הבית החדש של דוד בן גוריון

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('7111115b-1632-4a4b-b388-f2ca7133c375','/dyncontent/2022/11/17/06c8f39a-236d-4089-b67b-80bbedf66062.gif',15468,'סמי שמעון אייטם כתבה ',525,78,true,38222,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7111115b-1632-4a4b-b388-f2ca7133c375','/dyncontent/2022/11/14/7af31c96-94dc-4d97-8941-b76501d4f0b1.jpg',15391,'כנעני אייטם כתבה ',525,78,true,38222,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7111115b-1632-4a4b-b388-f2ca7133c375','/dyncontent/2022/8/23/65ab8217-33ac-4bd3-bdd0-32e99b790425.gif',15069,'קרמיקה אייטם כתבה ',525,78,true,38222,'Image','');},15]]);})

הגותו וכתביו של ראש הממשלה הראשון עוברים למבנה חדש ומרשים בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם יוכלו המבקרים להכיר דוד בן גוריון דרך רשימותיו

לראשונה בישראל הושקה "ספרייה נשיאותית" שתכלול ארכיון, מכון מחקר ומרכז מבקרים. בארכיון, אשר מנוהל במשותף על ידי אוניברסיטת בן-גוריון והמכון למורשת בן-גוריון, קובצו מאות אלפי מסמכים, יומנים, מאמרים, ראיונות שמע, פרוטוקולים ותחנות בחייו של ראש הממשלה הראשון, השופכים אור חדש על שנות עיצוב המדינה.

עם מותו של ראש הממשלה הראשון בשנות ה-70', הוקם הארכיון למורשת בן-גוריון במבנה תת קרקעי קטן בקמפוס שדה בוקר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הארכיון נועד בעיקר למטרות מחקר, כאשר חלק ממסמכי ראש הממשלה הראשון הועברו למשמרת בארכיון צה"ל ובארכיון המדינה.

כעת, מתוך הכרה בחשיבות שימור המסמכים ההיסטוריים, נבנה בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מבנה חדש ורחב ידיים, המותאם לשימור הארכיון ההיסטורי של מדינת ישראל. המבנה החדש מאפשר קבלת קהל ומרכז מבקרים שבו מדריכי המכון למורשת בן-גוריון ינחו את קהל המבקרים במפגש עם כתביו של ראש הממשלה הראשון המהווים חלק מרכזי בלימוד מורשתו. המסמכים שהופקדו למשמרת בארכיון צה"ל ובארכיון המדינה יחזרו "הביתה" וכך בימים אלה נחנכת 'הספרייה הנשיאותית' הראשונה בישראל השופכת אור על דמותו של ראש הממשלה הראשון ולמעשה על ההיסטוריה של התנועה הציונית ותקומתה של מדינת ישראל.

 צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

ה'ספריה הנשיאותית' תכלול 700 מטר רץ של מדפים, המכילים מאות אלפי פריטים ארכיוניים לצד האפשרות לגלוש מרחוק ולהגיע לכל מסמך מכל מקום בעולם, ללא צורך ברישום או בתשלום. ארכיון בן-גוריון היה מהראשונים בארץ לעבור דיגיטציה.

הבית החדש של בן-גוריון יכלול לראשונה גם מרכז מבקרים המתפרש על פני 280 מ"ר במטרה לחשוף את העושר של החומרים שנאספו במשך השנים לכלל הציבור. אולם התצוגה עוצב כך שישמר את חווית הגילוי המרגשת המוכרת לכל המעיינים בנבכי ארכיון: בתוך המגירות, הדלתות והארוניות מסתתרים מסמכים מן הארכיון המגלים טפח ועוד טפח מעולמו של בן-גוריון, לצד הסברים תמציתיים. המבקרים יזכו לחוות ולהכיר את בן-גוריון במילותיו שלו מתוך יומניו, מכתביו (גם הרשמיים וגם האישיים), נאומיו מאמריו ופרוטוקולים מהגופים המרכזיים בהם היה חבר. על ההדרכה במרכז החדש יהיה אמון המכון למורשת בן-גוריון.

החומרים הקיימים מייצגים תקופה  ארוכה מאד מתוך חייו של בן-גוריון ופעילותו הציונית  - החל מראשית המאה העשרים ועד מותו בשנת 1973. הפריטים המוקדמים  ביותר השמורים בארכיון נכתבו בראשית המאה העשרים – כמו למשל מכתב ששלח אביו של בן-גוריון, אביגדור גרין, לבנימין זאב הרצל בשנת 1901. המסמכים האחרונים שמצויים בארכיון  נכתבו חודשים ספורים טרם מותו של ה"זקן" – כך למשל מכתב שנשלח לב"ג ומאחל לו בריאות טובה והמסמך האחרון עליו חתם בן-גוריון בסוף ספטמבר 1973 ובו הודה מקרב לב למשפחה ששלחה לו שני ספרים המספרים את תולדותיה של הקהילה היהודית קורליץ.

המבקרים יוכלו לפסוע בין 7 מתחמים שונים:

  • תחנות בחייו של בן-גוריון – מעלייתו ארצה וההתחבטות מתי לעשות זאת, דרך מכתב שכתב לבנו עמוס ובו הוא מפרט על הדילמה שבה הוא נמצא – להסכים או לא לתוכנית החלוקה של ועדת פיל, עובר דרך החששות מפני העתיד לבוא מייד שיכריז על הקמת המדינה וכלה במכתב שכתב לחברי שדה-בוקר, מספר חודשים טרם עלייתו לנגב, ובו הוא כותב עד כמה הוא מקנא בהם – שעזבו את כל עיסוקיהם והלכו להפריח השממה.
  • נושאי ליבה: הנגב, הסטטוס קוו, חוק השבות, ערי פיתוח גיוס נשים לצבא ועוד.
  • פרשיות מרכזיות (פעילות אינטראקטיבית): אפשרות לשוטט בין מסמכי ארכיון מרובים הקשורים בפרשיות מרכזיות: שילומים, אלטלנה, שאלת "מיהו יהודי", פטור מגיוס לבני הישיבות, ביקור במחנות העקורים.
  • הצצה אל נושאים ופרשיות דרך התבטאויות אישיות של בן-גוריון כמו מלחמת העצמאות, מערכת החינוך וחוק החינוך הממלכתי. בתחנה זו מיצגים היסטוריים  כמו הדגל הראשון שהונף עם קום המדינה, מכשירי הקלטה ומחשבים עתיקים ששימשו את הארכיון בעבודתו.
  • גישתו המנהיגותית והמוסרית של בן-גוריון לפרשיות כגון השמדת יהודי אירופה, משפט אייכמן, הממשל הצבאי, אפריקה, גולה וציונות.
  • יומני בן-גוריון - עמדת עיון אינטראקטיבית במסמכים נבחרים מהארכיון וביומנו של בן-גוריון, אותו התחיל לכתוב כבר בשנת 1915 וכתב בו כמעט עד סוף חייו.
  • אולם הקרנה ובו סרט רפלקסיבי על הארכיון, חשיבותו והשראתו, וכן סרטונים מתוך האוסף בארכיון.

 

בין המסמכים המעניינים שהמבקרים ימצאו: רשימותיו של בן- גוריון באשר למה צריך לעשות לקראת המדינה שתקום עם היוודע תוצאות ההצבעה באו"ם בכ"ו בנובמבר 1947, הדף ביומנו מיום הכרזת המדינה בו משתקפת דאגתו הגדולה באשר לעתידה ולעתיד בניה הלוחמים, התכתבותו בעיצומן של הדרמות הגדולות – ימי מלחמת העצמאות, העלייה הגדולה והשילומים, מכתביו בנושאי יוגה ובינה מלאכותית(!), מאמריו בנוגע ליחסי יהודים וערבים ובין העולם היהודי למדינת ישראל ועוד. המסמכים יעזרו לשפוך אור חדש על הנושאים השונים ויעניקו למבקרים מבט מעמיק, רלוונטי ומרגש על חייו ופועלו של בן-גוריון ועל ההיסטוריה שלנו. נוסף על כך, המבקרים יוזמנו לחפש חומרים מן הארכיון בעמדות לחיפוש עצמי וליהנות מחדוות הגילוי הטמונה בארכיון.

מרכז המבקרים יפתח לקהל הרחב ויהווה חלק מחוויית הביקור של קבוצות ומשפחות המבקרות באתרי המורשת בשדה בוקר: מצריף בן-גוריון בקיבוץ שדה בוקר ועד לאחוזת הקבר במדרשת בן-גוריון.

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה