אבי לייב
מי אתה פרופ' אברהם (אבי) לייב:

ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד ומי שפירסם את אחד המאמרים השנויים ביותר במחלוקת בשנה החולפת (וגם אחד הפופולריים ביותר בכלי התקשורת).

לייב, בן 56, נולד במושב בית חנן ולמד פיזיקה באוניברסיטה העברית ומשם למכון למחקר מתקדם של אוניברסיטת פרינסטון, מוסד שעם חבריו נמנו אלברט איינשטיין ורוברט אופנהיימר.

מגזין "טיים" בחר בו לאחד מ–25 האנשים המשפיעים ביותר בתחום החלל, הוא  זכה בפרסים, כתב ספרים ופירסם מאות מאמרים בכתבי העת המדעיים החשובים בעולם.

הגילוי של החללית שלטענתו שייכת לחוצנים:
באוקטובר 2018 פרסם לייב מאמר המעלה את האפשרות שמין תבוני של חוצנים שלח חללית לכדור הארץ.

החללית המדוברת היא אומואמואה - העצם הראשון בהיסטוריה שזוהה בוודאות ככזה שבא מחוץ למערכת השמש. האורח הבינכוכבי הראשון הגיע אלינו מכיוון וגה, הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נבל, המרוחק 26 שנות אור מאיתנו.

בשפה ההוואית, "אומואמואה" פירושו "שליח ראשון שבא מרחוק", ובמילים אחרות — "סייר".
אותו הסייר התגלה ב–19 באוקטובר 2017, קרוב להחשיד לכדור הארץ (קרוב באופן יחסי, כמובן: במרחק 33,000,000 ק"מ מאיתנו, או כ–85 פעמים המרחק מכאן לירח).

אומואמואה נכנס למערכת השמש במהירות של 26.3 ק"מ לשנייה מעבר למהירות המילוט ממערכת השמש.
החבר הראשון מכוכב אחר עורר התרגשות רבה בקרב מדענים, אבל צורתו והתנהגותו עוררו גם הרבה מאוד סימני שאלה.האומאמואה

לייב מסביר:
"תיצפתו עליו, אבל לא מספיק. תיצפתו עליו בצורה רציפה רק במשך שישה ימים, בין 25 ל–31 באוקטובר, כלומר שבוע אחרי שגילו אותו. 
העצם הסתובב על צירו על פני שמונה שעות, ובזמן הזה הבהירות שלו השתנתה.

אם מניחים שהחזרת האור קבועה, פירושו של דבר שהאורך שלו גדול לפחות פי עשרה מהעובי שלו. יש שתי אפשרויות לגיאומטריה הקיצונית הזאת. האחת שמדובר בצורת סיגר — והשנייה היא צורה של פנקייק. בהמשך התגלו תכונות נוספות שהיו מוזרות, כמו מוצאו.

היקום הוא מקום עצום, וגם במהירות של אומואמואה (מהירות שאף חללית אנושית עוד לא הגיעה אליה) מסע מווגה למערכת השמש היה אורך 600,000 שנה!

ההפתעה הגדולה ביותר הגיעה בחודש יוני האחרון, כשנתונים חדשים מטלסקופ החלל האבל העלו שהעצם המסתורי האיץ במהלך ביקורו במערכת השמש הפנימית ב–2017 — האצה שאינה מוסברת על ידי כוח הכבידה של השמש.

אם לא פליטת גזים, איזה כוח גרם לאומואמואה להאיץ? לפי החישובים של לייב, ההאצה של אומואמואה נגרמה על ידי דחיפה.

כיצד זה ייתכן?
הגעתי לרעיון של מפרשית שמש: מפרשית היא חללית שמשתמשת במפרש שמש כהנעה חללית. במקום להשתמש בדלק, היא נדחפת קדימה על ידי החזרת אור. למעשה, זו טכנולוגיה שהציוויליזציה שלנו מפתחת בימים אלו ממש".

האקראיות פוחתת משמעותית אם מניחים שאומואמואה היתה משימת ריגול שנשלחה במכוון למערכת השמש הפנימית, כלומר לאזור שבו ייתכנו חיים. צריך לזכור שהאנושות לא שידרה שום דבר לפני עשרות אלפי שנים, כשהעצם עוד היה בחלל הבינכוכבי. לא ידעו שיש פה חיים תבוניים. לכן אני חושב שזה פשוט יוזמת חיפוש..

אבי לייב ומפרשיות השמש שיקחו אותנו למקומות אחרים במהירות שלא חלמנו על קיומה:

אנחנו יודעים שיש חיים על כדור הארץ אבל לא יודעים אם יש במקום אחר, והצעד הראשון הוא לבקר שמש אחרת. הכוכב הקרוב ביותר אלינו נקרא פרוקסימה, הוא קטן יותר מהשמש וחלש ממנה, אבל לפני כמה חודשים התגלתה פלנטה כמו כדור הארץ סביב הכוכב ואולי יש עליה חיים.
מתברר שהפלנטה הזו נעה סביב הכוכב ב-11 יום כך שאם יש שם אנשים - הם חוגגים יומולדת כל 11 שנים.

הכוכב הקרוב ביותר אלינו הוא 4 שנות אור ואור מייצג את המהירות הגבוה ביותר שניתן להפיק.
אם אנחנו רוצים שתגיע חללית תוך 20 שנה עליה לנוע כחמישית ממהירות האור וזו מטרת הפרויקט. בהיסטוריה האנושית הייתה התקדמות מהירה מהליכה - לריצה - למכונית הראשונה של פורד וכעבור 50 שנה הגענו לספוטניק, שנע פי אלף יותר מהר מהמכונית של פורד, במהירות של 15 קילומטר לשנייה. הגיע הזמן שנשפר את הטכנולוגיה.
כל החלליות שנשלחו עד עכשיו נעו בערך במהירות של ספוטניק. לא שיפרנו את המהירות מאז כי הטכנולוגיה היא של רקטות שבה החללית נדחפת על ידי זריקת גז אחורנית ויש מגבלת מהירות כשמשתמשים בחומר כזה.

הסיבה שעכשיו ניתן לחשוב או לתכנן פרויקט מסוג זה הן שלוש פריצות דרך:
השימוש בטכנולוגיות מוקטנות ( כמו אלו במכשירים ניידים). 
ההתפתחות במדעי החומרים שמאפשרת לייצר חומרים מאוד קשיחים במשקל מאוד קטן.
ובנוסף בזה ההתפתחות בלייזרים - שכיום ניתן לשלב קרני לייזר בעוצמות מאוד גדולות.

הרעיון הבסיסי הוא להשתמש בלייזר רב עוצמה שדוחף מפרשית:
כאן אנחנו משתמשים באור לדחוף מפרשית קלה מאוד ואת האלקטרוניקה שמחוברת אליה. מתברר שזו הטכנולוגיה היחידה שמאפשרת לנו להגיע למהירויות כאלו. בנייה של מערכת כזו היא יחסית זולה וניתן לשגר אחת ליום, כך שיהיו מאות שישוגרו במשך שנה כשהמחיר העיקרי הוא של הלייזר.

הרעיון הוא לשגר את המפרשית הזו והזמן שייקח להגיע לכוכב הוא בערך 20 שנה. ברגע שתגיע לכוכב הקרוב ביותר היא תצלם את הפלנטה שנמצאת לידו ותשלח את המידע, שייקח לו 4 שנים להגיע לפה. יש הרבה מאוד אתגרים לפרויקט הזה ולא צריך לציין את כולם, יש ועדה של מדענים מוכרים מאוד שמטרתה להגדיל את הפרויקט ולפתח אותו.

 3 השנים הבאות מיועדות לבדיקת היתכנות של הטכנולוגיה. בפעם הראשונה יש לנו הזדמנות לחלום על האפשרות להגיע אל הכוכבים שמקיפים אותנו גרם שעולה כמה מאות דולרים, רוב ההשקעה במערכת הלייזר".

ב–2016 הכריז הפיזיקאי ואיל ההון יורי מילנר, יחד עם סטיבן הוקינג, מרק צוקרברג ואחרים, על מיזם להאצת מפרשיות שמש לחמישית ממהירות האור כדי לחקור את מערכת השמש השכנה, אלפא קנטאורי, המרוחקת ארבע שנות אור מאיתנו. למנהלו המדעי של המיזם מונה לייב.

"השאלה הראשונה ששאלנו היא אם מפרשית כזאת יכולה לשרוד מיליארדי שנים בשביל החלב — ומצאנו שכן. פגיעה של אבק או גז בינכוכבי לא תגרום לה להישחק. אחר כך ניסינו לחשב את ההאצה שמפרש שמש יעניק לעצם, ומצאנו שההאצה מסתדרת עם ההאצה של אומואמואה. אין לנו אפשרות לדעת אם מדובר בטכנולוגיה פעילה, או שמדובר בחללית שיצאה מכלל שימוש וממשיכה לצוף בחלל. אבל אם אומואמואה נוצר יחד עם אוכלוסייה שלמה של עצמים דומים ששוגרו באקראי, העובדה שגילינו אותו פירושה שיוצריו שיגרו קוודריליון גשושיות כמוהו לכל כוכב בשביל החלב.

המטרה שלנו היא להאיץ מפרשיות שמש לחמישית ממהירות האור, כך שיגיעו לאלפא קנטאורי תוך 20 שנה. והסיבה ברורה: אני בן 56, ויורי מילנר בן 56. במהירות הזאת נספיק לראות את התמונות עוד בימי חיינו. כמובן, המפרשיות ימשיכו בדרכן הרבה אחרי שמילנר ואני לא נהיה כאן יותר, אולי אחרי שאף אחד מאיתנו לא יהיה כאן יותר. יכול מאוד להיות שהחלל מלא במפרשיות כאלה, ואנחנו פשוט לא רואים אותן.

הטכנולוגיה שתאפשר לראות עצמים מחוץ למערכת השמש:
את אומואמואה ראינו רק כי זאת הפעם הראשונה שיש לנו טכנולוגיה רגישה מספיק לזהות עצמים בגודל של כמה עשרות עד מאות מטרים.

בעוד שלוש שנים תושלם בנייתו של טלסקופ  שיהיה רגיש בהרבה מהקיימים היום ומן הסתם נראה הרבה עצמים שמקורם מחוץ למערכת השמש. אז נדע אם אומואמואה הוא אנומליה או לא.

החשיבות של המאמר שלי היא למשוך את תשומת הלב של האסטרונומים כדי שישתמשו בטלסקופים הכי טובים ויחפשו את העצם הבא, אפילו יתכננו פגישה איתו בחלל. בטכנולוגיה הקיימת אין לנו אפשרות לרדוף אחרי אומואמואה. המבקר בא לארוחת ערב, יצא לרחוב ונעלם בחשכה. ויכול להיות שלעולם לא נדע מה הוא חיפש".

 האם היו לפני מאות אלפי שנים תרבויות בחלל  שהושמדו?

אם לשפוט על פי ההתנהגות שלנו, נראה לי שההסבר הסביר ביותר הוא שציוויליזציות מפותחות מפתחות את הטכנולוגיות שהורסות אותן. יש משך זמן שבו התרבות עדיין נזהרת, למשל, לא להיכנס למלחמה גרעינית. אבל תחשוב שאם הנאצים היו מפתחים נשק גרעיני, ייתכן שההיסטוריה האנושית הייתה מובילה להשמדה המונית. ויש, כמובן, גם אסטרואידים והתחממות גלובלית והמון סכנות אחרות. יכול להיות שחלון ההזדמנויות הטכנולוגי קטן מאוד. משגרים מפרשיות כאלה, אבל כבר אין להן למי לשדר חזרה".

כלומר, על השאלה— "איפה כולם?" — אתה משיב: "מתים".

"בהחלט. רובם. הגישה שלנו צריכה להיות גישה ארכיאולוגית. כמו שאנו חופרים באדמה כדי לגלות תרבויות שאינן קיימות יותר, כך עלינו לחפור בחלל כדי לגלות תרבויות מתות מחוץ לכדור הארץ".

מי שטוען שאנחנו יחידים ומיוחדים חוטא ביוהרה:
הנחת המוצא שלי היא צניעות קוסמית. היום אנחנו יודעים שיש יותר כוכבי לכת כמו כדור הארץ מאשר גרגירי חול על פני כל החופים. אז אתה חושב על איזה מלך שהצליח להשתלט על חתיכת אדמה של מדינה אחרת בקרב נורא ואיום, והרגיש שהוא שליט גדול וכל יכול. ואפילו נדמיין שהוא הצליח להשתלט על כל האדמות, על כל העולם, הרי זה כמו נמלה שכרכה את מחושיה סביב גרגיר חול אחד בחוף ענק. אין לזה שום משמעות. אני מניח שאנחנו לא הנמלים היחידות בחוף, שאנחנו לא לבד.

חיים ביקום זה לא ספקולציה, משתי סיבות:
 א. אנחנו קיימים בכדור הארץ.
ב. יש עוד המון מקומות עם תנאים פיזיקליים דומים לכדור הארץ.

יש במדע דוגמאות רבות להשערות שעדיין לא אוששו על ידי תצפיות, כי המדע מתקדם על בסיס אנומליות, על בסיס תופעות שלא ניתן להסביר בהסברים קונבנציונליים.

רוב המדענים מדברים על חיפוש אחר חיים פרימיטיביים, אבל יש טאבו על חיפוש אחר חיים תבוניים. זה בכלל לא ברור לי. הרי במקום היחיד שבו יש חיים פרימיטיביים, כדור הארץ, יש גם חיים תבוניים — אם אמנם אנחנו תבוניים. המדע שלנו לא בריא.

אם אתה לא מוכן למצוא דברים יוצאי דופן, אתה גם לא תמצא אותם.

אם אכן נגלה שאנחנו לא לבד ביקום? מה תהיה השפעת התגלית על החיים שלנו?

"השפעה עצומה. סביר להניח שהם יהיו מתקדמים מאיתנו, כי הטכנולוגיה שלנו התפתחה רק לאחרונה. נוכל ללמוד מהם הרבה מאוד — על טכנולוגיות שפותחו על פני מיליוני ומיליארדי שנים. ויכול להיות שזו הסיבה שבגללה עוד לא זיהינו חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, כי אנחנו עדיין חיים פרימיטיביים שלא יודעים לקרוא את הסימנים. ברגע שנצא ממערכת השמש, אני מאמין שנראה הרבה מאוד תנועה. יכול להיות שנקבל מסר שאומר: 'ברוכים הבאים למועדון הבינכוכבי'. או שנגלה הרבה ציוויליזציות מתות, כלומר נמצא רק שרידים שלהן".

אם יש הרבה ציוויליזציות מפותחות מאיתנו שחוסלו או חיסלו את עצמן, זה לא יהיה סימן טוב לעתיד?

"זה יהיה סימן מצוין. זה יגרום לנו למחשבה שנייה על מה שאנחנו עושים כאן ועכשיו, כדי שלא נחלוק את אותו הגורל. אנחנו צריכים להתנהל בצורה יותר הגונה ופחות לוחמנית זה עם זה, לשתף פעולה, למנוע שינויי אקלים ולהתיישב בחלל. זה אמור להוביל למקום טוב.

ברגע שיתברר שבאמת יש הרבה ציוויליזציות שנכחדו, אני מאמין שאנשים יסיקו את הלקח הנכון. ואם נגלה שרידים של טכנולוגיות מתקדמות, הם יוכיחו לנו שאנחנו רק בתחילת הדרך. ושאם לא נמשיך בדרך הזאת, נפספס המון ממה שאפשר לראות ולחוות ביקום.

תאר לך שהיו מביאים לאיש המערות את האייפון שאתה משתמש בו כדי להקליט אותי. מה הוא היה חושב על האבן המיוחדת הזאת?
כעת תאר לך שאומואמואה הוא האייפון ואנחנו אנשי המערות. דמיין מדענים שנחשבים לנושאי חזון התבונה בקרב אנשי המערות מסתכלים על המכשיר ואומרים — לא, זה סתם אבן. אבן מיוחדת, אבל אבן. מה פתאום אתה מעז לטעון שלא מדובר באבן?"