חמש שנים אחרי צוק איתן -כיצד עסק או חברה בעוטף עזה יכולים להתמודד עם המציאות היומיומית

אירועים ביטחוניים ומבצעים צבאיים מלווים בתחושת חוסר וודאות שפוגעים כלכלית ותדמיתית בחלק לא מבוטל של חברות עסקים בינוניים וקטנים שטחי מדינת ישראל כלכלית ותדמיתית. בהעדר חוסר רגולציה מסודרת ותמיכה ע'י ממשלת ישראל באחריותו של כל עסק בינוני וקטן לדאוג ולסמוך רק על עצמו ועליו להתכונן מבעוד מועד לכל תרחיש חירום אפשרי כדי להמשיך להתקיים ולקיים את כל המעגלים העסקיים שתלויים בפעילותו השוטפת.

כיצד עסק או חברה בעוטף עזה יכולים להתמודד עם המציאות היומיומית:

• תרבות ארגונית לחירום – כדי שניתן יהיה להמשיך ולתפקד במצבי חירום ומשבר, על הנהלת החברה לפעול לקידום הכנת החברה לחירום. באמצעות הטמעת תרבות ארגונית להיערכות לחירום. התהליך דורש התגייסות של כלל המנהלים והעובדים למהלכים שיספקו לחברה נקודות זכות, מובילות ומוניטין לטווח הקצר והארוך גם יחד.
• מיפוי סיכונים – בשלב הראשון מתבצע סקר סיכונים, שמטרתו אפיון וניתוח מצב קיים מהם יתגבש מודל העבודה הנדרש. המבדק נעשה ע"י מומחה חיצוני שמגיש את המלצותיו להנהלת החברה. במהלך המבדק נבדקים: הדרישות, ההכרח וההתנהלות של כל מחלקה ומחלקה בארגון בימי שגרה, ובחינת עבודתה במצב חירום.
• תיעדוף– על מנת למנוע מצב של השבתה, כל חברה צריכה להחליט באופן מושכל ולתעדף מראש אילו מוצרים או שירותים קריטיים לייצור במצב חירום. ההחלטה נעשית על פי הגדרת פרמטרים שמעוגנים בחוק עבור חברות שמוגדרות כ-מפעל חיוני. עבור חברות אחרות מומלץ מראש לעמוד את דרישות הלקוחות, הזמנות הצפויות, וכד'. בתהליך זה נערך תכנון ביקושים מצד לקוחות הקצה.
• מפרט והגדרת עבודה – לכל חברה צריך להיות מפרט עבודה ברור ומפורט עם כל הממשקים הקיימים והנחוצים להמשך פעילות במצב חירום. בין  גורמי הפנים-המחלקות שנקבעו כאסטרטגיות לניהול החברה 2. בין גורמי חוץ מחוץ לארגון (רשויות, גופים ממלכתיים, בנקים, חברות ביטוח וכד') שהינם בעלי זיקה ישירה או עקיפה לצורך המשך הקשר השוטף והרצוף עם החברה בחירום ובעזרת קביעת והגדרת נהלי עבודה ברורים וישימים להפעלה במצבי חירום.
• בדיקה פרטנית לתהליך הייצור - על מנת שהלקוח הסופי לא ייפגע במצב חירום, בתהליך מבדק הסיכונים יש לספק מענה לכל אחת מהמחלקות בחברה שהוגדרו כאסטרטגיות להמשך שרידות הארגון בעתות חירום ולבחון את הקשיים שעולים. מה נדרש מכל מחלקה ומחלקה על מנת להמשיך לפעול במצב חירום.  הבדיקה צריכה לבחון כיצד מבצעים את כל המהלכים הנדרשים בהלימה לפעילות מחלקות קריטיות נוספות בארגון.
• ספקים אסטרטגיים – ארגונים רבים נוטים לחשוב שפעילות הספקים האסטרטגים עליהן נשען הארגון מסודרת מאורגנת ואינה מהווה מכשול להפעלתם בחירום, המציאות בישראל מוכיחה שבאחריותה של חברה לבחון האם הספקים האסטרטגיים שלה ערוכים ומוכנים למצב חירום.
• מינוי נציג שיהיה אמון על מוכנות בשגרה וגם סיוע בעת התרחשות מצבי חירום - על מנת לערוך סדר והטמעת מדיניות החירום בארגון יש למנות עובד או מנהל לכל מחלקה קריטית בארגון. והגדרתו תהא "רפרנט חירום"  דמות זו אמורה להיות החוליה המקשרת בין עובדי המחלקה עליה הוא אמון לבין מחלקות נוספות ונציגי ההנהלה,  על מנת שכל הארגון יפעל ויתקשר בשפה אחת אחידה בעזרת מרכז שליטה ובקרה מרכזי.
• יישום- בהכרזת על מצב חירום נכנסים למוד פעולה בהתאם לתוכנית שהוגדרה ונבנתה במצב שגרה ומתנהלים ע"פ תכנית זו בלבד אשר מגדירה שפה אחידה, בתוך הארגון ומחוצה לו (גורמי חוץ) מונעת כפל פעילויות כאוס לקראת ובעת הכרזת מצב חירום.
• תרגול - לסיום על כל ארגון לבצע תרגול על מנת לתת "תוקף"  תפעולי להכנות שבוצעו התרגיל מתבסס על תרחיש ייחוס פוטנציאלי  בתרגול זה ראוי ועפ"י הצורך לשתף גם גורמי מעגלי תמיכה מחוץ לארגון דוגמת-רשות מקומית ,גורמי סיוע (משטרה, מכבי אש, וכד', בסיום התרגול מתבצעים הפקת לקחים והמלצות לשיפור יישום התוכנית.
• ISO-22301- בעת האחרונה החלו עסקים בינוניים וחברות לנסות ולאמץ את תקן החירום ISO-22301/

תקן זה עשוי במידה רבה לסייע בהתארגנות מקצועית סדורה שאינה בהכרח מחייבת השקעות ניהול משמעותיות. כאשר התמורה ליישום תקן זה עשויה להיות מועילה בעשרות מונים מעצם תרמותה כהון חוזר לכל עסק או ארגון שיישם תקן חדש זה.

חברת CBS בראשותו של שלומי אדר, מומחה בינלאומי לטרור עוסקת בתחומי הביטחון למעלה משלושה עשורים ומספקת ייעוץ ביטחוני והכנה למצבי חירום, רציפות תפקודית ביטחונית של שרשת האספקה ובביצוע אסטרטגיות אבטחה בתוך הארגונים בארץ ובעולם