מהו דו"ח מנג'ר? 
מתוך ההיכרות העמוקה של הבנק עם צרכי הרשויות המקומיות נולד דו"ח מנג'ר. דו"ח זה מהווה מדד לרשויות המקומיות ובוחן את חוסנן הכלכלי ורמת השירותים ברשות. הדו"ח, המופק פעם בשנה ללא עלות לרשויות, מתבסס על נתוני הדוחות הכספיים המבוקרים של כלל הרשויות המתקבלים ממשרד הפנים. בנק דקסיה משקלל את הנתונים הרלוונטיים ועושה סדר לרשויות המקבלות סקירה כללית וסטטיסטיקה חיונית.

מילגרם: "מדובר בדו"ח אובייקטיבי וייחודי שאף בנק אחר לא מפיק, שעל בסיסו יכולה הרשות ללמוד רבות, להשוות עצמה לרשויות אחרות, לתקן את הטעון שיפור ולהפיק לקחים. אנחנו מחשבים 15 מדדים מרכזיים לכל רשות מקומית ומשווים אותם אל מול הממוצעים של כלל הרשויות המקומיות ומול רשויות מאותו סוג.

"הנתונים הם פיננסים – הכנסות והוצאות הרשות, נתוני גביית ארנונה, עודף או גרעון, נזילות וחובות של הרשות. בדו"ח אנחנו בוחנים למשל נתונים על שיעור ההכנסות העצמיות של הרשות, מענקי ממשלה בממוצע לתושב, הוצאות לתושב, הוצאות רווחה וחינוך לתושב ועוד. למעשה, הדו"ח נותן לרשות פרספקטיבה על המקום בו היא נמצאת ביחס לנתונים של רשויות דומות לה, בעלות דירוג סוציו-אקונומי דומה, וכן ביחס לכלל הרשויות בארץ, כאשר שבסופו של דבר הדו"ח מעניק לרשויות מידע שעשוי ללמד אותן כיצד והיכן להשתפר, במה להתמקד, מהן נקודות החוזקה והתורפה שלהן ועוד".

מועצה אזורית באר טוביה
מזה כמה שנים שהדו"ח מופק והרשויות המקומיות ממתינות לו בקוצר רוח,  ככלי עבודה ובחינה עצמית. עבור המועצה האזורית באר טוביה הדו"ח הזה הינו מקור גאווה של ממש בשל הנתונים המצוינים של הרשות ביחס לנתוני הסקטור העירוני.  כך גם בדו"ח האחרון שהופק לפני מספר שבועות.

מילגרם: "בדו"ח האחרון ראינו, למשל, את הנתונים של מועצה אזורית באר טוביה מול כלל הרשויות המקומיות וספציפית מול רשויות בחתך סוציו-אקונומי 6. מהדו"ח ניתן לומר בבירור כי הנתונים של באר טוביה גבוהים בהרבה מהממוצע, קודם כל מבחינת ההכנסות העצמיות. ככל ששיעור ההכנסות העצמיות ברשות גבוה יותר, כך עצמאותה של הרשות גבוהה יותר, מה שאומר שהיא תלויה פחות בשלטון המרכזי ובמשרדי הממשלה. אם נמשיך עם הדוגמה של באר טוביה, אפשר לראות כי שיעור ההכנסות העצמיות עומד על 73 אחוזים לעומת 57 במועצות אזוריות בדירוג סוציו-אקונומי דומה.

דרור שור ראש המועצה האזורית באר טוביה

84 אחוזים מגביית הארנונה בבאר טוביה מקורה באזורי מסחר ותעשייה ולא מארנונת מגורים. בראייה לאחור של עשור, משנת 2005-2015, אפשר לראות כי גביית הארנונה מאזורי המסחר במועצה גדלו בשיעור של 126 אחוזים, בעוד ההכנסות פר תושב מארנונת מגורים נותרו כפי שהיו. המשמעות היא שמועצה אזורית באר טוביה הצליחה בעשר שנים להגדיל דרמטית את הכנסותיה אך ורק מתחום התעשייה והמסחר ולא על גבם של התושבים.

משקיעים בתושבים 

דבר בולט נוסף שאנו למדים מהדו"ח הוא שסך כל הוצאות המועצה האזורית באר טוביה, בממוצע לתושב עומד על 12,600 ש"ח לעומת 9,000 ₪ במועצות דומות.

משמעות הממצא הנ"ל הינה שהרשות משקיעה את הכספים בתושביה בהיקפים הרבה יותר גדולים ולמעשה מחזירה את הכסף שהיא גובה באמצעות השקעה בחינוך, ברווחה ועוד. 

 הוצאות החינוך לתושב גבוהות בבאר טוביה בכשלושים אחוזים לעומת מועצות אחרות בדירוג דומה ובתחום הרווחה היא מוציאה 15 אחוז יותר בממוצע לתושב ביחס לרשויות מקבילות". מסכם מילגרם.

מילגרם מוסיף כי בנוסף להוצאה השוטפת הגבוהה, הגידול בהוצאות על פרויקטים בבאר טוביה ראוי לציון. בטווח של עשר שנים מ 2005 עד 2015 ניתן לראות כי ההוצאות על פרויקטים של בינוי ופיתוח במועצה גדלו פי שלוש (גידול של 200%), כאשר הכסף למימון הפרויקטים מקורו בעיקר מההכנסות השוטפות של המועצה, בעוד היקף ההלוואות של הרשות הצטמצם מאוד כך שכיום רק שני אחוז בלבד מתקציב המועצה משמש לפירעון הלוואות.

הכתבה מתוך אתר news