הגיבור ממלחמת ההתשה - אילנית לוי מוסקוביץ מהיישוב עזר מנציחה את סיפורו של הדוד סמל משה מוסה יוסף לוי ז"ל



אילנית תושבת עזר במועצה האזורית באר טוביה נולדה למשפחה שכולה. דודה סמל משה מוסה יוסף לוי נהרג במלחמת ההתשה בשנת 1970. אילנית עלתה בכל שנה לקברו של דודה, מוסה, עם הידיעה שנהרג בזמן שירותו הצבאי, אך במשפחה לא דיברו מעולם על נסיבות נפילתו. לפני חמש שנים אילנית שמעה לראשונה את סיפורו וגילתה שהדוד שלה בעצם היה גיבור. היא החליטה להנציח את זכרו בכל דרך אפשרית ואף להקנות את הערכים שהובילו אותו בחייו לחיילים שאימצה

אילנית לוי מוסקוביץ (49), לא פגשה מעולם את הדוד מוסה, בימי הזיכרון לא דיברו עליו, ולא ידעו את סיפורי גבורה שהאדירו את דמותו. מוסה נהרג במארב מצרי בתעלת סואץ, כך ידעה, ויותר מזה לא שאלה.

"במשך כל חיי גדלתי אל תוך משפחת השכול וחייתי את הסמליות של אהבת המולדת וערכים של משפחה מאוחדת. אומרת אילנית, "חייתי את הטקסים של ימי הזיכרון ואת העלייה לקברו של דודי, מוסה, בחלקה הצבאית בבית הקברות בכפר ורבורג. מעולם לא היו לי ספקות לגבי העובדה שהוא נהרג ולא ניסיתי לחקור את נסיבות מותו. הידיעה שהמשפחה לא רוצים לדבר עליו היתה מושרשת כל כך עמוק, כך שאף פעם לא שאלתי". 

כשגילתה את סיפורו באחד מימי האזכרה דרך חברו אבנר אלדן, החליטה להנציח את זכרו בכל דרך שתידרש. "לא הכרתי את מוסה, הוא נהרג שנתיים לפני שנולדתי, ולמרות זאת הבנתי שהיתה לו השפעה גדולה מאוד על החיים שלי." 

"בסיום האזכרה אבנר אלדן לחש לאוזניי שדודי היה גיבור, המשפט הזה טלטל אותי וסקרן אותי כאחד, ומאותו היום עשיתי כל שביכולתי לחקור וללמוד את סיפור נסיבות נפילתו וגם את סיפור חייו".

סמל משה מוסה יוסף ז"ל

הדוד הגיבור

משה מוסה יוסף לוי בן משה ומלכה נולד במצרים ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1957. יוסף למד בבית הספר היסודי "האחים" שבקרית מלאכי והמשיך את לימודיו בבית הספר התיכון החקלאי "מקווה ישראל".

חדור אהבה למדינה ורצון עמוק ליטול חלק בהגנה על המולדת התנדב יוסף לצנחנים במאי 1968 בטרם מלאו לו שמונה עשרה. פה, בגדוד 202 של חטיבה 35, נעשה חייל ממושמע ואחראי.

בזמן במלחמת ההתשה שירת בקווי העימות בבקעת הירדן ובתעלת סואץ. כל אותה תקופה עקובה מדם בלט יוסף-מוסה בדאגתו לחייליו, ובמחויבותו העמוקה למה שקורה בארץ.

ב-30 למאי (1970) ביום שבת בתעלת סואץ כוח מגדוד 202 של הצנחנים עשה דרכו לפתוח ציר בצפון התעלה לכיוון מוצב טמפו, במשך 40 קילומטרים שלשה זחל"מים בליווי טנקים.

על הזחל הראשון כמה חיילים בהם יאיר דורי  ומשה יוסף מוסה לוי. כשהחבורה מגיעה למקום הכוח נעצר, הם מקבלים הודעה שיש מארב מהכוח המצרי, למרות זאת הכוח ממשיך ומוסה מפקד על הזחל. באותם רגעים מתחילות יריות מצד המצרים, כשבכוח המצרי היו עשרות חיילים, כל האש הופנתה כלפי הזחל"מים שהיו על הציר.

עשרה חיילים נהרגו, יאיר דורי שהיה יחד עם מוסה נורה ונפצע קשה מאוד, מוסא מחליט לצאת מהשיירה ועושה דרכו חזרה לעבר המוצב עם יאיר הפצוע, כשהגיעו לטמפו המקום כבר היה נתון בהפגזה .

מוסא נותר לבדו, כשכולם מסביבו פצועים והרוגים, הוא נשאר הלוחם היחיד בזחל"ם עם דורי הפצוע ואיתם גם החובש. מוסה שוב יוצא בנסיעה, בדרך חזרה הם רואים את שרידי הטנקים והזחלמים המפויחים, ואז כוח מצרי נוסף אורב בשטח תוקף אותם בפעם השנייה למרות שמוסא הוא הלוחם היחיד הוא מחליט לא לעזוב את דורי הפצוע וזאת למרות שהיתה לו הזדמנות שניה, מוסא היה על המאג  כולו חשוף  והחליט לחפות על חייליו ונלחם עד הרגע האחרון בחייו. משה מוסא לוי נהרג במקום ויאיר דורי הפצוע נלקח בשבי למצרים.

בשני הקרבות המרים חילץ יוסף בגבורה פצועים תחת אש כבדה של האויב, חיפה על חייליו בעודו חשוף אל מול אש תופת, נלחם בחירוף נפש עד נשימת אפו האחרונה.

אילנית מספרת "כשערכתי את ערב ההנצחה לזכרו, הזמנתי את כל מי שהכיר אותו מילדותו ועד לשירותו הצבאי , במהלך הערב המרגש חבריו ומפקדו סיפרו שהיה מן החיילים המעולים בפלוגה, שבסיום המסלול המפרך שלה הפך למפקד כיתה.  הוא ניחן בשכל ישר, יזמה, אחריות, מסירות לרעיו ואומץ לב נדיר שבא לידי ביטוי גם בשני הקרבות האחרונים לחייו".

"ההצלחה היא המטרה והחברות זו הדרך "

במסגרת החיפושים אחר כל פיסת מידע אודות דודה מוסה, אילנית התבקשה ע"י קצינת צנחנים להשתתף בפרויקט "הולכים לאורם",  מדובר בפרויקט מרגש  שבו שבוע וחצי אחרי הגיוס, חיילים עושים מסע ומקבלים שם לצוות, על שם חייל שנהרג. החיילים נוסעים לפגוש את המשפחה השכולה של אותו חייל, מכירים את החלל שעל שמו הם נקראים ומקבלים מהמשפחה שלו משפט שישמש אותם בהמשך הטירונות כמוטו שנותן להם כוח.

במסגרת הפרויקט החיילים הגיעו לבית משפחת לוי ושמעו את סיפור גבורתו של יוסף-מוסה, המשפט שליווה אותם במהלך המסלול היה "ההצלחה היא המטרה והחברות זו הדרך " משפט שאפיין מאוד את יוסף מוסה.

במשך כל תהליך הטירונות לצד הקשיים שחוו, הערכים, אהבת המולדת ואומץ ליבו של מוסה ליוו את החיילים ברוחם .

בסיום מסלול הטירונות בני המשפחה הוזמנו לטקס ובו שתפו החיילים את קשיי ההסתגלות לצד הכוחות שקיבלו מסיפורו של מוסה כנר לרגליהם.

אחד החיילים שהיה בקבוצה סיפר לקצינה בסיום הטירונות שהרגיש תחושת בטחון ושייכות כשביקר אצל משפחת לוי במסגרת הפרויקט. הקצינה החליטה לחבר בין החייל הבודד לבין המשפחה ופנתה לאילנית אשר מיד בחרה לאמץ אותו לחיק משפחתה בערב ראש השנה ומאז הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהמשפחה .

המשפחה בחלקת הקבר בכפר ורבורג

הקשר המיוחד עם בני נוער בהשראת הדוד הגיבור

לאילנית יש שני ילדים ביולוגיים ועוד חמישה שאימצה, כבר מספר שנים היא מאמצת בני נוער וחיילים לביתה.

"לפני מספר שנים במסגרת פעילות של יום המעשים הטובים נחשפתי לנוער בסיכון בפנימייה באשדוד, כאב לי לראות את הילדים כך לבד ללא הורים ומסגרת תומכת של משפחה, החלטתי לעשות יחד עם בני משפחתי מעשה, אחרי לבטים בשלות בגרות ותמיכה מלאה של כולם, יצאנו למסע ואימצנו את הילדים אלינו הביתה, ומאז הם מגיעים מידי שישי לארוחת הערב ולכל החגים. אנחנו מלווים אותם בכל מה שנדרש בגיוס במהלך השירות וגם לאחר השחרור מהצבא" היא מספרת 

"כשהחייל מפרויקט "הולכים לאורם" הרגיש שאנחנו המקום שבו הוא יכול להרגיש בטוח לא הססנו ואמצנו גם אותו".

"הידיעה שהוא עבר מסלול טירונות עם סיפורו של מוסה והוא מייצג את דוד שלי, את הערכים שלו, חיבר אותו וקרב אותו אליי מאוד, וגם יש לו אישיות כובשת בפני עצמו".

"כשחקרתי את סיפורו של דודי מצאתי מסמכים לפני 50 שנה שבו נכתב שדוד שלי עבד עם בני נוער, הוא היה אחראי על פעילות גן השעשועים בקריית מלאכי, היה חניך בתנועת נוער וחלם ללמוד עבודה סוציאלית. אני חושבת שהרצון שלי לעזור לבני נוער הוא בעצם השראה שקיבלתי ממנו" .

אילנית יחד עם בני המשפחה ממשיכה גם בימים אלו להנציח את זכרו של מוסה ולקיים ימי אזכרה לזכרו מדי שנה.

יהיה זכרו ברוך.

סרטון לזכרו -"הוא הציל את חיי": חבריו של מוסא לוי רוצים לעשות צדק

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה