אורי חפץ, ילדה בת 10 אשר מתגוררת בקיבוץ נירים בעוטף עזה, השתתפה באירוע סיפרה   שנולדה לתוך שגרה לא פשוטה של צבע אדום ועפיפוני תבערה ויצאה בדרישה לרה"מ לקדם הסכם מדיני:

"הייתי חודשיים לפני כיתה א כשהתחיל צוק איתן. אני לא רוצה לדבר על העבר. לא על הפצועים שלנו ולא על ההרוגים.

אני רוצה לדבר על ההווה והעתיד. ההווה של הבלונים והעפיפונים, הקאסמים והפצמרים. בחודשים האחרונים, לא משנה לאן נסעתי ראיתי בדרך שדות שרופים. נמאס לנו שכל כמה שבועות יש הסלמה, צבע אדום וקאסמים וחייבים להשאר במרחב מוגן. או שעוזבים את הבית להיות אצל סבא וסבתא במרכז.

לא, אני לא רוצה שימציאו גם לבלונים כיפת ברזל כי זה לא ינטרל את הכל. כולנו יודעים שגם אם ניפטר מהעפיפונים והבלונים הם ימציאו משהו חדש. אני לא רוצה עוד מלחמה ולא רוצה להתפנות שוב. אני מבקשת מהמנהיגים שלנו לנקוט צעדים קטנים ולהגדילם בהדרגה לשם יצירת שלום. אשמח אם כל מי שמקשיב לי כרגע יחשוב מה היא או הוא יכולים לעשות כדי להגיע למציאות של שקט ושלום".

 קרדיט צילום: נשים עושות שלום

רק לאחרונה הסתיים עוד "סבב": צבע אדום, אזעקות, מקלטים, שיגורים, ילדים שצריך לפנות למרכז - מלחמה של ממש. ומיד אחר כך - חזרה לשגרה המדומה, כאילו כלום לא היה. אורי חפץ, תושבי הדרום ותנועת נשים עושות שלום התכנסו בקריאה לא לאפשר למצב הזה להימשך, לדרוש ממקבלי ההחלטות להוביל מדיניות ולא רק להגיב, לדון בחלופות מדיניות בזמן השגרה ולא לחכות להסלמה הבאה ולקדם הסכם מדיני, שרק הוא יבטיח שקט וביטחון ארוך טווח.

 

נשים עושות שלום מקדמות את חוק חלופות מדיניות תחילה שיחייב את מקבלי ההחלטות לבחון חלופות מדיניות בשגרה ובחירום ולהקצות משאבים לחיפוש ופיתוח יזום של חלופות מדיניות. לפי נשים עושות שלום, לו היה חוק כזה היום, ולו היו מתקיימים דיונים שגרתיים על חלופות מדיניות מיד לאחר צוק איתן, יתכן וסבב ההסלמה האחרון בעזה היה נמנע.

נשים עושות שלום היא תנועת שטח בלתי מפלגתית, המונה מעל ל- 40,000 פעילות מכל הקשת הפוליטית. התנועה אינה תומכת ביוזמה ספציפית, אלא פועלת לקידום תמיכה ציבורית רחבה לקידום הסכם מדיני, מתוך אמונה שנשים צריכות לקחת אחריות על עתיד ילדיהן ומתוך התפיסה ששילובן בהליכי פיוס מגבירים את הסיכוי לשלום, בהתאם להחלטה 1325 של האו"ם.