהקבר, אבל קיבלנו בוקסים - תרתי משמע. מדובר בפספוס גדול. מה קרה בהפסקה? צביקה רתח וצרח עלינו.

גם אייזאה לקח יוזמה והרים את הטונים. זה לא פייר שיש למכבי ת"א יתרון ביתיות במשחק על תואר, הם מרגישים כאן בנוח. הסלים שלהם, חדר ההלבשה שלהם, הפרקט שלהם. בכל אולם נייטרלי היינו יוצאים עם גביע המדינה. מה נשאר עכשיו? ללקק את הפצעים", תומאס סיכם.

יהונתן שולדבראנד, סבור כי האיגוד חייב לשקול אלטרנטיבות לאירוח גמרים במגרשים ניטרלים: "טעמנו את זה לקראת הסוף, את הקאמבק, אבל זה לא נעים להפסיד. היינו בהלם. אני לא אומר שהפסדנו בגלל המגרש, אבל יש ספק בכלל? גמרים צריכים להיות במקום ניטרלי".

והיה גם גיבור חדש, שצמח במשחק. נאור שרון. שרון שכבר היה עם רגל וחצי מחוץ לאשדוד. דיברו על טרייד עם אילת בתמורה לשלומי הרוש, אבל שרף נתן לשרון 26 דקות בגמר, במאני טיים והוא החזיר בגדול.

עם הגנה גדולה על גל מקל וכמה מהלכי התקפה טובים. אם רק היה מכניס כמה זריקות עונשין, אולי היינו מדברים אחרת בוקר שאחרי.

עם 8 נקודות, 4 אסיסטים, 2 כדורים חוזרים ומדד הפלוס/מינוס הטוב בקבוצתו עם 7+. "הוא סחב אותנו על הגב במחצית השנייה. תמיד אמרתי לנאור שיתרכז בכדורסל ויעזוב את כל השטויות מסביב. נעזור לו להתבגר ולקרוא מצבים בצורה שיהיה אפשר לסמוך עליו", אמר סוואן. 

על נאור שרון אמר שרף: "אני אוהב שחקנים שעובדים קשה. לא נותנים להרבה צעירים בארץ לשחק. אנשים לא יכולים לשחק כי הם צעירים, אלא כי הם מספקים את הסחורה. 

מאחוריהם עומדת קבוצה ומאמנים שרוצים לספק את הסחורה. ברגע שהוא טוב אני אהיה הראשון שאתן לו לשחק. היו איתו הרבה עליות וירידות. אני משקיע בו המון דיבורים ועבודה. 

הוא צריך ללמוד לעבוד יותר קשה, הוא חייב לשפר את הקליעה שלו, אבל עובדים על זה. זה ייקח זמן אבל רק שימשיך לשחק ככה". 

עבור צביקה שרף, זו הייתה ההופעה ה- 14 בגמר. שרף עשה זאת עם שש קבוצות שונות. ואם בעבר עמד מאזנו על 2:6 מרשים בפני עצמו, הרי שהוא לצערו מחזיק במאזן של שישה הפסדים בגמרים האחרונים. 

אבל הרי בדיוק בשביל קטיעת רצפים ושיפור מאזנים שרף הגיע לכאן. הוא, שעמד על שני ניצחונות ב-35 מפגשים בקריירה מול מכבי תל אביב, הכפיל את ההספק שלו בשני משחקים בלבד ועומד העונה על 0:2. אחרי הגמר הוא 2:1. 

ברומן הקצר של אשדוד בליגת העל הגיעה אשדוד כבר ל-3 גמרים (כולל בחמישי), האחד, גמר הפיינל פור, השני גמר ליגת ווינר ובשלושתם הפסידה למכבי ת"א. 

בגמר הקודם הצליחה אשדוד להביא 2,000 אוהדים למשחק הגמר, השנה עיריית אשדוד נרתמה ורוח הקרב של צביקה שרף חלחלה עד הקומה החמישית בבנין העירייה, עיריית אשדוד סבסדה כ-2,000 כרטיסים ועוד 2,000 נמכרו לקהל הרחב. 

כל המכסה שניתנה לאשדוד נמכרה וזה עוד סימן שהגיע הזמן שאשדוד תחפש מזרקת ניצחון, הקבוצה הזו ראויה לתואר. 

ללא כל קשר לתוצאה, אם נסתכל על מיתוג העיר, הרוויחה אשדוד עשרות נקודות זכות, אחרי פרשיות שליליות שמילאו את דפי העיתונות עם אזכורים פליליים על העיר מגיעה הקבוצה וכובשת את התקשורת, על כל גווניה, האלקטרונית והמודפסת בסימפטיה אדירה. 

כל מי שלא אוהד מושבע של מכבי הפך לאוהד אשדוד וחולם, לא פחות מאיתנו שאשדוד תנצח. זו תופעה ששום חברת מיתוג לא יכולה לייצר או לקנות בכסף. 

בצד המקצועי, אשדוד סיפקה מחצית ראשונה חלשה, במהלכה נקלעו לפיגור של 22 נקודות, היתה יותר מדי עבור האשדודים, שהצליחו לייצר קאמבק אבל לא לנצח במשחק. 

"אני לא אוהב להפסיד, אבל לפי החצי הראשון, בו היינו רכים, לא הגיע לנו לנצח", אמר שרף המאוכזב בסיום, "התנפלו עלינו באגרסיביות. בחצי השני התאוששנו, אבל לרדוף כל הזמן זה מאוד קשה והיו חסרות לנו כמה פעולות התקפיות טובות. לא קיבלנו תפוקה ממספר שחקנים ומהספסל, בזמן שלמכבי יש הרבה שחקנים". 

ואיך מתרוממים מכאן? "אמרתי לשחקנים, זו יכולה להיות נקודת משבר וזו יכולה להיות נקודה שממנה אפשר לעלות", סיכם שרף, "עשינו מסע נהדר לגמר הגביע, זה נתן לנו פוש. קבוצה יכולה להישבר מזה אבל בניגוד לדרכי יהיה להם יומיים חופש כי מגיע להם. בראשון נחזור לעבודה והמשחק מול ראשון לציון יהיה מבחן בשבילנו". 

"היינו קצת מופתעים מגודל המעמד, חזרנו לשתי נקודות הפרש ולא הצלחנו לבצע את המהלך ההגנתי שהיינו צריכים, לנדסברג העלה לארבע ומשם לא חזרנו, וחבל.

על מיקום הגמר: "אני חבר הנהלת איגוד הכדורסל, התחילו ויכוחים בשנה שעברה עם הגמר בירושלים ואז הוחלט שהגמרים יהיו באולמות הגדולים של 10-11 אלף אנשים.

גמר זה הכנסה לאיגוד ולקבוצות, רצה הגורל שירושלים לא בגביע השנה, מכבי פה, אז זה מה יש, וזה שווה לכולם. כבוד לכדורסל הישראלי שמשחק הגמר בין מכבי תל אביב לאשדוד/באר טוביה הוא סולד אאוט, ואני מדבר כאיש כדורסל ללא אינטרס".  

יהונתן שולדבראנד, שקלע 9 נקודות, אמר בסיום: "היה מתסכל, בטח כשאתה מצליח לחזור מהפרש כל כך גדול ולהרגיש את זה, לטעום את זה. בסוף להפסיד זה כמובן לא נעים, הרגשה לא טובה".

שרון עצמו אמר בסיום: "הרגשה נוראית, נלחמנו לחזור למשחק ואני גאה בשחקנים שעזרו, תמכו ונתנו לי ביטחון. נתנו את הכל על המגרש.

צביקה היה נורא עצבני ואמר שאנחנו צריכים לעשות את תכנית המשחק יותר טוב, התעוררנו וכל אחד לקח את האחראיות על עצמו. אין הסבר למה שקרה בסיום, חוסר ריכוז ומהלכים שעשינו הפוך, זה קורה".

צילום: אורי קריספין, אשדוד נט