מנהלת ביה"ס דניאלה כהן ואגף החינוך של המועצה האזורית חוף אשקלון בירכו את התלמידה על הכישרון וההישג המכובד. כל הזוכים ובני משפחותיהם הוזמנו לטקס הענקת תעודות מצוינות בכתיבה שיתקיים בסוף חודש מאי ברמת גן במעמד צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים", ריקה ברקוביץ וסופרים נוספים.  

 

"אגודת הסופרים העברים בישראל", בשיתוף עם הסופרת ריקה ברקוביץ', מקיימת זו השנה ה-14 את תחרות הכתיבה הארצית לתלמידי בתי הספר היסודיים. מתוך אלפי יצירות של תלמידי כיתות ג'- ו' שנשלחו לתחרות מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים, נבחרו 70 יצירות, כמניין שנות המדינה, להיכנס לספר היצירות של ילדי ישראל, בהן 11 יצירות פרי עטם של תלמידי הדרום. מהמועצה האזורית חוף אשקלון בחרו בשיר המיוחד שכתבה תלמידה אחת, מעיין פרטקין שחר.

מעיין מתגוררת בקיבות גברעם ושרה במקהלה של קיבוץ יד מרדכי ואף השתתפה בעצרת המרכזית של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. למעיין יש עוד שתי אחיות והיא נכדתה של בת-אל שחר, הגננת המיתולוגית (20 שנה היתה מחנכת בגברעם וכיום מחנכת בגנים בכרמיה).

 

אמה של מעיין, חגית שחר, עוסקת בכתיבה בעצמה בתור מחזאית, שכותבת תסריטים מקוריים למסיבות סוף שנה של ביה"ס. חגית: "זו למעשה הפעם הראשונה שמעיין עושה עבודה עם עצמה וממש נכנסה לזה. כיוונתי אותה לכתיבה מלאה דימויים שמדברים על שיתוף ורגש. ביום העצמאות היא הודיעה לי שהיא זכתה ומאוד התרגשנו ובכינו מהזכייה. השיר פשוט ואמיתי וזה הסוד שלו, משקף רגש של ילד".

אורנה סיוון, המחנכת, אמרה כי מעיין היא "תלמידה מקסימה מאוד, רגישה ויצירתית וזה הפתיע שזכתה מבין אלפי התלמידים מכל הארץ".

מעיין, שהחלום הגדול שלה הוא להיות דווקא זמרת גדולה, אמרה השבוע: "ההרגשה היא ממש כיפית כי אני עדיין לא כל כך מאמינה שזכיתי. זה כאילו להיות ברגע שלא כל כך מתייחסים אליך ופתאום להיות ברגע שכולם מתייחסים אליך".

ריקה ברקוביץ', יוזמת ומנהלת התחרות: "אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל ואני גאים להציג לעם ישראל את רשימת 70 פרחי הסופרים והמשוררים הצעירים. כל מגמתה של התחרות היא להניע כמה שיותר מילדי ישראל לעסוק בכתיבה ספרותית".

 

הענן שלי/מעיין פרטקין שחר

רגשות עוזרים לי.                              

רגשות כמו עננים                              

מתעופפים מאנשים לאנשים.             

עננים של שמחה ורודים וצבעוניים,        

עננים של אור עוטפים כמו פיונים קסומים.

 

ברגשות יש תנודות כמו ברוח חזקה

ואתם אנשים מתנדנדים בין עצב לשמחה.

גם אני כמו העננים

לרגע ענן של שמחה

ולרגע שאחריו לענן אור מחכה.

 

אני כמו ענן שמתעופף בין עננים אחרים

בוכה איתם בחורפים הגשומים.

אבל אני מרגישה שונה

וכולם שואלים אותי מדוע ועל מה?

 

אני חולמת חלומות מתוקים

על נסיכות ואבירים מצילי חיים.

על פיות לוחשות ובוכות

שמגיעות אלי מארצות רחוקות.

 

אמנם  אני בת עשר אבל הגיל לא קובע

ואני ענן שמסתובב באגדות ושומע

על העבר, על העתיד ומה אפשר לשנות

שגם אותי ילדים ינסו לראות.

 מעיין פרטקין  צילום באדיבות המשפחה