ערן סעד מקיבוץ ׳רעים׳ נבחר לנהל את בית הספר החדש "שמש אשכול", במועצה אזורית אשכול.

את דרכי בתחום ההוראה התחלתי מתוך תחושת שליחות. ניהלתי מסגרות לנוער בסיכון ברחבי הארץ. עם הזמן הרגשתי שעליי להיות שותף אמיתי למסע הלמידה שלהם. במסגרת תכנית להסבת אקדמאים בשיתוף סמינר הקיבוצים, יצאתי למסע אישי ומקצועי של הוראת תנ"ך ביחידה לקידום נוער באשכול. במשך חמש שנים זכיתי ללמד לבגרות מתוך קשר, עניין וחקר – ומתוך אמונה שכל תלמיד זקוק למורה שיראה אותו באמת.

ניהול בית ספר, עבורי, הוא קודם כל שליחות חינוכית וזכות גדולה

אני מאמין שבית ספר הוא מרחב של תקווה, חיבורים וחזון משותף – מקום שבו תלמידים, צוותים והורים נפגשים לא רק כדי ללמוד, אלא כדי ליצור ולהגשים חלומות.

התפיסה החינוכית שמובילה אותי:

מנהל הוא קודם כל אדם שמוביל קהילה חינוכית שמבוססת על קשר, הקשבה, אמון וכבוד הדדי עם כל תלמיד, מורה והורה. אני מאמין שלכל אדם יש מפתח לליבו של אחר, ושכשיש מי שמבקש את המפתח הזה – תמיד יהיה מי שירצה להושיט אותו.

בתקופה המורכבת הזו שעוברת על קהילת אשכול – תפקידי הוא להיות עוגן של ודאות, ביטחון והשראה. אני רואה בכך את משימת חיי: להוביל צוות ולתמוך בו, להצמיח תלמידים, ולחבור להורים ולקהילה כדי לבנות יחד מציאות מיטיבה.

הזיכרון הבלתי נשכח שלי כתלמיד:

המורה לחינוך גופני שלי, פאבלו רבינוביץ, שהיה עבורי מנטור אמיתי. ממנו למדתי מהי אחריות, מהי עבודת צוות, ומהי תחרותיות שמכבדת את האחר. הוא הדליק בי את ההבנה שמורה טוב הוא דמות משמעותית לחיים שלמים.

החלום שלי:

לצמצם את הפער בין החלומות החינוכיים שלי לבין המציאות – דרך שותפות אמיצה עם הקהילה בה אני חי.

המוטו שלי:

צריך כפר שלם לגדל ילד "מתוך קשר אנושי משמעותי, המבוסס על כבוד, הקשבה ומקצועיות – אפשר לעשות כל דבר. במיוחד אם עושים זאת מתוך חדוות יצירה ותחושת שליחות.

אני מאחל לעצמי השנה לפני הכול – שקט וביטחון למדינת ישראל ולתושבי אשכול. שהחטופים ישובו הביתה ושהחללים יחזרו לקבורת ישראל. בריאות איתנה לכל הפצועים שלנו.

ולנו – שנה של משמעות, צמיחה ותחושת בית. שנה שבה כל תלמיד ותלמידה, כל מורה ואיש צוות, ירגישו שבית הספר הוא מקום בטוח, רלוונטי, יצירתי ומחובר. מקום שמאמין באדם, ובכוחו לחולל שינוי – כשהוא עטוף בקהילה וכפר שמאמין בו.

בהצלחה!