כרמלה מרוז כותבת לנכדה רב"ט אריאל אוחנה ז"ל מקיבוץ רבדים , שנפל בקרב מול מחבלים

$(function(){setImageBanner('e9d2e3b0-7d44-4681-b760-35f0036aeab8','/dyncontent/2024/6/9/869e4fcd-767f-4c1d-a1d2-1bd78ccf2799.gif',18012,'מדג\u0027יקל אייטם כתבה ',525,78,false,26366,'Image','');})
להאזנה לתוכן:

אריאל אוחנה הוא חלל צה"ל הראשון של קיבוץ רבדים, מאז שהוקם מחדש במקומו הנוכחי. הוא נפל בקרב מול מחבלים. סבתו כרמלה כותבת :

אריאל אוחנה ז"ל
"ככל שעוברים הימים מהיום שבו נהרג בקיבוץ בארי נכדי האהוב, אריאל אוחנה, לוחם בצנחנים, מתחדד הכאב שלי.נכון, סיפור הגבורה, בו הציל 120 מתושבי הקיבוץ וחיסל שבעה מחבלים, אמור להקל, אבל הוא לא. ועדיין הלב מסרב להאמין.
בהספד אמרתי שאיני יודעת על הכאב של מי לחשוב. שכן, הכאב האישי שלי הוא עצום, אבל הוא רק חלק מהכאב שאני חשה, כשאני חושבת על בִּתִי, על חתני, על אֶחיו של אריאל, בעלי, הסבתא, הדודים, הנכדים, וגם על החברים של אריאל.
אני חשה את כאבם, והוא מעצים עשרות מונים את שלי.רגשות של סבתא הם מנעד רחב, שמכיל זיכרונות רבים. לנגד עיניי נפרשים הרגעים המרגשים, מרגע שאריאל נולד, וחיבקתי אותו בפעם הראשונה, ועד חג הסוכות האחרון, אותו בילינו יחד בשמחה. אז גם היה החיבוק האחרון שלנו.

אריאל האהוב שלי, אני זוכרת את הטיולים בעגלה בקיבוץ כדי להרדים אותך, את שנות בית הספר היסודי שהעברת בקלילות, הצניחה הראשונה בגיל בר מצווה, ההתלהבות שלך כשהרמת מכסי סירים ושאלת בחיוך – "מה בישלת סבתא?"
זוכרת כשהתחלת להתאמן במכון כושר ופיתחת גוף לתפארת, את היוזמות העסקיות בגיל ההתבגרות, האהבה הראשונה, והחברים הרבים שתמיד התקבצו סביבך כאילו היית מגנט של אהבה.
אריאל. כמה גאווה הבאת לנו עם מדי הצנחן, כשכולם אמרו שאתה מהמם והתנפחתי כמו טווס. האמת, אהוב שלי, זה קורה לי גם עכשיו.מתגעגעת לחיבוק הענוג שלך, לחיוך המתוק, לאהבה הגדולה שהפצת סביבך. מחפשת משמעות בִּפְרטים כמו בשם שלך. שכשקוראים אותו מהסוף להתחלה מתקבל "לא ירא", ולהבין שזה הגיבור שנועדת להיות.
מייחלת להמשיך להרגיש אותך לעד, להיאחז בשמחת החיים שהייתה לך, ולדעת שמכאן צריך להמשיך אותך. ובחיבוק גדול של כולנו אנחנו נעשה את זה". 
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה