לנצח את הקסאמים, וגם את הסיגריות

רבים הם האתגרים בימים אלו לתושבי עוטף עזה. קשים הם יותר לכאורה לאלה המנסים להפסיק לעשן, אלא שסדנת גמילה מעישון שנערכה לאחרונה בעוטף דווקא הוכיחה אחרת: קבוצה מלוכדת, שנאלצת לעבור חוויות קשות יום־יום ברמה הביטחונית, הצליחה להפוך את הקושי המשותף ליתרון שניצח בסופו של דבר גם את הסיגריות.

יערה ניג'רי, אחות במרפאת קיבוץ נירים שבעוטף עזה, ומנחת סדנאות להפסקת עישון כבר יותר משמונה שנים, הנחתה את הסדנה שהתקיימה ביד מרדכי. היו שם מכורים צעירים בשנות השלושים לחייהם, לצד כאלה שמעשנים כבר עשרות שנים.

"המפגש האחרון בסדנה התקיים אחרי שבת קשה ביישובים בעוטף, ולמרות זאת כולם הגיעו", מספרת ניג'רי. "בעצם, כל מי שהגיע למפגש הראשון נשאר עד למפגש האחרון. בדרך כלל בסיום סדנה יש כשבעים אחוזי הצלחה. הפעם מדובר במאה אחוזי הצלחה של גמילה מעישון תחת מציאות לא פשוטה בכלל".

מי שהחלה בפרויקט בריאות זה ביישובי העוטף היא סמדר בוקר (46), מנהלת הסיעוד במרפאת יד מרדכי. לדבריה, במשך 27 השנים מאז שירותה הצבאי ועד לפני חמישה שבועות, היו הסיגריות חלק בלתי נפרד מחייה, עד שהחליטה להשתתף בעצמה בסדנה שארגנה עבור החברים.

"אני מודה שלא ממש רציתי להפסיק לעשן, וזאת האמת", היא צוחקת. "כשפנו אליי מקידום בריאות בכללית להקים את הסדנה, אמרתי להם שאני בעצמי מעשנת ושלפנות, לאנשים בהצעה להיפרד מהסיגריות נראה בעיניי לא אמין.

"לבסוף החלטתי לנסות. אני מודה שהגעתי סקפטית לגמרי, אבל כיום אני כבר חמישה שבועות בלי סיגריה ומרגישה נהדר".

"ההצלחה של הקבוצה נעוצה חד־משמעית בסמדר", אומרת ניג'רי. "מעבר לדוגמה האישית, היא אספה את האנשים, חיזקה אותם, וכולם היו מאוד בעניין. לסדנת הפסקת עישון פשוט באים. אתה לא צריך להאמין בשום דבר, אתה צריך לרצות.

"אם אתה בא עם רצון זה כבר הופך למטרה, וזה מה שקרה להם. יש מי שכבר קרוב לחודשיים לא עישנו סיגריה. יש מנחים שמחמירים יותר בזמנים, ואצלי זה מגיע לאורך הסדנה. אנחנו קובעים יום להפסקת עישון בין המפגש השלישי לחמישי, ומאז שהוחלט על היום להפסקת העישון - זה נגמר".

נקודות השבירה למי שמפסיק לעשן הן בדרך כללי אחרי פרק זמן של שלושה חודשים, חצי שנה ושנה. אחת הסיבות הידועות היא היעדר סביבה תומכת. במקרה של הקבוצה מעוטף עזה, מספרת ניג'רי שהמקום והשפעתו היו חזקים מאוד.

"קודם כל, קיימת שותפות גורל בגלל המצב הביטחוני. נוסף על כך, האנשים הגיעו מהקיבוצים בסביבה וממושב נתיב העשרה, וכולם מכירים את כולם. הקבוצה הומוגנית, אנשים התראו לעיתים קרובות, נפגשו בשבילים, והפעילו קבוצת תמיכה בווטסאפ. יש הרבה כוח לעניין הביחד".

סמדר בוקר מספרת שבמפגש האחרון ביקשה ניג'רי מכולם, כתרגיל, לכתוב על מעטפה מהו בעצם הגורם שבגללו הכי מפחיד אותם שיחזרו לעשן. "זה מדהים", אומרת בוקר, "כולם, בלי יוצא מהכלל כתבו אותו דבר - המצב הביטחוני. אין ספק שזה בהחלט אחד האתגרים המרכזיים שאיתם נתמודד".

הרעיון לקיים את הסדנה היה של ‎אתי זילברברג, מקדמת הבריאות של כללית במחוז דרום, כחלק מפרויקט קידום בריאות אזורי לתושבי העוטף. "זאת הפעם הראשונה שמתקיימת באזור קבוצה לגמילה מעישון", היא מספרת.

"אחד הכלים שאנחנו מעבירים בסדנאות להפסקת עישון הוא היכולת לשנות הרגלים. ברור לכולנו שהמצב הביטחוני שמתמודדים איתו כאן לא עוזר, ודאי לא למי שמצא בעישון סוג של אמצעי הרגעה למתח. כשמעשנים, נוצרות התניות שהעישון קשור אליהן.

"כאשר חוזרים על פעולה שוב ושוב באותה דרך, המוח שלנו משתמש באותם תאי עצב ובאותם מסלולים עצביים. מתקבעת התניה, וכשיש מתח הסיגריה עוזרת להפיג אותו.

"כאשר משנים הרגל ומאמצים הרגל חדש, הדבר מצריך מהמוח לייצר חיווט מחדש של קשרים. בסדנה אנחנו מלמדים לפרק את הנתיב ולחשב מסלול מחדש. אחד הדברים החשובים בסדנה הוא לדבר על הפחד מהחזרה לעישון.

"כשאדם משתף בקושי שיוכל להפיל אותו במלכודת, ועם זאת חושב על דרכי התמודדות איתו, רוב הסיכויים הם שכאשר ייתקל בקושי לא תהיה תגובה אוטומטית אלא חשיבה תחילה. למעשה הסדנה מתמקדת בשינוי דפוסי חשיבה ובשיתוף חברי הקבוצה ובתמיכתם זה בזה, וכאן כוחה של הסדנה לעזור בהתמודדות.

"העובדה שאחרי סוף השבוע הסוער לא חזרו המשתתפים לעשן מראה על חוזקה של הקבוצה", היא מסכמת.

"מה שאני הכי אוהבת בסדנאות האלה זה שאצל הרבה אנשים הפסקת העישון היא תוצר לוואי", אומרת ניג'רי. "הכוח של הפסקת העישון הוא בהבנה שאם הם הצליחו לוותר על הסיגריות - הם יכולים לעשות הכל".