מה כבר ביקשנו?

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('bfb91e41-f5f5-4722-b306-4d0088778ea7','/dyncontent/2024/3/13/eba24287-81c1-4524-8420-9aa872b7d7a6.gif',17612,'סמי שמעון אייטם כתבה ',525,78,true,26613,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('bfb91e41-f5f5-4722-b306-4d0088778ea7','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,26613,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

רק רצינו שיהיו חזקים, מסוקסים, מצחיקים, מכילים, רגישים, רומנטים ושיזכרו מתי הכרנו, מתי רבנו, מתי יום האם, המשפחה, ההולדת ושידעו לבד למה אנחנו כועסות

"אז תגידי לי מה את רוצה, בחיי שאני לא מבין אותך". את המשפט הזה הוא אמר אחרי ויכוח שבו אני אמרתי שנמאס לי מזה שהוא לא מעורב במה שקורה בבית והוא טען שכשהוא מנסה להיות מעורב אני מתלוננת שהוא מתערב. למה הוא לא מבין? מה אנחנו כבר רוצות? מה כבר ביקשנו לעזאזל? ממש לא הרבה.

רק ביקשנו שהם יהיו חזקים, מסוקסים, מצחיקים, מכילים, רגישים, רומנטים ושיזכרו מתי הכרנו, מתי רבנו, מתי יום האם, המשפחה, ההולדת ושידעו לבד למה אנחנו כועסות.

אנחנו רוצות אותם מפנקים ולא מלוקקים, שיהיה להם עמוד שדרה, שיפעילו מכונה בלי מחיאות כפיים ושטיח אדום, ושיורידו כביסה. שלא ישאירו פירורים על השיש, שיבשלו, שיעשו קניות, שילכו עם הילד לרופא ושגם ידעו איפה פנקס החיסונים, איפה הכיתה של הילד, באיזו כיתה הוא לומד ואיך קוראים למורה.

איור: shutterstock

אנחנו רוצות שהאוכל של אמא שלהם יהיה גרוע, ובכלל עדיף שהיא תגור ביבשת אחרת; שהם ידעו מה אנחנו רוצות עוד לפני שאנחנו יודעות מהו הדבר, ושידעו להביא לנו מיץ תפוזים סחוט היישר לחוף הים, רק כי חם והם רוצים שלא נאבד ויטמינים.

שיקומו בלילה כשהילדים בוכים, שירדו איתם לגינה וישחקו איתם בלי להירדם על הספסל. ואם אפשר שגם ייהנו.

אנחנו רוצות שהם יחשבו את המחשבות שלנו ושישלחו לנו הודעה באמצע היום עם מלא לבבות. שיתפעלו מאיתנו, שיגידו בקול רם וברור שאנחנו החמצן שלהם ושבלעדינו הם כלום. פשוט כלום. אנחנו רוצות שיבטיחו לנו שלא עלינו במשקל אפילו גרם, שאנחנו נראות בדיוק כמו כשהם הכירו אותנו, שאף אחת לא נראית ככה בגיל שלנו, ושלמרות השערות ברגליים אנחנו עדיין עושות להם את זה.

אנחנו רוצות שהם יחזיקו את הראש בסוף היום ויגידו, "וואו. איך את עושה את כל זה ועוד לבד?!". שיהיו עיוורים בחוץ ורואים בבית, אותנו, את הלגו על הרצפה ואת השחורים מתחת לעיניים.

שיגידו, "לכי לנוח, עבדת כל כך קשה". כן, שיהיו עפר לרגלינו ואם אפשר שבסוף היום גם יעשו מסאז' לכפות הרגליים העדינות שלנו. שיגידו לנו "לכי תקני לך עוד חמישה זוגות נעליים", שישאלו שאלות כמו, "למה רק חולצה אחת? למה שלא תטוסי עם חברה לניו יורק, לנוח? ולמה שלא תפרגני לעצמך אוטו חדש?". כן, שאלות מהותיות, ורצוי שיגיעו עם תשובות. שישאלו אותנו גם על מה אנחנו חושבות ושיהיו סבלנים לשמוע את כל המחשבות.

אבל בעיקר אנחנו רוצות שהם לא יתערבו לנו: לא בחינוך של הילדים, לא בבגדים, לא בכרטיס האשראי, לא בחברות ולא בחלומות. שלא ינשמו יותר מדי, שלא יתקרבו אלינו בזמן מסוים בחודש - ואם אפשר, שייעלמו. וחס וחלילה שלא יהיו חולים. טפו חמסה.
זה הרבה לבקש?!

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה