מסכמים שנה בחקלאות יישובי הדרום

שנת תשע"ו נפתחה במאבק  החקלאים  על הורדה והחזר רטרואקטיבי של מס המעסיקים עבור העובדים הזרים ועצירת הרפורמה בתשלומי המים.

חקלאים ממושב שקף מועצה אזורית לכיש , יצאו למסע בטרקטורים שההיה משותף לחקלאים מכל הארץ, למחאה שבאה בדרישה להורדה והחזר רטרואקטיבי של מס המעסיקים עבור העובדים הזרים ועצירת הרפורמה בתשלומי המיים שתעלה את מחיר המיים למ4.5 ש״ח לקוב לפני העלות התפעולית תוך 4 שנים מהיום.

לאחר מכן הועדה דורשת ממשרדי הפנים, האוצר, החקלאות ונציגי החקלאים להגיש המלצה לאיחוד כל האגרות המושתות על חקלאים המעסיקים עובדים זרים. ''הטלנו אגרות על החקלאים כדי לעודד ישראלים לעבוד בחקלאות. זה לא עבד. נשארנו עם מס של 50 מיליון ₪ שמושת על מחיר העגבנייה והמלפפון'' הם אמרו.

מס של 50 מיליון ₪ שמושתת על מחיר העגבנייה והמלפפון

יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם ציין : "ברור שעניי עירך קודמים ואנו רוצים שקודם כל ישראלים יעבדו, אבל כמה ישראלים עובדים בחקלאות? לא הרבה. אני מדבר על פועלי כפיים, לא מנהלים. מי ראה לאחרונה ישראלי מנכש או קוטף? אנחנו רוצים שהחקלאות תפרח. תשומות כוח האדם משפיעות הכי חזק על מחיר התוצרת. לכן מדיניות האגרות לא נתפסת. לפני 20 שנה חשבו שזה יגן על עובדים ישראלים. היום ברור שזה מגוחך. נשארנו עם מס של 50 מיליון שקלים שמושת על מחיר העגבנייה והמלפפון".

רגע לפני שהמגדלים והתעשייה יקלעו לקשיים משמעותיים החקלאים כתבו מכתב לראש הממשלה

ראשי המועצות הביעו את תנגדותם במכתב, להפחתת המכסים על תפוחי האדמה הקפואים. 

“מדיניות 'השמים הפתוחים' תגרום להצפה של תוצרת שתערער את יציבות הענף”, נאמר במכתבם.

הודעת משרד האוצר על כוונתו להפחית מכסים על מוצרי מזון, ועל פתיחת מכסה פתוחה ופטורה ממכס של 10,000 טון ליבוא ירקות  כולל 4500 טון ליבוא טוגני ציפס אינה מידתית .

הנימוק הראשון של משרד האוצר היא ש"בתקופת חגי תשרי נצפתה עליית מחירים בסוגי המזון השונים", ולא הייתה עליית מחירים בסוגי המזון הקפואים בכלל. הנימוק השני של משרד האוצר "להקדים תרופה למכה, מצב שבו התופעה תחזור על עצמה גם בפסח". אם המטרה היתה למנוע עליית מחירים בפסח היה ניתן לפתור זאת ע"י צו מנהלי והתחייבות של יצרני הירקות שלא לעלות מחירים לקראת פסח.

פתיחת המכסה ללא הגבלה תביא ליבוא זול ללא מכסים בכל השנה, ללא כל קשר לחג הפסח ולחגי תשרי.

בענף הייצור של טוגני תפו"א הקפואים פועלים שלשה מפעלים כאשר הגדול מבינהם הוא "תפוגן" אשר נמצא בעוטף עזה .(שער הנגב).

החקלאים והתעשייה נערכו לגידול הירקות ועיבוד הצריכה לקראת 2016 .היערכות זו היתה יקרה בעקבות שנת השמיטה שנסתיימה.

כיום מחיר תפוחי אדמה בישראל לצרכן עומד כ -4 ש"ח לק"ג תפוח אדמה לבן .מתוך זה מקבל החלקאי 1.2 ש"ח לק"ג , עלות הייצור הגידול לחקלאי עומד על 1.8 ש"ח  מה שמעמיד את החקלאי בהפסדים גדולים.

ראשי המועצות מדגישים כי הפגיעה במפעלים בעוטף עזה

צפויה בשל החלטה של משרד האוצר לבטל את המכס על ייבוא של אלפי טונות של מזון קפוא , הם מדגישים שהמצב הכלכלי אליו יקלעו מפעלי התעשייה  תגרום לפגיעה תעסוקתית שתפגע באוכלוסייה מוחלשת שנמצאת בעוטף עזה. 
שר הבינוי והשיכון, האלוף יואב גלנט נאם בכנס הנהגות המושבים בפני כ- 500 ראשי המושבים וראשי המועצות האזוריות. 

האתגרים של החקלאים:

בתקופה האחרונה החקלאים היום בפני עומדים  בפני אתגרים רבים כגון :מחירי המים, וכן פערי תיווך וסבך ביורוקרטי, הכובלים את ידיהם.

בנוסף, אין לנו המון חקלאים שעובדים את האדמה. זהו עדיין תהליך שהוא עתיר ידיים עובדות ואנחנו זקוקים לכוח העבודה, שישפיע על עלות העבודה.

הגיל הממוצע של החקלאים הוא 63 וזה מסביר את העדר הרצון של הצעירים לעבוד את האדמה.

חקלאים ביישובי הדרום החליטו להילחם בפערי התיווך של הירקות והפירות.

הפער בין מחיר שהחקלאי מקבל  עבור התוצרת לבין המחיר שהצרכן משלם.בואו לתמוך בחקלאים של יישובי הדרום.

המחאה נוצרה כשהתחילו לראות את הפערים שלנו מול אירופה, הפער בין המחיר שהחקלאי מקבל לבין מחיר השוק הוא קצת פחות מפי-2. ואילו בארץ הפער עומד לא אחת על פי 4.
מי שאחראי על הפערים הללו אלו הן רשתות השיווק, אשר אחראיות להסתיר מהציבור שמחלקות הירקות והפירות הן הרווחיות ביותר בכל חנות! רשתות השיווק השתלטו על השוק .וגם הממשלה שמכריזה יום יום על המחיר, ויש בידה ליצור את השינוי. 

ומה הם בסך הכל מבקשים?

צמצום פערי התיווך שבין המחיר שהחקלאי מקבל עבור התוצרת שלו, לבין המחירים שהחקלאי נאלץ לשלם עבור אותה תוצרת. היום, פערי התיווך גבוהים מתמיד ומתבטאים במאות אחוזים. 

מי ירוויח מזה?

אנחנו האזרחים, כי זו בעצם מחאה ביוקר המחייה שרשתות השיווק מתעשרות על חשבוננו.

והחקלאים שימשיכו לגדל ולהתפרנס בכבוד. את התוצרת שאדמותינו יכלים להניב.

על יבוא פירות וירקות כבר שמעתם?

היום ישנה תחושה שבמדינת ישראל ישנה העדפה של רכישת סחורה מיובאת , הסחורה שנמצאת על המדפים רובה מגיעה מעזה, ירדן ותורכיה. סחורה זו אינה בעלת הכשר ואינה  "צריכה" לעבור את בקרת האיכות שעוברת התוצרת הישראלית ועלולה להכיל בתוכה חיידקים שונים.

חוסר השקיפות עם האזרח הפשוט שמגיע לקנות בסופר, לא מאפשרת לו לדעת בכלל על כך שזוהי תוצרת מיובאת, שאין לה בקרת איכות של משרד הבריאות, שרשתות השיווק מסירות בה את המיתוג ולא מיידעות מהיכן היא מגיעה.

במדינות רבות בעולם מחרימים את ייצוא התוצרת הישראלית, בטענה שאנחנו מדינה תומכת טרור , באותו הזמן אנחנו האזרחים, קונים ממדינות תומכות טרור ומקיימות מדיניות שלמה נגדנו.

מי מרוויח  מכל הסיפור? בעלי הרשתות, הם מיבאים ירקות ופירות במחירים זולים ועדיין מוכרים במחירים גבוהים לצרכן.

האזרחים שואלים מדוע אצל החקלאים אין פער גדול במחיר?

הסיבה העקרית לכך, היא שרשתות השיווק בעלות היצע ויש תנודות רבות במחירים, פעם אחר פעם הן בוחרות לשחק עם הצרכן, מאתגרות ומשנות את המחיר של מוצר זה או אחר. כתוצאה מכך נוצר בלבול והציבור בעצם כועס על המגדלים וחושב שהוא אחראי על פערי המחירים, כשהדבר אינו נכון.

"אני פתחתי חנות ומשווק בה את התוצרת שלי ישירות לצרכן, האזרח מקבל מחיר אחיד לאורך זמן  אם יש הוזלה כמובן שאני מוזיל עלויות . יחד עם זאת, זוהי סחורה טרייה ואיכותית ישירות מהאדמה" סיפר גיא ממשק מ.י טל מושב ביצרון. 

האזרחים צריכים להבין, מעבר למחיר, טריות ואיכות מדובר פה על ענף שלם שנמצא לפני קריסה ואין לו המשכיות. כל המדינות בעולם שומרות על הייצור המקומי, בעוד שבישראל מעודדים את הייבוא .

זהו חיבור לציונות , לשורשים ולהיסטוריה עליה קמה מדינת ישראל ועמלו אבותינו, לשמחתי בכל יום נפתחים במושבים עוד ועוד חנויות אשר משווקות ישירות לצרכן ומאפשרות לאזרחים להבין מהי תוצרת ישראלית "

מחאת החקלאים  תופסת תאוצה  והפעם על ייבוא מעבר לים. 

רגע לפני חגי תשריי משרד האוצר בתאום עם התאחדות החקלאים החליט על פתיחת שערי היבוא של תוצרת חקלאית מטורקיה. לטענתם כשמחיר הירקות או הפירות גבוה יותר ממחיר הייבוא תינתן האפשרות לייבא ממדינות שמעבר לים.

בתגובה מאות חקלאים הפגינו בכניסה של נמל לאשדוד נגד תופעת היבוא של פירות והירקות ובעקבות כניסת ספינות ייבוא עגבניות המגיעות לנמל מטורקיה.

מצוקה של החקלאים היא גם המצוקה של האזרחים בעתיד...

ברק אוסיף שחשוב שהאזרחים יבינו את המצוקה בה הם שרויים לא מהמקום של הפרנסה, אלה מהמקום של הישרדותם בענף החקלאות שהולך ונכחד .

"דרשנו מהרגולטור שרשתות השיווק לא יכלו למכור זול יותר מהמחיר המוצר הנמכר מהחקלאי שהאזרח יקנה במחיר שהרשתות קונות בפערים נמוכים אך הדבר לא אושר.  

הראייה הרחבה לא קיימת במדינת ישראל, היום האזרח קונה רק לפי מחיר המוצר שהוא רואה כאשר אינו יודע, שאת ההפרש הוא משלם על מוצר אחר שנמצא על המדף. היום אנחנו מייבאים  תוצרת ממדינות כמו תורכיה ירדן ועזה,  אם זה יימשך התוצרת החקלאית תיכחד ותעלם . ומה יקרה אם מדינות האויב יחליטו לסגור את הייבוא? נשאר ללא פירות וירקות?!"

 לתמיכה במאבק  - כנסו 

ברק אומגה התאגדות החקלאים