תחקיר קרב מושב מבטחים: הגבורה המקומית של כיתת הכוננות מול כשל מערכתי

לפי ממצאי התחקיר, עד השעה 01:00 בלילה שלאחר החדירה, לא היה כוח צבאי משמעותי שתפס פיקוד על מושב מבטחים. אוגדה 80 לא הצליחה להגן באופן ישיר על המושב בשל ריבוי חזיתות וטענה כי עסקה בהגנה מרחבית ובהגעה פרוגרסיבית ליישובים מדרום לצפון.

בפועל, כיתת כוננות של ארבעה לוחמים בלבד, בפיקוד הרבש"ץ, בלמה בגבורה את כוחות האויב. אליהם הצטרף לוחם יחידת רפאים, סמ"ר איתי נחמיאס, שנהרג בקרב. כוחות אלה לחמו בשטח בנחישות, סיכלו את כוונות האויב לבצע טבח, וגרמו לנסיגת המחבלים.

06:29–08:00 – תחילת ההתרעה וההיתקלות הראשונה

• 06:35: חדירת מחבלים לעבר מבטחים.

• 06:43: הקפצת כיתת הכוננות בעקבות התרעה על חדירה ודאית.

• 06:47: תיאום בין רבש"צים ממבטחים וישע. דיווחים ראשונים על היתקלויות.

• 07:25–07:43: היתקלות ראשונה בצומת מבטחים, לוחמה לצד המשטרה ואזרחים חמושים.

08:00–10:30 – חדירה למושב ולחימה מבית לבית

• 08:00: חדירת מחבלים למושב דרך השדות.

• 08:18: קרב קשה מול מחבלים משליכי רימונים. לוחמים נפצעים, תחמושת אוזלת.

• 08:22: הגעת סיוע מכיתת הכוננות של ישע ולוחם רפאים. בקרב נהרגו שלושה לוחמים.

• 08:40: חדירה לבית מגורים. דיירים נלחמים על חייהם בתוך ממ"ד.

• 09:40: מחבלים גונבים רכבים ויוצאים מהמושב.

• 10:27: חדירה נוספת מכיוון החממות.

10:30–15:30 – הגעת כוחות תגבור

• 10:31: כוח לוט"ר ערבה מגיע ופותח באש. המחבלים נסוגים.

• 11:00–13:30: הצטרפות כוחות משטרה ויחידת מג"ן, סריקות. שלושה מחבלים נתפסו.

• 15:30: סיום הקרב בפועל.

מסקנות מרכזיות:

• כשלים מערכתיים חמורים: צה"ל לא הצליח להגן על המושב בשעות הקריטיות, כיתת הכוננות נותרה לבדה כמעט לאורך כל היום.

• אי-כשירות מבצעית: למרות עמידה בתקנים, כיתת הכוננות לא הייתה מצוידת כראוי, וחלק מחבריה כלל לא היו חמושים.

• עמידת גבורה יוצאת דופן: הלחימה הנחושה של הרבש"ץ וחבריו, בסיוע לוחם רפאים וחברי כיתת הכוננות מישע, שיבשה את מתקפת המחבלים ומנעה אסון גדול בהרבה.

• שיעור באחריות מקומית: האזרחים נאלצו לקחת את ההגנה לידיהם – והצליחו, במחיר כבד של חמישה נופלים.

קרב מבטחים מהווה דוגמה מובהקת לאומץ מקומי שמילא את הוואקום שהותירה אחריה המדינה. התחקיר ממחיש את הצורך הדחוף בשיפור כשירות כיתות כוננות, העברת סמכות מקומית ברורה, והפקת לקחים מרמת הפיקוד הבכיר ביותר ועד ללוחם בשטח.

הצהרת מושב מבטחים בעקבות אירועי השביעי באוקטובר

ביום השבעה באוקטובר, בעת שמדינת ישראל כולה חוותה את אחד הימים הקשים בתולדותיה, עמד מושב מבטחים בקו האש. בקרב על הגנת היישוב נפלו חברי כיתת הכוננות של המושב יחד עם חברי כיתת הכוננות ולוחם מהישוב הסמוך ישע אשר הפגינו ערבות הדדית יוצאת דופן. בגבורתם מנעו חורבן והצילו בגופם את תושבי היישוב. 

ביום זה נרצחו שניים מצעירי מבטחים, אשר נפלו קורבן למתקפה בצומת צוחר. 

קהילת מבטחים מרכינה ראשה מול הכאב הבלתי נתפס של משפחות הנרצחים והנופלים –כאחד – ומחבקת את המשפחות באבלן הקשה.

אנו מחזקים את צה"ל על כך שלקח אחריות, הודה בכשלים, ובחר להתנצל בפנינו. אנו מודים על הצגת התחקיר לקהילה, ורואים בכך צעד חשוב לשיקום האמון בינינו לבין הצבא – להבין את אשר התרחש, ולהעניק מקום לעובדות, לכאבים ולשאלות הקשות שנותרו איתנו מאז אותו יום.

אך עבורנו, תחקיר לעולם אינו סוף פסוק. ערכו נמדד ביכולת להפיק ממנו מסקנות חדות וברורות, ובעיקר ביישום מיידי של לקחים וצעדים שיבטיחו כי אירוע כזה לא יתרחש שוב.

אנו דורשים נקיטת צעדים ממשיים, מהירים ומשמעותיים – בצה"ל, במערכת הביטחון ובמערכת האזרחית – לתיקון הכשלים שנחשפו. כמו כן, אנו מצטרפים לקריאה הדחופה לשחרור והשבת כל החטופים.

האחריות איננה מסתיימת בצה"ל. אנו מצטרפים לדרישה להקים ועדת חקירה עצמאית ובלתי תלויה, שתבחן את כלל הכשלים – בכל הדרגים ובכל המערכות. רק חקירה כזו תוכל להבטיח צדק היסטורי, אמון הציבור ואחריות אמיתית כלפי הנופלים, החטופים, הניצולים וקהילות העוטף כולו.