היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים בשנת 2021: כ-300 מיליון ש"ח

$(function(){setImageBanner('d140bf02-4a90-4dac-a5c4-2edc199ae8bf','/dyncontent/2022/1/20/cd853a35-0aa7-4ca6-ae70-bf88121fe155.jpg',14081,'כללית אייטם כתבה ',525,78,false,26366,'Image','');})

משבר האקלים ממשיך לפגוע בחקלאות הישראלית. מסיכום נתוני 2021 שנערך בקנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי היקף הפיצויים שתשלם קנט לחקלאים עבור נזקי מזג האוויר בשנה החולפת יסתכם בכ-300 מיליון ש"ח. לשם השוואה, היקף הפיצויים הממוצע לפני כעשור עמד על כ-170 מיליון ש"ח בלבד. בקנט מעריכים כי בשל משבר האקלים, גם בשנים הבאות נמשיך לראות נזקים בהיקפים גדולים מאלו שהיינו עדים להם בעבר. "אין ספק שהחקלאות הישראלית תוכל להמשיך ולספק את צרכי המשק, אבל הסיכונים שהמגדלים יצטרכו לקחת יהיו גדולים יותר ויחייבו התאמות מצד כל הגורמים" אומרים בקנט.

מסיכום נתוני 2021 עולה כי בשנה החולפת טיפלו מעריכי הנזקים בקנט בכ-11,000 דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים.  עיקר הדיווחים היו ממגדלים בצפון הארץ - כ-5,000 דיווחי נזקים. ממגדלים בדרום הארץ התקבלו כ-3,500  דיווחים וממגדלים במרכז כ-2,500. מבחינת היקף הנזקים, הענף שספג השנה את הנזקים הגבוהים ביותר, ובהקשר ישיר לתופעת ההתחממות הגלובאלית, הוא ענף הפירות.  למעלה מ-80 מיליון ש"ח שולמו השנה למגדלי הפירות. חלק ניכר מכך כתוצאה מהחורף החם שעברנו שהוביל בהמשך השנה לחוסר ביבול ולירידה משמעותית בהיקף התוצרת של פירות הקיץ.

 חוסר ביבול אפרסק צילום אסף שמיר קנט

השלכות משבר האקלים: שיאי חום וירידה בהיקפי התוצרת החקלאית

שנת 2021 החלה בעצירת גשמים ארוכה מאוד ובטמפרטורות גבוהות. בינואר 2021 נמדדה תקופה של 19 יום של עצירת גשמים מוחלטת. הימים החמים והמחסור במנות קור ההכרחיות להתפתחות הפירות הובילו בהמשך למחסור משמעותי ביבול ולמעלה מ-3,000 דיווחי נזק. זאת בעיקר בענפי הפירות, זיתי השמן וגפן היין. בהמשך החודש היינו עדים לתופעה הפוכה: גשמים מרובים מלווים בברד כבד שפגע קשות בגידולי הירקות, ההדרים והפלחה. ברד כבד גורם לפציעת הפירות  ובמקרים רבים פוסל אותם לשיווק. גם במהלך פברואר היינו עדים להמשך אירועי הקיצון ולכמויות עצומות של משקעים, ברד ושלג. בסה"כ התקבלו בקנט למעלה מ-900 דיווחים על נזקים בתוך ארבעה ימים.

 

הקיץ החולף אופיין במזג אוויר קיצוני. למעשה, למעט יוני, כל חודשי השנה החולפת התאפיינו בטמפרטורות גבוהות מהממוצע הרב שנתי. במאי, אוגוסט ונובמבר נשברו שיאי טמפרטורות מאז החלו המדידות בארץ. במאי, לדוגמא, שרר שרב כבד בכל הארץ, עם יותר מ-40 מעלות במישור החוף, בשפלה, בנגב ובעמקי המזרח. האירוע גרר למעלה מ-200 הודעות נזק, בעיקר בענפי האבוקדו, הפירות וההדרים.

 

ענף הפירות – נזקי חום בהיקף של פי 5 מהממוצע הרב שנתי

על פי נתוני קנט, היקף הנזקים הגדול ביותר בשנה החולפת נגרם לגידולי הפירות, ובעיקר פירות הקיץ. בקנט מסבירים כי עצי הפרי זקוקים למנות קור במהלך החורף על מנת שיתנו בהמשך את היקפי התוצרת האופטימליים. השנה היינו עדים לחורף חם ולמחסור במנות קור. כתוצאה מכך נגרם מחסור חמור בהיקפי תוצרת פירות הקיץ כגון אפרסקים, נקטרינות ושזיפים. בסה"כ קנט שילמה בשנה החולפת כ-80 מיליון ש"ח למגדלי הפירות – למעלה מ-60 מיליון מתוכם כתוצאה ממחסור בתוצרת. בקנט מציינים כי הפיצוי שניתן למגדלי הפירות כתוצאה מהמחסור בתוצרת עומד על פי 5 מהממוצע הרב שנתי. נזקים גדולים מאוד כתוצאה מהחורף החם, המחסור במנות קור והירידה בהיקפי התוצרת נרשמו גם לגידולי זיתי השמן (11 מיליון ש"ח פיצויים) ולגפן היין (כ-5.5 מיליון ש"ח פיצויים).

 

את מגדלי הירקות, ובכלל זה גידולי הפלפל, בצל, עגבניות, תפוחי אדמה, אבטיח, מלפפון ועוד פיצתה קנט בשנה החולפת בכ-66 מיליון ש"ח. זאת בעיקר בשל מחלות ומזיקים, חום, ברד וסערה. את מגדלי הפלחה פיצתה קנט בלמעלה מ-30 מיליון ש"ח. מרבית הפיצויים שולמו במסגרת ביטוח ההכנסה כתוצאה ממחסור ביבול כתוצאה ממחסור בגשמים בנגב הצפוני והדרומי. ביטוח ההכנסה הוא ביטוח ייחודי לענף הפלחה ונועד, בין השאר, החזקה ועיבוד של השטחים הפתוחים.

 

נזקים משמעותיים נגרמו במהלך השנה גם למגדלי ההדרים (24 מיליון ש"ח פיצויים) ולמגדלי האבוקדו (כ-12 מיליון ש"ח). גם בתחום בעלי החיים, ובכללם לול, צאן בקר ומדגה,  שולמו השנה פיצויים גדולים שהסתכמו בכ-47 מיליון ש"ח.

 

שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "בשנה החולפת משבר האקלים עלה לראש הכותרות ולתשומת הלב העולמית, וההשלכות שלו ניכרות על החקלאות בארץ. כל הגורמים בארץ צריכים להפנים את השלכותיו הכלכליות המיידיות של משבר האקלים ואת הדרך להתמודד איתן

החקלאות אינה "עוד מקצוע". לחקלאות כחול-לבן יש השלכות לאומיות ובכללן שמירה על אספקת מזון טרי ובאופן רציף, שמירה על עצמאות המזון, אי תלות במקורות מזון חיצוניים, פיזור אוכלוסייה  ושמירה על קרקעות המדינה. לאור השלכות משבר האקלים, החקלאים נאלצים לקחת סיכונים כלכליים גדולים יותר והם חשופים לנזקים שאף תחום אחר אינו חשוף לו. הכלי היחיד המאפשר להם להתמודד עם השלכות משבר האקלים הוא הביטוח. ללא תמיכה משמעותית בפרמיות שיאפשרו לחקלאים הגנה ביטוחית במחיר סביר החקלאים יאלצו להפחית את הסיכונים אותם הם לוקחים, על כל המשתמע מכך" מתריע תורג'מן.

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה