האם הוחלט ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על מדיניות חדשה שלפיה יועברו אדמות חקלאיות בחכירה זמנית מהקיבוצים לחקלאים פרטיים ולגורמים אחרים, או שהמקרה של קיבוץ גלאון, ש־600 דונם נלקחו ממנו והועברו לשלושה גורמים אחרים, הוא מקרה ייחודי? תלוי את מי שואלים.

כספים רבים הושקעו באדמות במשך עשרות השנים. אדמות גלאון, צילום: באדיבות הקיבוץ

שבעים שנה עיבדו חקלאי קיבוץ גלאון 5,200 דונם שקיבלו מהמינהל בחכירה זמנית מעבר למשבצת הקרקע החקלאית.

מטרת המדינה בהחכרת אדמות זמניות הייתה לשמור על הקרקעות מפני פולשים, ולנצלן לטובת הגברת ייצור התוצרת החקלאית.

חוכרי הקרקעות, ובהם קיבוצים רבים, חידשו את חוזי החכירה אחת לשלוש שנים. לדברי יו"ר גלאון שחר לוי (בית ניר), לא הקפידו רמ"י והקיבוצים לחדש את החוזים הזמניים במועד, ולפעמים עשו זאת לאחר תום החוזה, אך תמיד היה ברור שמי שמעבד את הקרקע ואינו משתמש בה לצרכים אחרים או משכיר אותה לאחרים, ימשיך להחזיק בה במשך שנים.

בחודש מאי השנה היה על קיבוץ גלאון למלא את טופסי הבקשה להחכרה הזמנית לשלוש השנים הבאות, ולהגיש אותם למחוז ירושלים של רמ"י כדי לחדש את החוזה שעמד להסתיים באוגוסט. הקיבוץ לא מילא את הטפסים בתאריך הנדרש.

"יום אחד קיבלנו מכתב מרמ"י בנוסח מעורפל ולא מובן", מתאר לוי, "וחודש לאחר מכן כתבו לנו שמכיוון שלא הגבנו, אנחנו נדרשים לפנות את כל הקרקעות הזמניות שאנחנו מעבדים אף על פי שהחוזה עדיין לא הסתיים.

"מיהרנו להגיש בקשה להמשך עיבוד של קרקעות זמניות אלו. הסברנו שאנחנו מעבדים אותן שבעים שנה ושהשקענו בהן כספים רבים. שלושה גורמים אחרים גם הגישו בקשות לעבד את אותה קרקע.

"בתחילת ספטמבר התקיים דיון בוועדת השכרות של רמ"י, שלא הוזמנו אליו ולא ידענו על מועד קיומו, וכעבור חודשיים הודיעו לנו שהוועדה אישרה לנו 4,600 דונם, ושיישלח לנו בקרוב חוזה חדש. נכתב לנו שאנחנו יכולים לערער על ההחלטה אם נרצה בכך.

"לא הודיעו לנו שלקחו מאיתנו 600 דונם מתוך 5,200 שהיו לנו, ושהעבירו אותם לשלושה גורמים אחרים, אלא רק שמאשרים לנו 4,600 דונם".

בגלאון חשדו שאם יערערו על 600 הדונמים שנלקחו מהם, ברמ"י יתייחסו לזה כערעור על 4,600 הדונמים שניתנו להם. זה אכן מה שקרה. "יום לאחר הגשת הערעור", מספר לוי, "הגיע אלינו פקח ובידו צו הפסקת עבודה ויציאה מכל האדמות הזמניות המעובדות. גם על זה ערערנו.

"הגענו לדיון נוסף של ועדת ההשכרות במחוז ירושלים, שאליו הגיעו גם שלושת הגורמים האחרים. בתום הדיון החליטה הוועדה שלא לשנות את עמדתה, כלומר להחכיר לנו 4,600 דונם, ולשלושת הגורמים האחרים 600 דונם, 200 דונם לכל אחד מהם".

לפני הדיון בוועדה שוחחו אנשי גלאון עם מספר חברי ועדה ובהם נציג התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, האיחוד החקלאי, קק"ל ומשרד החקלאות, ולדבריהם רבים מהם גילו הבנה לעניינם והבטיחו לעזור. לא ברור להם כיצד התקבלה ההחלטה לרעתם למרות ההבטחות שקיבלו.

"זו ההחלטה כרגע", מציין לוי, "ואנחנו שוקלים לערער עליה, אף על פי שלא קיבלנו את הנוסח הסופי ואת פרוטוקול הישיבה. הפצנו את המידע על מה שקרה לנו, ויש רצון לטפל בזה, כי זה לא עניין מקומי אלא ארצי. התנועה הקיבוצית מיודעת על זה, והיא צריכה להחליט אם ואיך לטפל בנושא".

ככל הידוע לך, יש עוד קיבוצים שלקחו להם אדמות?

"לנתיב הל"ה לקחו כ־500 דונם. לבית ניר השאירו את הקרקע למשך שנה בלבד, מה שמעיד ככל הנראה על רצון להעביר גם את הקרקע הזאת בקרוב".

מה אתה מציע לקיבוצים לעשות?

"קודם כול, התנועה הקיבוצית צריכה להתערב ולא לאפשר גזלת קרקעות מהקיבוצים בניגוד למדיניות הקיימת כל השנים. לקיבוצים אני מציע להקפיד על מילוי הטפסים בזמן, כדי שרמ"י לא ייתפסו לעניינים טכניים ופרוצדורליים בהחלטות נגדם".

בלון ניסוי?

השאלה שנותרה עלומה היא אם אכן מדובר בעניין טכני, או שברמ"י נוקטים במדיניות המוכתבת מגבוה של "צדק חלוקתי" ושל שיקולים אחרים.

לדוגמה, בשבוע שעבר התפרסם בידיעות אחרונות כי משרד החקלאות רוצה להחכיר מיליון דונם לסינים לגידול תוצרת חקלאית שתיוצא לסין ותושקה במים מותפלים ממתקנים שיקימו הסינים.

יש הטוענים כי ייתכן שהמקרה של גלאון הוא בלון ניסוי מטעם רמ"י, שתידרש ללקט עבור הפרויקט הסיני אדמות זמניות בהיקף עצום.

גלעד אלטמן, יו"ר אדמתי, רואה את המהלך שנעשה על ידי רמ"י כלפי גלאון כלא הגון. "יישוב שעיבד את הקרקע הזו במשך שנים", הוא אומר, "ולא נתן לאף פולש לעלות עליה, מגיעה לו זכות ראשונים בכל מעמד של החכרה.

"לא יכול להיות שבאים ונותנים את הקרקע לחוכר אחר. זה לא הגיוני, אף על פי שזה חוקי. אני לא יודע אם מדובר בשינוי מדיניות, אבל עובדתית מקרה כזה לא קרה עד היום".

מתברר שדווקא בתנועה הקיבוצית לא מדברים על נושא גלאון בקול אחד. רפי עשת (עינת), האחראי על נושא הקרקעות בתנועה ונציג התנועה בוועדת ההשכרות שדנה בבקשה הראשונה ובערעור של גלאון, מצדיק את ההחלטה להחכיר לקיבוץ רק 4,600 דונם.

"דם, יזע ודמעות יוצרים זכויות". לוין, צילום: אביב לשם

"גלאון לא עמדו בנוהל הגשת הבקשה", הוא מציין, "אבל כיוון שזה נוהל די חדש, התחשבו בשכחה שלהם ודנו בבקשה. כיוון שהם לא הגישו את הבקשה בזמן, כבר היו בפני הוועדה בקשות של שלושה חקלאים אחרים על אותן אדמות.

"לשלושת החקלאים האלו הפקיעה רמ"י בעבר אדמות לצרכים שונים, והוועדה הצטרכה להסדיר גם את העניין הזה. לאחר הדיונים התקבלה ההחלטה להשאיר לגלאון 4,600 דונם, ולהעביר לשלושת החקלאים 600 דונם.

"גלאון ערערו על ההחלטה, וגם החקלאים ערערו. התקיים דיון ארוך נוסף, ובו הוסכם בסופו של דבר לקבל את הצעת יו"ר הוועדה, מנהל מחוז ירושלים של רמ"י, להשאיר את ההחלטה על כנה".

כנציג התנועה לא התנגדת להחלטה?

"הצטרפתי בסופו של דבר להחלטת הרוב. לדעתי זו החלטה נכונה למרות חוסר שביעות הרצון של גלאון. לא מדובר בשינוי מגמה של רמ"י, אלא במענה למצב ייחודי. לדעתי גלאון צריכים לראות את חצי הכוס המלאה ולא הריקה".

דגן לוין (צרעה), רכז אגף הכלכלה של התנועה הקיבוצית, מציג עמדה שונה. "העמדה שלנו היא שדם, יזע ודמעות יוצרים זכויות", הוא אומר. "מול זה קיימת העמדה הנגדית של אנשי הצדק החלוקתי, המתנגדת לזכויות היסטוריות ודורשת להחליף בעלות על הקרקעות.

"העמדה השלישית, של משרד החקלאות, היא שצריך להחכיר את הקרקע על פי שיקולים מקצועיים לגורם שיפיק ממנה הכי הרבה תוצרת חקלאית, ובדרך כלל אלו הקיבוצים. ההמלצה שלנו לקיבוצים היא להקפיד על הנהלים של רמ"י, כדי לא לתת נשק לאלו הרוצים לקבל קרקעות זמניות מהקיבוצים.

"המסר העיקרי שלנו הוא לעשות את הדברים בתיאום עם משרד החקלאות, ושהתנועה תמשיך להיאבק על זכויות הקיבוצים".

אבל נציג התנועה בוועדת ההשכרות תמך בהחלטת רמ"י בעניין גלאון.

"ההחלטה הייתה לקחת מגלאון חלק קטן מהקרקעות הזמניות, ועדיין עמדת התנועה היא שגם בקרקעות זמניות נוצרות זכויות שאסור לשלול אותן מהקיבוצים".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "הרשות פועלת בהתאם למדיניות מועצת מקרקעי ישראל, שמבחינה בין קרקעות הקבע (משבצת) לבין קרקעות שנמסרות לעיבוד עונתי. הקרקעות לעיבוד עונתי נמסרות לתקופה קצרה, בדרך כלל לשלוש שנים, לאחר בדיקה ודיון בוועדות ההשכרות המרחביות.

"בין שיקולי הוועדה נמצא עקרון הצדק החלוקתי. לכן, כאשר ישנן מספר פניות מצד מעבדים שונים לחטיבת קרקע מבוקשת, מחובתה לבחון את הבקשות גם מהיבט זה.

"במקרה דנן הוגשו מספר בקשות לעיבוד השטח. נוסף על כך, הגם שקיבוץ גלאון התרשל ואיחר בהגשת הבקשה, החליטה הוועדה, לפנים משורת הדין, לאפשר לקיבוץ להגיש את בקשתו ולדון בה. החלטת הוועדה מדברת בעד עצמה".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו