יונת אור ז"ל נרצחה בקיבוץ בארי בעלה דרור ושני ילדיהם נועם (בן 16) ועלמה (בת 13.5) עדיין נעדרים
$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('eb1beffd-a5b9-4880-8f84-da95f42c0c62','/dyncontent/2024/9/12/5179573a-790b-42b9-afe5-18f82dc5b464.jpg',18457,'קורנר אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('eb1beffd-a5b9-4880-8f84-da95f42c0c62','/dyncontent/2024/10/2/cdb01e22-f87d-4a98-b64e-b171d3880bea.jpg',18555,'קק\"ל אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('eb1beffd-a5b9-4880-8f84-da95f42c0c62','/dyncontent/2024/9/5/b04035a5-d3d1-4f4d-bfd3-4abf634be667.jfif',18363,'קיבוץ השלשה אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('eb1beffd-a5b9-4880-8f84-da95f42c0c62','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15]]);})
יונת אור (עיונה) מעצבת הרהיטים האהובה בת ה-51 מקיבוץ בארי נרצחה באכזריות בידי מחבלים.בעלה דרור, 48, ושני ילדיהם, נועם, 16, ועלמה, 14, עדיין נעדרים. בנה הבכור יהלי, שמצוי בעיצומה של שנת שירות בצפון, ניצל מהתופת. יהי זכרה ברוך
יונת גדלה כל חייה על ברכי הנגרות והעיצוב, ותמיד חיה בקיבוץ בארי. כשהייתה ילדה, ניהל אביה את הנגרייה של קיבוץ בארי, ובבגרותה למדה צביעה אמנותית ושיפוץ רהיטים. לפני 16 שנים עבדה בנגרייה שבה עבד אביה בעבר, ולפני שבע שנים הקימה את "עיונה" – נגריית בוטיק במבנה שבו שכנה הנגרייה הישנה. מאז היא עיצבה ויצרה רהיטי עץ אלון ובירץ' בסגנון רטרו, והציעה שידות, כונניות, מזנונים, ויטרינות, ספריות, ארונות, שולחנות, סלון, כורסאות, יחידות לחדר אמבטיה, מכתבות ואיים למטבח. בראיון לאתר פנים סיפרה בעבר "קיבוץ בארי בשבילי הוא בית ומשפחה. זה קיבוץ שיתופי שזה משהו מאוד ייחודי בתקופה שלנו. אנחנו בעצם גרים 5 ק"מ מעזה ויש כאן תקופות מאוד לא פשוטות, אבל יש כאן איזשהו חוסן ועזרה הדדית שתמיד עוזרת לנו לשמור על השיגרה. יש בבארי קרוב ל-400 משפחות וההרחבות שלנו מיועדות רק לבני הקיבוץ – מה שמעיד שהאנשים שגדלו כאן רוצים להמשיך להישאר ולהתגורר פה וזה לא מובן מאליו." מכריה סופדים לה
תמר רפפורט כתבה העניים כואבות מהבכי, הנשימה חלשה והכאב לא מרפה מהלב כשמה כן היא, אהובתנו הנגריה מפעל חייה והמשפחה… אהבתה הגדולה שעוד לא יודעים מה גורלה וכל מחשבה אחרת עליה או בדבר הרצחה בלתי נתפס ולא ניתן להכלה - סיון מויאל אתמול התבשרנו שנמצאה גופתה של יונת אור Yonat Orהאהובה וליבנו נשבר. את יונת הכרתי בסוף 2018 הגעתי ביחד עם רוני Roni Tishler Rozen לקיבוץ בארי לצלם את הסטודיו היפיפה שלה Ayuna עיונה- סיפור פשוט בעץ. מאז ועד היום רוני ואני הפכנו לצוות הקבוע שלה. צלמת וסטייליסטית שמגיעות לחגוג ביחד איתה את התגשמות פרויקט חייה. לאורך השנים פגשנו את יונת אין ספור פעמים, צילמנו את כל הקולקציות של הסטודיו, את הנגריה, את ביתה היפה מול הנוף הפסטורלי. תמיד שמחנו כל-כך לנסוע לקיבוץ בארי למרות המרחק, אלו היו ימי הצילום הכי כיפים שהיו לנו. המחשב שלי מלא בתמונות שלה, בכולן היא מחייכית, בכולן יפיפיה… היא תמיד קיבלה אותנו בחיוך רחב ובחיבוק חם ואוהב. נתגעגע המון. נוחי על משכבך בשלום חברה יקרה - מורן פרידנר הלב נשבר אתמול התבשרתי שנמצאה גופתה של יונת אור מבארי Ayuna עיונה- סיפור פשוט בעץ מהרגע ששמעתי שהיא ובני משפחה נעדרים, החזקתי אצבעות חזק חזק את יונת פגשתי לפני כמה שנים שנסעתי עם Ifat Golanליום צילומי תדמית בבארי. שמחתי על הזכות להכיר אותה באופן אישי, כי עקבתי אחרי העבודות והרהיטים המקסימים שעצבה. הגענו למקום שקט ופסטורלי. פגשתי אישה שהיא אור וכישרון ענק. צילמנו בביתה המקסים ועברנו למפעל וכולי התפעמות מהרהיטים הכל כך יפים, לא רק בתמונות. יונת ודרור אירחו אותנו בביתם ופינקו אותנו מכל הלב. שיתפתי אותה, שאני מאוד אוהבת את הרהיטים שלהם ואת כל סגנון הוינטאג׳ הזה של ״זכוכית סבתא״.. יונת המקסימה ובעלת הלב הענק, נתנה לי במתנה שתי זכוכיות סבתא לשידה שיש לי בבית, שיהיה לי בינתיים. במחווה הקטנה גדולה הזו רגשה אותי כל כך. לימים הלכתי לזגג שיחתוך ויתאים לי את הזכוכית לגודל הארונית. לצערי החיתוך לא יצא מדוייק והזכוכית עדין הייתה גדולה ומאז שמרתי אותה. אתמול אחרי שהגיעה אלי הבשורה הקשה ולילה לבן עם מחשבות רבות עליה ועל המשפחה, אני יודעת שאלך השבוע ואדאג להתאים את הזכוכית לארונית שלי. נוחי על משכבך בשלום תמיד תשארי בליבי מקווה לבשורות טובות על דרור והילדים. - קרן טיבי יונת פשוט נשבר הלב Ayuna עיונה- סיפור פשוט בעץ ב- 7/10 יום הטבח הארור ששבר לכולנו את הלב יונת, דרור, נעם, ועלמה אור. הוגדרו כנעדרים ולאחר כמה ימים כחטופים. אתמול נודע לי שיונת אור נרצחה התמונה צולמה בנגריה המשפחתית של יונת המוכשרת בקיבוץ בארי בזמן דרום אדום מתפללת שבני משפחתה יחזרו בשלום הביתה יהי זכרה ברוך - ליאת רהב הבשורה הנוראה הגיעה. יונת אור ז״ל. נרצחה בזוועות 7 באוקטובר בקיבוץ בארי. אין מילים לתאר הכאב בעלה דרורי ושני ילדיהם מוגדרים בנה יהלי ניצל בזמן שהיה במכינה בצפון באותה שבת ארורה. מתפללים לשלומם וחזרתם. אמן אמן ואמן. יונת, בעלים של ״עיונה״, חנות רהיטים ונגריה קסומה ומיוחדת בקיבוץ בארי. תושבת הקיבוץ בו גדלה. אישה שכולה לב אור ואהבה. את יונת ליוויתי בשנה האחרונה בשיווק, ניהול הסושיאל ויח״צ. שעות של שיחות, חשיבה, יצירה, צחוק ואנרגיה כייפית וקלילה. אנשים לפני הכל. בריאות, משפחה. העבודה תחכה… אני זוכרת שראיינתי אותה לכתיבת ה״קומוניקט״ של העסק, והיא סיפרה בהתרגשות, עם חיבור חזק וטבעי על ״הזדמנות חייה״, כאשר קיבלה לפני 8 שנים חלק קטן מהנגריה אותה אביה ניהל כשהיתה קטנה, סיפרה איך היתה מבלה שם המון שעות כילדה ושיתפה זכרונות …״ ריח הקפה המהביל, והעץ שנחתך בדיוק מהמכונה היו ריחות ילדות, מאוד אהבתי את המקום והייתי קשורה אליו כך שלחזור לאותה נגריה היה סוג של סגירת מעגל והגשמה עצמית.״ עוד הוסיפה שהיא נשאלת פעמים רבות אם היא לא מפחדת לגור בעוטף עזה? וענתה ללא כל היסוס ״ממש לא, פה זה הבית כאן גדלתי זהו נוף ילדותי מקום פסטורלי, טבול בטבע יפהפה, ואנשים נהדרים״. יונת יצרה ממלכה שהלכה וגדלה, עיצבה בכשרון רב תשוקה והנאה רהיטים צבעוניים יפים ומיוחדים. במאי האחרון עשינו מפגש מעצבות בחנות, חגגנו יחד את חג השבועות, לבשנו לבן, ואני הגעתי לראשונה לקיבוץ היפה הזה לחנות והגלריה. זכיתי לחיבוק, זכינו כולנו לאירוח חם ומשפחתי, שלה ושל דרורי בעלה. דרורי סידר וארגן את השולחן, את שלל הגבינות ממחלבת בארי שבבעלותו. היה להם חשוב שכולם יאכלו ויהנו. שהכל יהיה טרי, בריא וטעים. אכלנו ונהנו, צחקנו, התחבקנו. הצטלמנו. וזה מה שנשאר. זכרון. זכרון עצוב והרבה רהיטים יפים שמקשטים בתים של מאות אנשים ברחבי הארץ. נוחי על משכבך בשלום אישה יקרה ומלאה אור. תצבעי את השמיים בצבע ושמחה ובכל פעם שאסתכל על הקשת בשמיים אדע שזו את. - רוני אדם זו תמונתה של יונת אור, בתו של חנן בשוראי (בשארי) בן דודתי. חנן , בתזוגו ובתו נואית, שבאה לביקור לחג, חולצו מבארי , שלמים בגופם רעודים בנפשם. יונת ובעלה דרור, בן קיבוץ רעים (אחותו חטופה), נישאו והקימו בית בבארי. דרור האב הבת, עלמה והבן הצעיר נועם עד כה נעדרים. ביום שישי אה״צ התבשרנו כי זוהתה גופתה של יונת המתוקה. מה עלה בגורל השלושה עדיין איננו יודעים אך טוב כנראה זה לא. בנם הבכור היה למזלו במכינה הקדם- צבאית ולא חווה את התופת. לבד מקסמה וחינה של יונת אני רוצה לספר שהיא הקימה את ״עיונה- סיפור פשוט בעץ.״ שילוב של נגריה וחנות לריהוט בסגנון ווינטג׳ ובכך הפכה לממשיכת דרכו של אביה שהיה שנים רבות היוזם והאחראי של נגריית הקיבוץ ונהג להשיב לכל שואל בכינוי האוהב ״עיוני״. הלב דואב כואב והמוח מסרב. נוחי בשלום על משכבך יונת אהובה.
|
|
|
|