.
ב 27 בדצמבר 2008 פתח צה"ל במבצע "עופרת יצוקה" - מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה והוא נמשך עד ל-18 בינואר 2009. שם המבצע (שהחל במהלך חג החנוכה) לקוח מהשיר "לכבוד החנוכה", של חיים נחמן ביאליק.

מטרת המבצע: לפגוע קשה בממשלת חמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן".

ראש הממשלה היה אהוד אולמרט ושר הביטחון אהוד ברק, נתניהו היה יו"ר האופוזיציה. לאחר 22 ימי לחימה, הכריזה ישראל על הפסקת אש חד-צדדית.

עופרת יצוקה הייתה המבצע הגדול הראשון בעזה אחרי ההתנתקות - 23 ימי לחימה שהסתיימו במה שנחשב כניצחון טקטי, אבל ההזדמנות למוטט את חמאס לא נוצלה ומאז ארגון הטרור רק התחזק.

הרקע למבצע, היה עשרות רקטות ששוגרו מעזה לעבר שדרות, נתיבות וקיבוצי עוטף עזה וגראדים פגעו באשקלון. 

רקע:
ב-24 בדצמבר ירו ארגוני הטרור ובראשם חמאס למעלה מ-60 רקטות קסאם, גראד ופצצות מרגמה אל עבר אשקלון, שדרות ויישובי עוטף עזה.

בעקבות הירי המסיבי על יישובי עוטף עזה אישר הקבינט המדיני-ביטחוני באופן חשאי לצה"ל להתחיל במבצע. לצורך פתיחת המבצע בהפתעה נעשה ניסיון להונות את החמאס באמצעות הפצת דיסאינפורמציה לאמצעי התקשורת על פיהם טרם נתקבלה החלטה לגבי פעולה והדיון לגביה יתקיים כעבור כמה ימים. במקביל הורה שר הביטחון הישראלי לפתוח את המעברים להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, לצורך יצירת מצג שווא של שגרה. ניסיון ההונאה נחל הצלחה, כתוצאה ממנו העריך החמאס כי התקפה ישראלית אינה צפויה בטווח הזמן הקצר, דבר שתרם להצלחת התקיפה האווירית המקדימה.

שלב א': תקיפה אווירית:
המבצע נפתח ב-27 בדצמבר, בשעות הבוקר המאוחרות, והחל בגל הפצצות אוויריות כבדות של חיל האוויר הישראלי באמצעות מטוסי קרב ומסוקי קרב. בשני גלי ההפצצה הראשונים נפגעו 100 מטרות. במכה הראשונה נהרגו למעלה מ-155 אנשי חמאס ואנשי ביטחון פלסטינים (89 מההרוגים נפגעו מירי טילים על מסדר שוטרים בעזה.

באותו יום תקף חיל האוויר עוד 70 מטרות ברצועת עזה. הפלסטינים דיווחו על כ-270 הרוגים וכ-750 פצועים[רובם פעילי חמאס ומיעוטם אזרחים.

למחרת, 28 בדצמבר, תקף חיל האוויר הישראלי 40 מנהרות תת-קרקעיות בציר פילדלפי באמצעות פצצות חודרות בונקרים. צה"ל העריך שהמהלך שיבש את הברחת אמצעי הלחימה ממצרים דרך המנהרות. אהוד ברק אישר העברת 100 משאיות עמוסות במזון ותרופות כסיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה.

ב-29 בדצמבר, היום השלישי למבצע, המשיך צה"ל לתקוף כ-100 יעדים נוספים ברצועה, וחיסל בכירים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי.

תקיפות אוויריות של מטרות טרור ומשרדי חמאס נמשכו גם בימים הבאים. ב-31 בדצמבר הרג חיל האוויר את עמאר אבו ע'לולא, בכיר במערך הרקטי של הג'יהאד האסלאמי, ו-3 פעילי טרור נוספים. ב-1 בינואר 2009 נהרג ניזאר ריאן, מס' 3 ב"זרוע המדינית" של החמאס, שהיה מעורב בפיגועי טרור נגד ישראלים, בהפצצת ביתו בג'בליה. בחיסול נהרגו עוד 18 אנשים, רובם בני משפחתו של ריאן. הבניין שבו גר שימש כמפקדה ומרכז תקשורת, מחסן אמל"ח ותחמושת, וכן הסתיר פתח של מנהרה.

לאורך כל המבצע הוטלו בסך הכל 5,400 פצצות על ידי חיל האוויר. 81% מתוכן היו פצצות חכמות, נתון שיא בהיסטוריית התקיפות האוויריות של חיל האוויר.

שלב ב': פעולה קרקעית בשילוב חילות האוויר, הים והתותחנים

ב-29 בדצמבר 2008 החל צה"ל לרכז כוחות קרקע - חי"ר, הנדסה קרבית ושריון - סביב רצועת עזה, וכן פרס סוללות תותחים סמוך לגבול הרצועה. במקביל אישרה ממשלת ישראל גיוס 6,500 חיילי מילואים.

ב-3 בינואר 2009, בשעות אחר הצהריים, החל צה"ל בהפגזה ארטילרית לעבר רצועת עזה ולאחר שעות אחדות החלה כניסת כוחות קרקעיים לצפון הרצועה, במקביל החל גיוס חיילי המילואים - הקבינט המדיני-ביטחוני אישר גיוס של עשרות אלפי חיילי מילואים מהמערך הלוחם והתומך. למעשה קיבלו פחות מ-10,000 חיילי מילואים צו 8.[

ביום הראשון של הפעולה הקרקעית, ביתר צה"ל את הרצועה לשלושה חלקים.

נהרגו כ-40 מחבלים וכן בוצע סיכול ממוקד בשני בכירי חמאס[. חיל הים הישראלי הצטרף אף הוא למבצע, בהטלת סגר ימי על רצועת עזה ובתקיפת מטרות באש תותחים.

הלחימה כללה התקדמות איטית ולחימה מבית לבית תוך קרבות מטווח קרוב עם מחבלים, ונטרול מטעני חבלה, מלכודות פתאים (Booby traps), בתים ממולכדים ומנהרות טרור על ידי כוחות הנדסה קרבית. בצה"ל מעריכים כי במהלך הלחימה הושמדו כ-600 בתים.

ביום א' בבוקר - 4 בינואר 2009 נהרג חייל צה"ל הראשון במבצע הקרקעי, סמ"ר דביר עמנואלוף מגולני, מאש מחבלים בג'באליה.  קדמו לו שלושה אזרחים וחייל שנהרגו בהפגזות ורקטות החמאס על ישראל, בשלב א' של המבצע. בשתי תקריות מאוחר יותר, ב-5 בינואר וב-6 בינואר, נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל מירי בשוגג של טנקים ישראליים.

ב-6 בינואר וב-8 בינואר נהרגו ארבעה חיילים נוספים של צה"ל בקרבות מול החמאס.

במהלך הפעולה הקרקעית עצר צה"ל עשרות פלסטינים, שהועברו לחקירה ולכליאה בישראל.

צה"ל הורה לתושבים ברפיח, בקרבת ציר פילדלפי, לפנות את בתיהם, לקראת תקיפה של בתים המשמשים את מערכת מנהרות ההברחה. לאחר מכן נערכה מתקפה אווירית נרחבת, שבמהלכה נהרסו 20 בתים.

ב-10 בינואר 2009 חיסלו צה"ל והשב"כ את אמיר מנסי, מפקד מערך הרקטות של החמאס בעזה.

ב-11 בינואר 2009 החל שילוב של כוחות המילואים בפעילות הקרקעית ברצועת עזה.

כוחות היבשה של צה"ל שהשתתפו בלחימה כללו בין היתר את חטיבת הצנחנים שפעלה בצפון רצועת עזה בסיוע גדוד שריון. חטיבת גולני שפעלה באזור ג'בליה וחטיבת גבעתי שפעלה בדרום העיר עזה וחדרה כמעט עד מרכז העיר. גדוד חרוב השייך לחטיבת כפיר פעל באזור ח'אן יונס ודיר אל-באלח.

חטיבות השריון פעלו בייחוד במשימות סיוע לחטיבות החי"ר.

כוחות חמאס מיעטו להתעמת עם צה"ל באופן ישיר. כאשר ראו שההתנגדות שלהם אינה אפקטיבית, החליפו את מדיהם לבגדים אזרחים וניסו לפגוע בכוחות תוך שימוש באזרחים כמגן אנושי.

כנגד חמאס הועלו האשמות על כך שניצל בתי חולים ואמבולנסים כדי להסתתר מפני צה"ל ולבצע פשעי מלחמה. מספר עדויות של חיילי צה"ל ופלסטינים תושבי עזה טוענות שאנשי חמאס לבשו מדים של צוותים רפואיים והשתמשו באמבולנסים כדי לנייד מחבלים.

הפסקת האש

ב-17 בינואר, סמוך לשעה 23:00, הכריז ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט במסיבת עיתונאים על הפסקת אש חד-צדדית שתכנס לתוקפה החל מהשעה 2:00 בלילה. עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, החל צה"ל לדלל את כוחותיו ברצועת עזה. ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון והרמטכ"ל הכריזו שיעדי המבצע הושגו, חמאס הוכה קשות ונוצרו תנאים לשינוי מהותי במציאות הביטחונית בדרומה של מדינת ישראל.

אבדות בצד הפלסטיני:
ב-26 במרץ 2009 פרסם דובר צה"ל תוצאות מחקר שערך אמ"ן ובו נכתב כי במבצע נהרגו 1,166 פלסטינים, ומנה בהם 709 "מחבלים מארגון הטרור חמאס ומקצתם מארגוני טרור נוספים", 162 שלא ברורה שייכותם, 295 הרוגים "בלתי מעורבים", 89 מהם מתחת לגיל 16 ו-49 נשים.
לפי גורמי רפואה וארגוני זכויות אדם בעזה, בפעולה נהרגו כ-1,300 פלסטינים.

אבדות ופגיעות בצד הישראלי:
במהלך המבצע נהרגו 3 אזרחים ישראלים, ונרשמו 183 פצועים ו-548 נפגעי חרדה. בקרב חיילי צה"ל היו 10 הרוגים ו-317 פצועים.

על פי נתוני צה"ל נורו 547 רקטות ופצמ"רים. טווח הירי הגיע בשיאו ליבנה בצפון ובאר שבע במזרח.

משטרת ישראל דיווחה כי במהלך המבצע זוהו 255 נפילות של רקטות ביישובי הדרום. מד"א דיווח כי 28 פצועים קשה, 37 פצועים בינוני ו-118 פצועים קל פונו לבתי החולים. כמו כן היו כ-548 נפגעי חרדה.

מס רכוש דיווח כי עד תום המבצע הוגשו 1,728 תביעות בגין פגיעה ברכוש, מתוכן 1,300 בגין פגיעה בבתים, נתון שהוא נמוך משמעותית ביחס למלחמת לבנון השנייה שבה הוגשו 30,000 תביעות.

ההרתעה עבדה - הירי לעבר ישראל פחת:
בשנה שלאחר המבצע קטן הירי תלול-המסלול לעבר ישראל בכ-90%.‏
על פי מחקר שפרסם המרכז למורשת המודיעין במרץ 2011, חלה ירידה משמעותית בהיקף הטרור נגד ישראל מרצועת עזה ובאיכותו. עם זאת, לא נפסק ירי הרקטות לעבר הנגב המערבי, והרגיעה היחסית נוצלה לשדרוג ושיקום היכולות הצבאיות של ארגוני הטרור ברצועה.

התגובות במערכת הפוליטית
לאחר סיום המבצע נשמעה בישראל שביעות רצון רבה מצד גורמים רשמיים בממשלה מהתנהלות המבצע, ובמיוחד מכך שצה"ל פעל נכון טקטית, תוך שהוא מגן על עצמו ומסב נפגעים רבים לאנשי החמאס. בצד שביעות הרצון הזו נשמעה ביקורת על מטרות המבצע וצורת ההתנהלות שלו. השרים חיים רמון ואלי ישי תבעו כבר מתחילת המבצע להכריע את החמאס.

בנימין נתניהו ביקר את ההתנהלות בצורה מרוככת והזכיר כי המלאכה לא הושלמה ויש להפיל את החמאס בהזדמנות הקרובה.

התגובות של הפרשנים והמומחים לענייני ביטחון:
האלוף (מיל') יעקב עמידרור סבר שאסור היה להפסיק את המבצע ללא כיבוש עזה, ודבר כזה יגרום לישראל לדימוי של אומה פחדנית, שמנצלת את כוחה האווירי ובכל פעם שיש התנגשות קרקעית היא מהססת ומחפש דרכי מילוט.

המומחה הצבאי אל"ם (מיל') ד"ר שמואל גורדון סבר כי במלחמה זו נעשו שגיאות דומות לאלה שנעשו במלחמת לבנון השנייה, בעיקר בדשדוש הקרקעי שבו התקדמו כוחות צה"ל במשך שבועיים כ-35 מטר ליום בממוצע, דשדוש שעמעם את האפקט העוצמתי של המכה האווירית הקשה, וסיום דומה, באמצעות הסכם שחמאס איננו מחויב לו, בדיוק כמו ההסכם עם חזבאללה, שעלול להביא לידי כך שיתחמש מחדש.

מומחים אחרים כמו הפרופסורים אייל זיסר, יצחק בן ישראל ואריאל מררי סברו כי העימות תרם להרתעה המצטברת של ישראל נגד אויביה. הפרשן גיא בכור כתב: "חמאס, בניגוד לשקריו, ספג מכה צבאית ניצחת, שממנה הוא מתקשה להשתקם. נכון שמערכת המנהרות שטווה מסייעת לו להתחזק, אך עבודה מצרית משתפרת הופכת זאת לקשה יותר ויותר."

גורמים נוספים הכתירו את המבצע כניצחון טקטי של צה"ל בו ספג חמאס מכה קשה ונכשל בהשגת מטרותיו, בהן להשיג פגיעה משמעותית בכוחות צה"ל ותושבי ישראל.

מה קרה ומה השתנה ב 10 שנים מאז עופרת יצוקה?

2010 – שנת ההרתעה מעופרת יצוקה

על פי הדו"ח השנתי של השב"כ שגרו הפלסטינים 150 רקטות ו-215 פצצות מרגמה לעבר ישראל במהלך 2010, זוהי ירידה ניכרת מ-2009 שבה שוגרו לעבר ישראל 569 רקטות ו-289 פצצות מרגמה.

2011 ראש הממשלה נתניהו:
 
במהלך 2011 נורו 680 רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר דרום ישראל

2012 - מבצע עמוד ענן - אכזבה קשה ברחבי המדינה ממבצע זה

בעקבות ירי רקטות כבד מתמשף לעבר ישראל ופציעתם של ישראלים, בנובמבר 2012  פתחה ישראל במבצע עמוד ענן.
המבצע החל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים ב-21 בנובמבר 2012.
במהלך המבצע נערכו אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה אלפי רקטות לעבר יישובי הדרום ולראשונה בוצע ירי גם לעבר ערי המרכז בהן ראשון לציון, תל אביב וירושלים.
לפי דובר צה"ל, במהלך המבצע נורו על ישראל 1,506 רקטות. במהלך המבצע נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים ושני חיילים, כתוצאה מפגיעת רקטות. אזרח נוסף שנדרס בעת שרץ למרחב מוגן בקריית מלאכי ונפצע קשה, נפטר מפצעיו כשנה וחצי לאחר המבצע.

המבצע הסתיים כעבור שבוע בהכרזה על הפסקת אש כאשר שני הצדדים טוענים לניצחון. במסגרת ההבנות שהובילו לסיום המבצע התחייב חמאס להפסיק את הירי מרצועת עזה וכן לאכוף התחייבות זו על שאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה.

התחושה של אזרחי ישראל הייתה קשה וראש הממשלה זכה לביקורות נוקבות על רפיסות המבצע והפסקתו המידית ללא כל הישג.

2013
מבצע עמוד ענן אשר התרחש בשנה הקודמת, השפיע עליה והביא בה לשקט יחסי.

2014 - מספר הרקטות הגדול ביותר לעבר ישראל בהיסטוריה ומבצע צוק איתן:

בשנה זו נורה מספר הרקטות הגדול ביותר לעבר ישראל בהיסטוריה, כ-4,500 רקטות (כ-4,000 מהן נורו במהלך מבצע צוק איתן).

מבצע צוק איתן
ירי הרקטות התעצם והטווחו החל לגדול. ירי הרקטות המשיך והתעצם, בעקבות כך פתח צה"ל ב-8 ביולי במבצע "צוק איתן". 

לאחר 50 ימי לחימה נתניהו קיבל את הפסקת האש המוצעת על יד מצרים ללא דיון והצבעה בקבינט, ועל כך התעוררה תרעומת ופולמוס נוסף אצל כחצי מחברי הקבינט ותומכיהם, שהתנגדו למתווה הפסקת האש. הציבור הרחב ובעיקר תושבי הדרום ששוב הביעו אכזבה ניכרת מהפסקת האש במתכונתה.

2015 – 2018
חלה ירידה דרסטית בירי הרקטות לעבר ישראל, ועמד על בין 15 ל-30 רקטות מדי שנה. בשנת 2015 שוגרו מעזה 24 רקטות ובשנת 2016 שוגרו 15 רקטות (עדכני לדצמבר 16') לעבר ישראל.
בשנת 2017, מינואר ועד נובמבר, שוגרו 14 רקטות לעבר ישראל ו-12 פצצות מרגמה.
בדצמבר 2017 חלה הסלמה בירי הרקטות מרצועת עזה.

2018 - 1000 רקטות לכיוון ישראל - ללא תגובה משמעותית

כ־1,000 רקטות ופצצות מרגמה נורו לעבר ישראל במהלך השנה.
רק ב-12 וב-13 בנובמבר בלבד - שיגרו כל ארגוני הטרור הפלסטיניים כ-450 רקטות לעבר ישראל. במתקפה נפצעו עשרות ישראלים. כמו כן, נהרג שב"ח פלסטיני מפגיעת רקטה באשקלון. בנוסף לכך, אוטובוס נפגע מטיל נגד טנקים והושמד, דקות ספורות לאחרי שהחיילים ירדו ממנו, וחייל אחד נפצע קשה. בתגובה הפציץ צה"ל כ-160 מטרות מחבלים.

כ־1,000 רקטות ופצצות מרגמה נורו לעבר ישראל במהלך השנה.

רק ב-12 וב-13 בנובמבר בלבד - שיגרו כל ארגוני הטרור הפלסטיניים כ-450 רקטות לעבר ישראל. במתקפה נפצעו עשרות ישראלים. כמו כן, נהרג שב"ח פלסטיני מפגיעת רקטה באשקלון. בנוסף לכך, אוטובוס נפגע מטיל נגד טנקים והושמד, דקות ספורות לאחרי שהחיילים ירדו ממנו, וחייל אחד נפצע קשה. בתגובה הפציץ צה"ל כ-160 מטרות מחבלים.