פרשת בהר

 אלוהים נותן את א"י לבני ישראל ומעניק להם את הזכות להשתמש באדמתה לפרנסה ולהתיישבות ובכך מעניק להם ביטחון כלכלי ושפע חומרי. הוא זן ומפרנס אותם בארץ זבת חלב ודבש, שומר עליהם מכל אויביהם ומאפשר להם לגדל גידולים חקלאים שונים, לנטוע עצי פרי, כרמים, חיטה ושעורה. אלוהים מבקש מבני ישראל נאמנות וקיום הברית אתו. למעשה הכול שייך לאלוהים וסוד קיומו של עם ישראל על אדמת א"י הוא קיום כול המצוות וחוקי התורה.

יש כאלו בעם ישראל שחיים באשליה שהם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים ולהתחמק מקיום הציווי האלוהי בטענה שזה לא נוגע אליהם ושאחרים יעשו זאת עבורם. האמונה באלוהים, קיום המצוות וחוקי התורה הם ערובה להמשך חיינו כמדינה יהודית בא"י. יש לנו "ברית עולם" נצחית עם אלוהים, אבל "העם הנבחר" מתחמק כיום מהמחויבות שלו כלפי אלוהים ובכך מאבד את משמעות "הברית״. בדרך זו הגענו לשפל חסר תקדים בהבנת המשמעות של קדושת א"י לעם היהודי. אלוהים ברא את העולם והאדם נברא "בצלם אלוהים", הוא אינו יכול לשלוט בכוחות הטבע. האדם קיבל שנות חיים מוקצבות, ואלוהים שולט על הכול. בקבלת התורה ע"י בני ישראל - הם קיבלו גם חובות לקיים. אין דברים שניתנים בחינם. א"י תהיה נחלה לבני ישראל רק אם ישמרו על הברית עם אלוהים. זה הוא הרעיון המרכזי בפרשה - שאנחנו לא בעלי הבית והריבון על אדמות א"י. אנו קבלנו אותה כדי לעבד אותה להתפרנס בה למחייתנו.

"לה' הארץ ומלואה" - אין לנו מנדט לסחור באדמות א"י. מדינת ישראל קמה לתחייה אחרי גלות ארוכה ועלינו להבין שאין לנו עוד הזדמנות נוספת "וחזון העצמות היבשות" התגשם במלואו כשעם ישראל חזר לארצו מהגלות הארוכה.

הנביא ירמיהו מציע לכולנו ללכת בדרך האמונה באלוהים. גורלה של א"י וירושלים נתונה בידנו לאור התנהגותנו. עם ישראל לא הקפיד בעבר על שמירת המצוות וחוקי התורה ונענש על כך בגלות. הקמת מדינת ישראל וחידוש החקלאות בה הציבה בפני החקלאים את האתגר של חידוש מצוות השמיטה. ישנה מחלוקת תמידית מה נחשב לתחומי אדמות א"י. אנחנו חייבים להבין שיש חובה לאומית לגאול את כל אדמות א"י ולשמור על צביונה היהודי והלאומי של הארץ. מובטח לנו שדרך שמירת החוקים והמצוות נקבל את השפע האלוהי והגנה מכל אויבנו הרבים. זו היא גם הבנת "כוחה של אמונה" בקרב העם היהודי. אלוהים רוצה שחיינו יהיו טובים בא"י. כולנו רוצים לחיות בשלווה ובטחון ויש לזה מחיר - אנחנו צריכים להוכיח נאמנות לאמונה באלוהים. ברגע שיש כרסום באמונה הזאת החוזק הלאומי והאחדות נחלשים ואויבנו עלולים לנצל זאת לטובתם. הם פועלים כל הזמן נגדנו בתעמולה אנטישמית וחרם על מוצרים ישראלים. הם ממנים ארגוני שמאל שגורמים לנו נזק רב. אנו חייבים להבין את המצב הבלתי נסבל שנוצר. עלינו לעשות מאמץ גדול ולהגביר את האחדות הפנימית. קבלנו הזדמנות לחיות במדינה יהודית כבני חורין. חגגנו את יום העצמאות ה-70 בחודש האחרון. עלינו לזכור תמיד את אלו שנשרפו ונטבחו בתאי הגזים ולא היה מושיע כשלא הייתה לנו מדינה משלנו. השנאה כלפי היהודים נמשכת בעולם ועלינו ללמוד גם את הלקח המר הזה.

השבת חשובה מאוד לאלוהים, שנת השמיטה כל שנה שביעית שבה יש לתת לאדמה לנוח מעמלה מתוך הבנה שגם היא צריכה לנוח. לא זורעים או חורשים ויש לאפשר לעניים ולחסרי היכולת לקחת לעצמם מה שנשאר בשדות, מהכרמים ועצי הפרי וגם מהיבול או התבואה שלא נקטפה או נאספה. כל 50 שנים "שנת יובל" בה שומטים את הקרקעות, הכספים שחייבים, משחררים עבדים ומחזירים קרקעות לידי בעליהן שנלקחו בגלל חוב ואיסור גביית ריבית על הלוואות. יש גם להתחשב בגר היושב בארץ. במידה ועם ישראל ישמור על המצוות והחוקים ישרור שפע לכולם.עם ישראל תמיד ניצב בכל שנות קיומו מול הטוב והרע, שכר ועונש שהם מיסודות התורה וחשוב מאוד להבין את משמעותם. התורה מיועדת לכולם ולא רק ליחידי סגולה. חייבת להיות ערבות הדדית בין כולם. אלוהים נותן לנו את האופציות על השולחן ואנחנו צריכים רק לבחור. יש לנו אויב פנימי שהוא חוסר האחדות בעם ואי הבנה של תוצאותיה לעתיד לבוא. החברה היהודית הולכת לאיבוד ומושפעת מאוד מגורמים קיצוניים שמחריפים את הקיטוב החברתי וגורמים לפילוג. המסורת הלאומית שהנחילו אבותינו במשך אלפי שנים הולכת ונחלשת לאיטה. אם נאבד את אחדותנו וההכרה הלאומית הרחבה בתוך העם היהודי יהיה קשה בעתיד להתחבר בחזרה ולהתאחד. ערבות הדדית היא חובה לאומית.