פסיכומטרי

בעבר, הבחינה שמה דגש על יכולות חשיבה ועל השכלה כללית. יכולות החשיבה נבדקו באמצעות מבחני צורות, מבחנים שאי אפשר להתכונן אליהם אלא מהווים חידה והמועמד ביטא את יכולת החשיבה שלו בציון שקיבל. במקביל, חלק אחר של הבחינה התבסס על השכלה כללית וההגיון היה ברור: מי שיש לו השכלה כללית הרי שראשו פתוח ואותו בדיוק אנחנו רוצים באקדמיה. ברם, הסתבר שהאנשים בעלי הראש הפתוח וההשכלה הכללית היו בדיוק אלה שגרים בשכונות מסויימות, שגדלו אצל הורים מסויימים וכן, ניחשתם נכון, הם קרובים יותר אל האירופאים מאשר אל הבדואי בנגב. ונכון, המופלים העיקריים היו תושבי דרום וערבים. אחריהם הופלו אלה שאינם דוברי עברית כשפת אם והבחינה הפסיכומטרית הדירה אותם מן הלימודים למרות שמבחינת שכלם ויכולותיהם, ייתכן שיכלו להשתלב יפה באוניברסיטאות שונות.  הטענה לאפליה עלתה ממחקרו של חוקר צרפתי ולא ממישהו בארץ. החוקר הצרפתי בורדייה העלה  את הטענה לאפליה ובעקבותיה נבחנו מקרים בארץ ובשאר העולם.

פסיכומטרי – להפוך את הקשה לקל

הבחינה הפסיכומטרית שכאמור, היתה אמורה לבדוק יכולות, הפכה להיות הסיוט של כל צעיר המבקש ללמוד לימודים גבוהים. שלושה חודשים הם לומדים ובמהלכם הם מייללים ומזילים דמעות משל נכנסו לטירונות מסוג חדש. כאן נכנסות ההקלות לטובת אלה המתקשים בתנאים של מבחן פסיכומטרי. אפילו גודל הכיתה עלול להוות גורם מלחיץ מדי ועל כן נוצרו הקלות שנוגעות גם לגודל הכתה וגם ליכולת הקריאה או למשך הזמן שהתלמיד נדרש לו. הקלות כמו הארכת זמן מוגשות ומקבלות מענה פעמים רבות. ישנם מכונים ללימוד לקראת פסיכומטרי, שעוזרים לתלמידים שלהם לקבל את ההקלות ומלווים אותם בתהליך מול האוניברסיטה. יוצא שבנוסף לשינון הבלתי פוסק של מלים מוזרות ולא מוכרות בעברית ולצד התסכול הגדול והמבטים הטרוטים, אפשר גם להשיג הקלות שיעזרו לתלמידים להשיג ציון פסיכומטרי טוב. ציונים פסיכומטריים אמורים היו, כאמור, לבדוק את יכולות התלמידים לחשוב אבל בינתיים הן בודקות את יכולותיהם לשלם אלפי שקלים, לשנן את עצמם לדעת משך שלושה חודשים ובין לבין גם את יכולתם לעבור בחינה ללא עישון. בכל מקרה, הקלות למבחן הפסיכומטרי אפשר להשיג והן באות לביטוי בצורה של הארכת זמן, שימוש במחשבון, הפסקה בין חלקי הבחינה וגם הקראה של חלקים ממנה לאלה המתקשים להתרכז זמן רב בקריאה.