נירה שפק, תושבת השכונה הקהילתית בכפר עזה, החליטה לשנות את המסורת בשער הנגב. במשך 15 שנה כיהן בראשות המועצה שי חרמש מכפר עזה ללא מתמודדים מולו, ולאחר מכן העביר את התפקיד לאלון שוסטר, שישלים 16 שנים ללא התמודדות.

רצון לעשות ויכולת ביצוע. שפק, צילום: זהר שפק

כשנדמה היה שהתפקיד יעבור לאופיר ליבשטיין מכפר עזה, כמועמד יחיד, הכריזה שפק שהיא מתמודדת על ראשות המועצה, והביאה לקיומה של מערכת בחירות בשער הנגב.

היא בת 51, נשואה לזׂהר ואם לדור (26), ניב (23) ולי (16). קרוב ל־26 שנים שירתה בצה"ל בתפקידי הדרכה, פיקוד ומבצעים בזרוע היבשה, והיתה האישה הראשונה שהתמנתה לארבעה תפקידים שונים שעד אז היו נחלתם של הגברים בלבד.

כיום היא אל"מ במילואים, וגם בשירות המילואים היתה האישה הראשונה שפיקדה על גִזרה באוגדת עזה. היא הגיעה לנגב עקב שירותה הצבאי, התאהבה באזור, והשתקעה בכפר עזה. היא גמלאית של הצבא ועובדת כעצמאית בניהול פרויקטים, לצד פעולות נוספות שהיא עושה בהתנדבות.

מה הניע אותך להתמודד על ראשות המועצה?

"קיים אצלי חיבור של רצון לעשות ויכולת ביצוע, והוא שהביא אותי להחלטה להתמודד על התפקיד. אני גרה בשער הנגב, ואני רוצה לגדל פה את הילדים ואת הנכדים שלי. לכן אני מעוניינת שיהיה פה מקום טוב יותר לגדול בו, ושאנשים ירצו לבוא לחיות כאן.

"אני רוצה שאיכות החיים פה תהיה טובה, ושהמענה לתושב יהיה מקסימלי. החלטתי לא רק לדבר על הדברים האלה, אלא להיות שותפה לעשייה שלהם".

את מצפה שהיותך אישה המתמודדת על התפקיד תוסיף לך תמיכה בקרב הבוחרים?

"זה שאני אישה לא עושה אותי מוכשרת לתפקיד. כל אדם נבחר לתפקיד עקב כישוריו ויכולותיו, ויש לי יכולות וכישורי הובלה וניהול. עם זאת, צריך לנצל את המשאב האנושי הנשי, 52 אחוזים מהאוכלוסייה. לא ייתן שלא יימצאו נשים מוכשרות שיוכלו להתמודד על כל תפקיד".

כשהיא נשאלת אילו שינויים עיקריים היא מתכננת לבצע כשתעמוד בראשות המועצה, מציינת שפק שעל פי תפיסתה, מי שבא למלא את התפקיד הזה הוא משׁרת ציבור, ולכן כל פעילותו צריכה להיות מכוונת להעצמת תושבי המועצה האזורית ויישוביה.

"אני לא מתכוונת לצאת נגד פועלו של אלון שוסטר", היא מקפידה להדגיש. "אלון הוא אדם יקר שכיהן פה במשך שלוש קדנציות, ואני לא מתכוונת להתנגח בו או בכל אדם אחר.

"בתפיסת העולם שלי אני רואה את התושב ואת היישוב במרכז. הכוונה שלי היא להביא בשיתופיות ובחיבור של כולם להעצמת היישובים, ולחיזוק מעורבות התושבים כדי שתהיה לנו מועצה הפועלת למען תושביה".

אחד הנושאים הציבוריים ששפק היתה שותפה בו עד לאחרונה, הוא הסדרת הצמתים המסוכנים בכניסות לקריית החינוך של שער הנגב ומכללת ספיר. "אני רואה את עצמי קודם כל כפעילה חברתית", היא אומרת, "ורוצה להיות מעורבת בכל תחום שבו יש לי יכולת לשפר.

"בחרתי ללכת לעשיה ולא לעסקנות. לכן הקמתי את מחאת הצמתים, כדי להרחיק את הסכנה מהכניסה לקריית החינוך. החלטתי לעשות מעשה לאחר שיום אחד עמדתי עם הרכב בכניסה לקריית החינוך, ולנגד עיניי התרחשה תאונה בין רכב שניסה להיכנס לקריה לרכב שנסע בכביש הסואן.

"שילבתי במחאה, שלֻוותה בהרבה הפגנות, משרד פרסום שעבד בהתנדבות, את אגודת הסטודנטים, את פורום ההורים ואת תושבי המועצה, והצלחנו להגיע לכנסת ולתקשורת בתמיכת מנכ"ל אור ירוק.

"אחרי שוועדת הכלכלה של הכנסת הנחתה את משרד התחבורה לפעול להסדרת הצמתים, השארתי את המשך הטיפול בנושא לראש המועצה אלון שוסטר, והוא תמך בנו לאורך כל הדרך. אנחנו היינו הכוח האזרחי שעזר לו לקדם את הנושא".

נוסף על פעילות בתחום הבטיחות בדרכים משמשת שפק בתפקיד יו"ר פורום ההורים בבית הספר התיכון שער הנגב, וכנציגת האזור בפורום ההורים הארצי. "אני מעורבת מאוד בקהילת שער הנגב", היא מבהירה, "ואנשים יודעים שאפשר לפנות אליי בכל בעיה כדי שאעזור להם לטפל בה".

איך זה להתמודד מול מישהו מאותו קיבוץ? זה לא מפלג את כפר עזה?

"אני לא מתמודדת מול אף אחד באופן אישי. אני רואה את עצמי מתאימה לתפקיד, הן כמנהיגה והן כמנהלת, ועסוקה במה שאני טובה בו, לא במה אחרים טובים פחות".

שפק מספרת שלפני שהודיעה על ההתמודדות היו אליה פניות רבות מכל חלקי האוכלוסייה בשער הנגב שתציג את מועמדותה לתפקיד, ולאחר שהחלה במרוץ היא זוכה לתגובות אוהדות ותומכות. "אני מקבלת רוח גבית מדהימה", היא מציינת, "ואנשים מתנדבים לעזור לי ולצוות שלי בעבודת השטח".