הפרמדיק שאיבד את דודתו דוריס יחבס ז"ל: "הילדה הקטנה מחפשת את אמא שלה בכל הבית, שואלת אם הלכה לעבודה ומתי תחזור"

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('d1ed3b14-1f92-46ba-a653-5eb278b01ad6','/dyncontent/2022/11/17/06c8f39a-236d-4089-b67b-80bbedf66062.gif',15468,'סמי שמעון אייטם כתבה ',525,78,true,26579,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d1ed3b14-1f92-46ba-a653-5eb278b01ad6','/dyncontent/2022/8/23/65ab8217-33ac-4bd3-bdd0-32e99b790425.gif',15069,'קרמיקה אייטם כתבה ',525,78,true,26579,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d1ed3b14-1f92-46ba-a653-5eb278b01ad6','/dyncontent/2022/11/14/7af31c96-94dc-4d97-8941-b76501d4f0b1.jpg',15391,'כנעני אייטם כתבה ',525,78,true,26579,'Image','');},15]]);})

48 שעות עברו מאז הפיגוע הקשה שידעה העיר באר שבע, וישראל אוזן (37) מאופקים, הוא הפרמדיק הכי מפורסם השבוע ולאו דווקא בנסיבות המשמחות. זה קרה שהגיע לזירת הפיגוע שארע בבאר שבע ביום שלישי האחרון, ובזמן הטיפול באחת הנפגעות בשטח - גילה לתדהמתו, שדודתו דוריס יחבס ז"ל, ממושב גילת, היא זו שהוא מנסה להציל את חייה כרגע. מאז אותו רגע כאוטי, שהוא נע ונד בקור רוח אופייני למי שמתעסק עם המוות, מהמשך עבודתו להצלת חיים, לתמיכה במשפחת יחבס במושב, ועד לשהייה עם חמשת ילדיו באופקים. משתדל תמיד לשמור על שפיות אופיינית.

צילום: פרטי

ישראל אוזן היה היועץ האישי והקרוב של דוריס ז"ל בכל הקשור לשאלות רפואיות,טיפול ומניעה. תמיד היה שם בשבילה ועזר במה שצריך. עכשיו הוא ממשיך באותה המסורת, רק בלעדיה.  עושה הכל כדי לתמוך, לחבק וקצת להקל על בני המשפחה המרוסקים. חי על אוטומט.

הצלחת לבכות?

"לא, עוד לא. אפילו לא הורדתי דמעה אחת. אני בסדר. אחרי 14 שנה כפרמדיק במד"א יודע לעשו את הקאט הזה ולהמשיך לתמוך במשפחה. עברו 48 שעות מאז האירוע הקשה וראיונות לכל הערוצים. עובר עליי משהו אחד, להתקדם הלאה ותמוך במשפחה הכואבת, אם זה אימא שלי, האחים של, סבתא שלי חולה סיעודית ומאוד מורכבת ופשוט לתמוך בהם, לחבק, לחזק ולשמש כמעטפת עד כמה שניתן. נכון שקשה והם בוכים בלי הפסקה, אני הכי מבין אותם".

"אחרי ותק של 14 שנה, כמי שראה תאונות, פיגועים,  מקרי רצח,  למד ישראל לנתק את עצמו רגשית מכל סיטואציה. זו הסיבה שברגע שזיהה בת דודתו היקרה, טיפל בה ועשה הכל כדי שתחזור לנשום, אך לצערו ולצער כולם לא היה ניתן להצילה, לחש לה שהוא מבקש סליחה, כי הפעם הוא לא הצליח לעזור לה, כמו שתמיד הייתה מתקשרת לשאול אותו שאלות בנושא רפואי ומתן טיפול, הוא היה נותן את הייעוץ הכי טוב.

רצחו להם בדם קר את האימא, הרעיה, הדודה  - אין כואב מזה

"אני אומר להם כל הזמן תבכו, תתפרקו, זה חשוב, תוציאו הטוב לא לשמור בבטן. זה גם מנהג ישן של הסבתות, לכן אני מבקש מהן לא לשמור סודות בבטן, כואב לך? תספרי, תתפרקי, תלכי לפסיכולוג, דברי עם חברה טובה ותספרי מה כואב לך, אסור לשמור בבטן, מי ששומר בבטן דברים כואבים בסופו של דבר יגיע לדבר אחד: התאבדות. יש לי הרבה ניסיון."

 זו הסיבה שאתה מצליח לנתק את הרגש לרציונל

"חייב. אני הדמות שמסמלת קור רוח רק כדי לטפל בכל המשפחה. מדובר במשפחה גדולה, שמונה אחים, כל אחד נשוי עם מספר ילדים, יש מלא נכדים ונינים ולכו יש טקטיקה של אחדות וסידורי אוכל ואחווה. אני אחראי על נושא התקשורת".

 צילום: פרטי

ספר לי מה קורה בבית?

"מפורקים לגמרי. הקטנה של בת 13 מחפשת את אמא שלה בכל הבית, מחבקת את סבתא שלי, כי זה מה שיש לה. נרדמת עליה, מחפשת אותה בבית. אומרת לנו מה אימא הלכה עבודה? צריכה לחזור? זה קשה. כמה שאהיה קר רוח לראות את הדברים האלה – קשה לי. בתוך הלב אני נקרע מזה, אבל חייב להראות שאני חזק. אני עמוד התווך שלהם."

ספר לי על דוריס ז"ל

"מה שמצער בכל הסיפור, דוריס כל הזמן הייתה גאה בי שאני מתקדם והייתי כמו הרופא שלה. כל שאלה רפואית לה או לסבתא, הייתה מתקשרת אליי ואני מכוון ומסביר מה לעשות. נותן תשובות. מה שכואב, באותו יום שנאלצתי ל'קבוע את מותה בשטח, עמדתי מולה ואמרתי לה דוריס, הפעם לא הצלחתי לעזור לך, אני מאוד מצטער"

מה הזיכרון החזק שממנה שאתה לוקח לכל החיים?

"הייתה אופי של אישה שמחה, כל הזמן מגבשת את המשפחה, תמיד לטובת המשפחה, תומכת, עוזרת, זוכרת את כל תאריכי הלידה של כל הנכדים והנינים".

דוריס יחבס ז"ל ומשפחתה. קרדיט - תוכן גולשים ע"פ סעיף 27א'

למרות המראות הקשים, ישראל מצליח לישון בלילות. ככה זה שאתה מתנד מגיל 16 והספקת לראות בחייך אסונות קשים, מפיגועים, זירות רצח, בעל שערף לאשתו את הראש, ילדים הרוגים, שרופים ועד אירועים שמחים כמו לידות "ילדתי הרבה נשים" משתף "ילדתי את הבת שירות שלנו ,שלא רצתה שאיילד אותה ולא הייתה ברירה כי הראש עמד לצאת. מה שכן, גם ליוויתי את אבא שלי שנפטר ממחלת הסרטן עד יומו האחרון וראיתי אותו נפטר. עשיתי גם החייאה לאח של סבא שלי, שגן לו הייתי צריך לקבוע את זמן המוות. אלוהים מכוון אותי בדיוק לתוך משפחה, זה חוק מרפי."

אתה למעשה המציל המושיע

 "הבן של דוריס בגיל 19 מפורק לגמרי. הוא מרביץ לעצמו ומשתולל, אבל אני עוזר לו ומחבק. אם אני הולך הוא ישר שואל איפה ישראל, תביאו אותו לידי. אני נע בין להיות איתם ובין חמשת ילדיי. זה קשה, אבל אני חייב. אמרתי לכל המשפחה, נכון שזה כואב להגיד ואין מה לעשות, אבל הכל משמים, מי שמאמין בזה ומבין שלכל אדם בעולם יש את הכתובת משלו, עוזר יותר. אנחנו זמניים בעולם הזה וכל אחד עושה את התיקון שלו ויש לו תאריך מתי הוא נפטר מהעולם".

אולי זה קל יותר מבחינה נפשית

 "כל עוד את נושמת וחיה תגידי תודה רבה, כי אנחנו לא יודעים מה יוליד יום ומה יהיה עוד שעה. תראי מה קרה לדוריס לצערי, סיימה לעבוד, הלכה לוואן להחליף מידה לחולצה בחנות ולא חזרה הביתה".

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה