במינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער, שבראשו עומד ד"ר בני פישר, לומדים ומלמדים בבתי הספר, בפנימיות ובכפרי הנוער תלמידים, מורים ומדריכים מכל קשת החברה הישראלית: חילונים, חרדים, דתיים-לאומיים, צברים ועולים חדשים, דרוזים, בדואים, ערבים וצ'רקסים.

ד"ר פישר  אמר בטקס:  "תקווה ישראלית היא שינוי המציאות באמצעות החינוך.  יש כיום מציאות של נתק וניכור בין השבטים בחברה הישראלית. עלינו כמחנכים מוטלת המשימה לצמצם את הפערים, להכיר את הסיפור של האחר ולמצוא את המכנה המשותף, גם אם החיפוש הזה מאלץ אותנו לצאת מאזור הנוחות שלנו. כאנשי חינוך, באחריותנו לפתח אצל הדור הצעיר, שבעתיד יוביל את המדינה, את 'שריר' ההקשבה ללא שיפוט, ולהבעיר בהם את הרצון להכיר את הסיפור של האחר בלי לנסות לשנות אותו ולצפות שהוא יחשוב ויראה כמוני. החינוך לכך מתחיל גם בדוגמא אישית שלנו כמחנכים ולכן יזמתי את המסע לאנשי חינוך"

 

"כבן לניצולי שואה", אומר פישר, "הסיפור הישראלי שלי לא שלם בלי להכיר גם את הסיפור של עדות המזרח, של המגזר הערבי, של העולים מאתיופיה ושל כל מגזר אחר בחברה הישראלי. זה המסר שאנו מעבירים לתלמידים – כדי שהסיפור הישראלי שלכם יהיה שלם עליכם להכיר גם את הסיפור של האחר".

 

לטקס הדלקת הנרות החגיגי בבית הנשיא, הצטרפו לד"ר פישר מנהלים ותלמידים ממסגרות חינוך במינהל  שמקדמים שותפויות חינוכיות בין מגזרים:

 

הרב יועד אהרוני, ראש הישיבה התיכונית צביה קטיף ביד בנימין (מ.א. שורק) שיזם יחד עם בית הספר הממלכתי באר טוביה פעילות משותפת לקירוב בין דתיים לחילונים: "החלטנו שהגיע הזמן לעשות מעשה, ולהיפגש ולדבר דווקא במקומות הרגישים והקשים. לכן, ביום הזיכרון לרצח רבין ז"ל תלמידי הישיבה והאולפנה מגיעים לתיכון באר טוביה לטכס וסדנאות משותפות של שיח ולימוד, וביום גוש קטיף, תלמידי באר טוביה מגיעים לישיבה.  

היו הרבה התנגדויות בהתחלה", אומר הרב אהרוני, "אך למדנו ביחד שלא יכול להיות שיהיה אירוע הכואב לחלק בעם, והצד השני מנוכר ואפטי.  "אנשים אחים אנחנו" - והמפגש סביב שני האירועים הכי טראומטיים בעשרים שנה האחרונות, יצר חיבור מיוחד שבו אנו גאים מאד"