"סופרנובה" שיר לזכרו של זיו שפירא פפה תושב קיבוץ ניר עם שנרצח במסיבה ברעים ולעוד מאות צעירים ישראלים שנרצחו ב-7 באוקטובר.

מיכל מספרת: "בשביעי באוקטובר נודע לי שחבר שלי, פפה, שהיה במסיבה ברעים, נעדר. ישראל במלחמה כבר כמה ימים, ואין חדש מפפה. חשבתי על כל תרחיש הגיוני שיכול לקרות לו מהרגע שניתק איתו הקשר במסיבה. כל דקה הרגישה כמו נצח, והמחשבות עליו לא פסקו... אז כתבתי. ניסיתי להוציא את כל הפחד והבלבול על הדף. ניסיתי לדמיין מה הוא חווה ברגעים האלה, מה הזוועות שאולי ראה... קיוויתי שהוא נלחם עד הרגע האחרון. אחרי 3 ימים, חברה שלמדה באותו בית ספר איתי ועם פפה הופיעה לי בדלת, לא היה צריך מילים כדי להבין. החלטתי שאת כל המחשבות שהיו לי על פפה אני הופכת לשיר - "סופרנובה" - שמספר מנקודת מבטו של נער על אסון הנובה, ואולי של כל נער או נערה שהיו במסיבה.

קראתי לשיר שלי סופרנובה כמחווה לפיצוץ של מאות הכוכבים שהתפוצצו באותה השבת, ברגע אחד וללא התראה מוקדמת, והשאירו אחריהם ריק עצום.

פפה! השיר הזה הוא בשבילך, לכבוד לוחם החופש והאהבה שאתה, אין סוף רסיסי האור שלך ימשיכו ללוות את כולנו.

מיצ' (מיכל אלעד), שגדלה ביישובי הדרום של עוטף עזה והתחנכה במועצה האזורית שער הנגב, היא יוצרת צעירה ופורצת דרך בסצנת המוזיקה הישראלית. את כל שיריה כתבה, הלחינה, עיבדה והפיקה בעצמה באולפן הביתי שבחדר השינה שלה.

האזינו : 

זיו פפה שפירא הי"ד

הוא נולד בכ"ו באדר א' תשנ"ז (05.03.1997) באילת, בנה הבכור של תמר כהן שפירא ובנו הצעיר של יחיאל סבג, אחיהם הצעיר של אביאל ומור.

כשהיה בן שלושה שבועות תמי וזיו חזרו הביתה לקיבוץ משמר הנגב. כשהיה בן חמש וחצי עברו לקיבוץ ניר עם בעקבות נישואיה של תמר לפטריק, שהיה האב המגדל של זיו. בהמשך נולדו אחיו הצעירים טל, גיל ודן.

בניר עם המשפחה הקימה את ביתה הקבוע. זיוי השתלב בגן "שקמה" ולאחר מכן בבית ספר "שער הנגב", תוך זמן קצר התחבר לכולם וצבר חברים רבים. לאורך השנים היה פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד".

בבית הספר היסודי ובחטיבת ביניים זיו שיחק כדורגל, ואף טס עם הקבוצה לטורניר בברצלונה. בתיכון ניגן בגיטרה בס באולפן למוזיקה, והיה חבר בלהקה שהוקמה שם.

בסוף קיץ 2015 יצא לשנת שירות בקיבוץ שדה בוקר בגרעין נח"ל, שקיבל את השם "תֹאם". משפחת מנור הייתה המשפחה המאמצת שלו בקיבוץ. הם עבדו בענפים השונים, זיו עבד בכלבו ובלול. הם גם הקימו בקיבוץ פאב ותפעלו אותו (זיו היה ממקימיו של הפאב). לאחר מכן התגייס לצבא.

אחרי הצבא למד רתכות צנרת, וזו הייתה עבודתו העיקרית. כן למד צורפות, שהיה התחביב שלו, והכין תכשיטים לפי הזמנה אישית.

במקום עבודתו האחרון, בחברת "חמו אהרון", עשה חיל והיה אהוב על כולם. אחרי שנפצע באצבע ולא יכל להחזיק את הרתכת הפך למפקח, והדריך עובדים חדשים.

זיו אהב לצייר וקישט את קירות הקרוואן שבו גר, וגם כתב שיר:

"ניצוץ קטן של געגוע נראה כמו כוכב לכת מרחוק / אבל כשמתקרבים זה / בעצם פתית שלג קטן / ועדין שנמס בידיים כאילו / מעולם לא היה שם. וכל מה / שנשאר לך ממנו זה רק / התחושה שלו שם".

זיוי מאוד אהב את תחום המוזיקה, מאז 2021 ייחצן את ליין הרציף ואת מועדון הקולבו. בנוסף הייתה לו סקיצה של מנגינה שאהב, אותה לא הספיק לסיים.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים לארץ ותקפו יישובים רבים באזור עוטף עזה. בבוקר זה החלה מלחמה.

זיו מאוד אהב מסיבות, היה חיית מסיבות והיה מאוד טבעי שיילך למסיבת ה"נובה" שהתקיימה באותו סוף שבוע בשדות קיבוץ רעים. הוא יצא למסיבה עם שני חברים. אחד ניצל, זיו ונבו ארד לא שבו. בימים שהיה מוגדר כנעדר, חבריו הטובים לא נחו לרגע ושיתפו פעולה כדי לנסות למצוא אותו ואת נבו. אחרי שלושה ימים קיבלה המשפחה את ההודעה על הנורא מכול.

זיו פפה שפירא נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 26. הובא למנוחות בבית העלמין בניר עם. הותיר אחריו הורים וחמישה אחים.