הממשלה מתנגדת לפצות את כלל יישובי האשכול שעברו טבח ב7 לאוקטובר ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני בזעקה כואבת


להאזנה לתוכן:

ב־7 באוקטובר חדרו מחבלים ל־16 מיישובי המועצה האזורית אשכול. כ200 מהנרצחים במתקפה האיומה הם תושבי המועצה, ועוד כ־120 מבני המועצה נחשבים חטופים - כמחצית ממספר החטופים כולם. הרשימה הזו, למרבה הצער, אינה סופית.
ועדת הכספים אישרה היום את תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים ללא שלושה ישובים במועצה האזורית אשכול אליהם הגיעו מחבלים ב-7 באוקטובר ו התושבים פונו על ידי המועצה - היישובים צאלים, גבולות ואורים. משמעות הדבר שלמרות פגיעתם הקשה, ישובים אלו לא יקבלו את הפיצויים המגיעים להם. ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, זעק בכנסת בתגובה "סמוטריץ' לא יכול להיות שר האוצר - הוא לא מבין מה קרה פה ב-7.10".

עוד טרם מלחמת "חרבות ברזל" לא היו זכאים אותם יישובים למיגון במימון המדינה, כמו שאר היישובים אשר נמצאים בטווח שבעת הקילומטרים, ולכן בחלק גדול מהבתים כלל לא היו ממ"דים בשבת השחורה.

"יישובי עוטף עזה הם אזור שדרות רבתי והיישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב אשר בתיהם, כולם או חלקם, נמצאים בטווח של עד 7 ק"מ מגדר המערכת סביב רצועת עזה", כך קובעת החלטת הממשלה 980 על הקמת מנהלת תקומה לשיקום העוטף. החלטה זו נסמכת על החלטה מוקדמת יותר, שהתקבלה בשנת 2014 - והיא עצמה נסמכת על החלטות קודמות.

200 מטר מהגדול של שבעה קילומטרים ועל זה לא מגיע להם פיצוי ? 

כדי להבין את גודל האבסורד נספר כי הקצה המערבי של היישוב הקהילתי צוחר, למשל, מרוחק רק 200 מטרים מגבול שבעת הקילומטרים. היישובים אוהד, שדה ניצן ותלמי אליהו נמצאים בצמוד אליו, וכולם יחד איבדו במתקפה ארבעה מאנשיהם. חלק מהנופלים אף השתתפו בקרבות ההגנה על היישובים הסמוכים מבטחים, עמיעוז וישע, שכן נכללים בתוכניות השיקום של המדינה.

"במתקפה בסמוך ליישוב שלי נפלו חמישה אנשים, שלושה מיישוב שנכלל בשבעת הקילומטרים, ושניים לא. המחבלים לא הבדילו ביניהם", מספר אמיר טמסוט, אשר מוביל לצד אחרים את המאבק הציבורי בנושא.

צפו : 

ראש המועצה גדי ירקוני כתב לאחר הדיון : 

"תושבות ותושבים יקרים, ועדת הכספים אישרה כעת את התקנות למס רכוש, ללא התחשבות בכך שכל יישובי מועצה אזורית אשכול - אחד הם. לצערי, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתכנע בכך והמשיך בקו הנוקשה של חלוקה בוטה בין יישובי אשכול.

המסקנה המצערת בעקבות כך היא שהמעורבים בהחלטה לא באמת מבינים מה קרה אצלנו באשכול ב-7 באוקטובר.
הם לא לוקחים בחשבון שגם את שלושת היישובים הרחוקים יותר - צאלים, גבולות ואורים - נאלצנו לפנות; שאמנם המחבלים לא חדרו לשם פיזית, אך הגיעו עד לשעריהם, חדרו נפשית והפגיעה בהם גדולה.
מה שעבר עלינו בשבת השחורה מחייב את מדינת ישראל להכיר בנו כמקשה אחת. בלי ההכרה הזו, לא נוכל להבריא את עצמנו לא נפשית ולא גופנית.
לאור הדברים הללו, אני מתחייב להישאר כאן מחוץ לכנסת, לישון ברכב שלי בלילות ולהפגין בימים - עד שההחלטה תשתנה!"

טמסוט, תושב המושב ישע התגייס למען היישובים שנשארו בחוץ: "אני זועק זעקה של חברים, של מכרים. אנחנו מועצה אחת: לומדים באותו בית ספר, יש לנו אולם תרבות משותף. כולנו חווינו זוועות שאי־אפשר לתאר, אז למה לקחת מועצה שלמה ולהחליט שחלק מהיישובים לא זוכים לאותו מענה?"

קו ה־7 ק"מ שורטט לפי האיומים הרקטיים מתקופת ההתנתקות, ולפניה

ההחלטה על מתיחת קו שבעת הקילומטרים לוקחת אותנו שנים רבות לאחור. כבדרך כלל במקרים כאלו, גם החלטות הממשלה האחרונות בנוגע לעוטף מסתמכות על החלטות קודמות וממשיכות אותן, או מאריכות את תוקפן.

החלטת הממשלה 980 להקמת מנהלת תקומה, שבה מופיעה במפורש הגדרת שבעת הקילומטרים, מסתמכת כאמור על החלטה 2017 שהתקבלה בשנת 2014 (לאחר מבצע צוק איתן) לטובת "תוכנית אסטרטגית רב־שנתית לפיתוח שדרות ויישובי עוטף עזה".

החלטה 2017 מסתמכת גם היא על החלטות קודמות, בהן כאלו שהתקבלו לפני כמעט 20 שנה - החלטות אשר הגדירו מה הם יישובי עוטף עזה, בין שנת 2004 לשנת 2012. המשמעות: ההחלטה על מתיחת הקו ועל קביעת היישובים בטווח של 7 ק"מ כ"יישובי אזור קו עימות", נקבעה בהתאם לאיומים הרקטיים מעזה נכון לתקופת ההתנתקות ולפניה.

 גורמים שונים ביישובי המועצה האזורית אשכול מציינים כי "המדינה נמצאת עדיין בתאריך 6 באוקטובר 2023, והגיע הזמן שתתקדם ותעדכן את החלטותיה גם מבחינה זו".

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה