לקחת מרחק-
לפעמים כשכועסים, אומרים דברים שלא באמת מתכוונים אלייהם. עדיף לקחת צעד אחורה, לחשוב על מה שקרה ולשקול מילים. מילה לעיתים מכאיבה יותר ממעשים ועדיף לנו להירגע לפני שנוציא מהפה דברים שנתחרט עלייהם.
להבין מה באמת קרה-
בגיל ההתבגרות עושים מכל דבר פיל. דברים קטנים נראים לנו עוצמתיים ואיומים, בעיות קטנות נראות לנו כבעיות ללא תקנה. אם מפרקים את המצב לגורמים, מבינים שאולי זה לא כל כך נורא ואפשר לפתור אותו בקלות.
להיזכר בטוב-
בכל זאת, אלו ההורים שלנו: שהביאו אותנו לעולם, שמטפלים בנו כשאנחנו חולים, שדואגים לנו לכל דבר אפשרי באופן תמידי. האם שווה להרוס את הקשר על הריב הזה?
לשתף חברים או בן משפחה אחר-
כשנמצאים בתוך סיטואציה, קשה לראות אותה מבחוץ. אם עוצרים רגע ומשתפים מישהו, אפשר לקבל נקודת מבט אחרת והמצב יכול להיראות פתאום טוב וברור יותר. אדם אחר הוא בעל זווית ראייה שונה והוא יכול לעזור לנו בהבנה ובהגעה לפתרון.
לדבר-
אולי העצה הכי חשובה, לדבר. לשמור בבטן זה אף פעם לא טוב, לא משנה כמה הבעיה חמורה. תושיבו את ההורים ותסבירו להם, בצורה מכובדת עד כמה שניתן, מה מפריע לכם ומה גרם להתפרצות שלכם או שלהם, שהגיע למצב של ריב כזה. בשיחות רציניות אפשר לגלות דברים שאולי אפילו לא שקלתם קודם ואולי השיחה הזו תפתור את הבעיה לטווח הארוך או הקצר.