כיצד הסינים משתלטים על כספי הפנסיות שלנו ואט אט על כלכלת מדינת ישראל

לפני מספר חודשים שכרה ענקית התשתיות הסינית צ'יינה הארבור, את שירותיו של היועץ ניר חפץ המשמש כיועץ אסטרטגי לראש הממשלה - גם  כיו"ר סיעת הליכוד וגם כדוברה האישי של משפחת נתניהו.

הליכוד משלם לחפץ מדי חודש 32.8 אלף שקל תמורת ייעוץ אסטרטגי לנתניהו, בכובעו כיו"ר הליכוד... בעוד שאת שירותיו למשפחת נתניהו חפץ מעמיד לכאורה ללא תשלום, בטענה לקשרי ידידות.

אגב, בספטמבר 2014 היה זה נתניהו שחתם על הסכם הזיכיון מול הסינים להקמת נמל חדש באשדוד במעמד שגרירת סין בישראל תמורת 3.3 מיליארד ₪.

מדוע הסינים צריכים יועצים בכירים? מה הם מבקשים לקדם?

צ'יינה הארבור נתקלה בהתנגדות הפקידות הממשלתית לייבא כ–800 פועלים סיניים לישראל שיעבדו בנמל. עד כה אישרו משרדי האוצר והכלכלה לסינים להביא 280 פועלים.

מדינת ישראל אמורה לעודד עובדים ישראלים/ אשדודים, אך הסינים רוצים להביא כוח עבודה זול מסין, משלהם...

המתחרה של הסינים היא חברת נמל אשדוד. שמחייבת את הסינים בתשלום דמי רציף, דמי תובלה ודמי אחסנה, בסכום כולל של עשרות מיליוני שקלים. אולם הסינים מבקשים להוזיל עליות אלו.

סוגיה זאת עשויה להידון במהלך החודשים הקרובים בפני ועדת המחירים המשותפת למשרדי התחבורה והאוצר.

היועץ חפץ אמור לסייע לסינים מול הדרג הפקידותי בממששלה ולקדם אצת האינטרסים שלהם.

לטענת הנציגים הסינים הם שכרו את שירותיו של חפץ לשם ייעוץ תקשורתי - בעקבות קמפיין תקשורתי שנוהל נגד פעילותם בנמל אשדוד.

 ההשתלטות הסינית על כלכלת ישראל:

הסינים החליטו אסטרטגית לחדור עם מיליארדי דולרים רבים לשוק הישראלי - שוק קטן יחסית אך עטיר בידע, שוק שקל מאוד להשתלט עליו עם הכסף הסיני הבילתי מוגבל! 

אין נתונים מדויקים על היקף ההשקעות הסיניות בישראל. על פי הערכות הסינים השקיעו בישראל כעשרות  מיליארדי שקלים (במשרד הכלכלה משום מה, אין מאגר נתונים על היקף ההשקעות הזרות).

ממה שכן ידוע, הסינים כבר מזמן נוגעים בישראל בכל תחום - מזון, נדל"ן, תחבורה, חברות טכנולוגיה, הייטק, ביוטק, אנרגיה, כימיקלים, תקשורת, מוסדות אקדמאיים, הקמת תשתיות, חברות פיננסים, חברות סודיות ועוד.

העסקה המתקשורת ביותר של הסינים בישראל הייתה רכישת תנובה, שהייתה בעבר הסמל לצבריות ולישראליות, אך תנובה ששולטת ב60% משוק החלב בישראל הייתה רק סימן דרך...

הסינים יוצרים קשרים פוליטים ועסקיים ענפים בישראל, מחבקים את ראשי המשק והפוליטיקה, מסנוורים בכסף גדול, מפעילים ומעסיקים בעלי קשרים שישפיעו על מקבלי ההחלטות, כמו דוברו של, ראש הממשלה, כמו דובר צה"ל לשעבר, תת אלוף (במיל) אבי בניהו, שעסוק בחיבור בין חברות ישראליות לבין יזמים סיניים, הם שולחים זרועות לתקשורת ומעסיקים מומחי תקשורת שישפיעו על האווירה הציבורית ועד שנתעורר כלכלת מדינת ישראל תהיה קשורה ותלויה בטבור לדרקון הסיני.

ההשתלטות הסינית היא לא רק באמצעות רכישות, אלא באמצעות תרומות כמו בספטמבר 2013 - האיש העשיר בסין, לי לי קה־שינג, תרם 130 מיליון דולר - התרומה הגדולה ביותר של תורם יחיד שניתנה לטכניון מאז הקמתו, ואחת הגדולות שניתנו לאקדמיה הישראלית. תמורת שלוחה של הטכניון שתיבנה בסין, שם צפויים ללמד דוקטורנטים וחוקרים סינים שיוכשרו בטכניון בישראל.

לעתים הסינים רוכשים חברות ישראליות תחת רישום של מדינה אחרת, לכן אי אפשר לדעת את ההיקף האמיתי של ההשקעות הסיניות בישראל. 

כך גם בחשאי - חברת ענק מסין , טוגה נטוורקס, (חברת סטארט־אפ אנונימית שהוקמה לפני כשנתיים)  הקימה בארץ מרכז פיתוח חשאי שטיבו אינו ידוע.

לכאורה טוב שיהיו השקעות זרות בישראל, החשש הוא המינון והבעייה הגדולה היא שעולם העסקים הסיני, כפוף באופן מוחלט לגחמות המשטר הסיני וברגע של חלילה קונפליקט בין המדינות, תמצא עצמה ממשלת ישראל כבולה לחלוטין בידיה של הממשלה הסינית שתשלוט באופן ישיר ועקיף - על כלכלת המדינה

העסקה המוזרה והמדאיגה עם כלל ביטוח:

עסקת המכירה של כלל ביטוח, חברה שניהלה 159 מיליארד שקל בסוף 2014 בקרנות פנסיה ובביטוחי מנהלים של הציבור, אמורה להדיר שינה מעיני הציבור.

 2.6 מיליארד שקל משלמים הסינים תמורת 55% ממניות חברת הביטוח השנייה בגודלה בישראל, מחיר שהוא כ-50% מעל מחיר החברה בבורסה. 

אף אחד לא מצליח להסביר מדוע הסינים מתכוונים לשלם על כלל ביטוח פרמיית שליטה בערך של יותר מ-50% מעל שווי החברה בבורסה???.

איך הסינים מתכננים להרוויח מההשקעה הזאת, כאשר המחיר כה גבוה? האם משהו בישראל מבין את השיקולים שלהם? האם הפיקוח יכול להיות בטוח שהסינים ימלאו אחר הוראותיו? והאם הציבור יכול להרגיש בנוח כשחלק ממנהלי הכסף שלו נמצא בידי בעלי שליטה זרים? בידי מדינה שבה המגזר העסקי אינו מצטיין בשקיפות, שהמנהלים שלו נעלמים מדי פעם ושלא ברור איזו מחויבות תהיה לו כלפי החוסך הישראלי.....

אנליסטים ואנשי עסקים טוענים שהמחיר נראה בלתי הגיוני. אף בעל מקצוע לא מבין את המחיר שהסינים מוכנים לשלם. וכאשר המחיר אינו הגיוני, משהו בדר"כ לא טוב קורה.

אגב, מקרולינק  פועלת החל מ־2008 באיראן, ולחלק מבעלי השליטה בה עסקים רבים במדינה, כולל במכירת חומרי גלם בעלי פוטנציאל שימוש לטכנולוגיות צבאיות.

(אגב גם חברת צ'יינה הארבור הסינית, שנבחרה להקים את הנמל החדש באשדוד, מחזיקה נציגות בטהרן). 

להוטים לרכוש גם את הפניקס:

הסינים, באמצעות חברת פוסון,  להוטים גם לסגור עסקה לרכישת השליטה (52.3%) בחברת הביטוח הפניקס תמורת 1.8 מיליארד שקל. מה שטרפד את העסקה, היה היעלמותו המסתורית של יו"ר פוסון גואו גואנצ'אנג (שנעצר ע"י שלטונות סין) 

שבוע לאחר ההיעלמות המסתורית הסתבר כי גואנצ'אנג נעצר על ידי הרשויות הסיניות ונחקר בנוגע לעסקיו הפרטיים.

לבסוף הוא שוחרר, נמצא ובדרכו לארץ לבצע את העסקה ועל הדרך לרכוש גם את אחד או שניים ממאגרי הגז מידי תשובה.

מאז החקירה, הממונה על הביטוח ושוק ההון דורית סלינגר החליטה לשקול שוב מחדש להעניק היתר שליטה לפוסון.

אם העסקה תתבצע...לסינים תהיה כבר שליטה אבסולוטית על שוק הביטוח בארץ, על הפנסיות של תושבי ישראל, ביטוחי מנהלים, החיים ועוד ועוד...

הנורות האדומות וכתובת על הקיר:

מה שיכול להיות נפלא לכלכלה של ישראל, יכול להתהפך ביום בהיר אחד כאשר נגלה שמשטר של מעצמה רחוקה ששולט ללא עוררין בכל אותן חברות שהשקיעו בישראל, שולט בפועל במדינה הקטנה שלנו מבלי שתהיה לנו יכולת להגיב.

נראה שזה רק הולך להתעצם מבלי שהדמוקרטיה שלנו המפעילה שוק חופשי, תוכל להגיב וזאת כאשר המדינה כבר הפריטה והוציאה לשוק החופשי את רוב נכסיה האסטרטגים הרגישים ביותר!

וככול שהסינים ישלטו בנכסים אסטרטגים כך יהיה קשה יותר למנוע מהם השתטות על נכסים אסטרטגים נוספים -  מנהיגי ישראל ייתקשו להעביר החלטות שעשויות למדר חברות סיניות נוספות פן השלטון הסיני עשוי להתרגז.

מצאתי התבטאויות של מומחים שלא עשו כותרות, אך שווה לקרוא אותם.

עוזי ארד, בעבר היועץ המדיני של נתניהו:

“המדיניות שלנו כלפי הסינים צריכה להיות מכוונת ולא פתוחה בלי חשבון. חשוב לדעת מה מדריך אותם ולהיות מפוכחים במגעים איתם. הם לא באים לישראל ממניעים ציוניים. אפשר להיכנס לפרויקטים עם שווי כלכלי בכפוף לבקרות ולזהירויות ולהתחשבות באינטרסים השונים”.

דני יתום, בעבר ראש המוסד סבור שצריך להפעיל שיקול דעת במגעים הכלכליים עם הסינים:

"אין בעיה בכך שהם יבנו את קו הרכבת לאילת, אבל לא הייתי נותן להם חזקה על שדה התעופה או על נמל ימי. היכן שאפשר לשמור על איזונים אפשר לעבוד איתם, איפה שאנחנו יכולים ליפול כבני ערובה רצוי להתרחק מהם”.

אפרים הלוי , לשעבר ראש המוסד

כאשר הסינים החליטו לרכוש את תנובה שחולשת על 60 אחוז ממשק החלב הוא התריע:

"ביטחון מזון קשור ישירות לביטחון הלאומי שלנו ואם בישראל לא יתעוררו ויבטיחו שנכסים אסטרטגיים לייצור מזון יישארו בתחומן – בעתיד אנו עשויים להיות בבעיה קשה".

פרופסור יצחק שיחור מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית:

“העולם כולו מתמודד עם החשש מפני הסינים, הם מפוזרים בכל העולם, הכלכלה האמריקאית כולה היא בת ערובה של הסינים, יש להם טריליון דולר באגרות חוב אמריקאיות. הם השתלטו על הכלכלה הטורקית בצורה כל כך קשה שיש שם בדיחה שאומרת שעל כל אונייה סינית שנכנסת לנמל טורקי מפעל טורקי אחד נסגר. ישראל נחשבת לשוק קטן. ההשתלטות של הסינים היא תהליך שקשה למנוע וצריך להסתגל אליו, אי אפשר למנוע חדירה שלהם. זאת באמת בעיה”.