סבא לא נוחר
מערכת האתר
12.02.16 / 13:42
להאזנה לתוכן:
"הזיכרון הכי גדול שלי מסבא הוא שהוא וסבתא התווכחו מי מביניהם נוחר בלילה". פוסט זיכרון על סבא.
סבא שלי נפטר לפני שבוע. אהבתי את סבא שלי מאוד, אבל שנאתי את זה שהוא קורא לי חני.
מוזר איך הוא סבל כל כך בימיו האחרונים ממחלת הסרטן הארורה והצליח לקום ולרקוד בחתונה של ענת. אני זוכרת שהעור שלו היה מתוח ומבריק ושזוף כמו בתמונות שלו כשהוא היה צעיר, דוהר על טרקטור תחת כיפת השמיים והעיניים הירוקות שלו בולטות. פנתר שכזה היה סבא שלי, אם לא הייתי יודעת שהוא חולה הייתי לבטח חושבת שהוא בריא.
כולנו הגענו לחתונה הזאת, כי ידענו שענת שייכת לצד שלו של המשפחה אז ראוי שנכבד אותו למרות שלא ממש הכרנו אותה ובדיעבד, בעיקר מפני שסבא נראה כל כך זוהר, שמח וחינני זו הייתה מסיבת הפרידה המושלמת.
מוזר איך הוא סבל כל כך בימיו האחרונים ממחלת הסרטן הארורה והצליח לקום ולרקוד בחתונה של ענת. אני זוכרת שהעור שלו היה מתוח ומבריק ושזוף כמו בתמונות שלו כשהוא היה צעיר, דוהר על טרקטור תחת כיפת השמיים והעיניים הירוקות שלו בולטות. פנתר שכזה היה סבא שלי, אם לא הייתי יודעת שהוא חולה הייתי לבטח חושבת שהוא בריא.
כולנו הגענו לחתונה הזאת, כי ידענו שענת שייכת לצד שלו של המשפחה אז ראוי שנכבד אותו למרות שלא ממש הכרנו אותה ובדיעבד, בעיקר מפני שסבא נראה כל כך זוהר, שמח וחינני זו הייתה מסיבת הפרידה המושלמת.
הזיכרון הכי גדול שלי מסבא הוא שהוא וסבתא התווכחו מי מביניהם נוחר בלילה. זוכרת שסבתא שלי שיגעה אותי פעם אחר פעם שאלמד אותה איך מקליטים ברדיו- טייפ על הקלטת. כל פעם הראיתי לה איפה בדיוק צריך ללחוץ ותמיד הייתה שוכחת. מוזר, כי סבתא שלי היום מתמודדת די יפה עם האייפון שלה ואפילו יש לה פייסבוק.
סבתא כשלה שוב ושוב ללחוץ על כפתור ה"פליי" יחד עם ה"רקורד", קרעה לא אחת קלטות, הקליטה שקט עם רעשי סרק על הקלטת האהובה עליה של חיים משה אבל לבסוף, תפסה את סבא נוחר בשנתו והצליחה להביא זאת לראייה. סבתא שלי המשעשעת והמצחיקה, חיכתה לאירוע משפחתי שאיני זוכרת מה היה כדי להעמיד אותו על נחירותיו בפני כולנו. ואכן, סבא נחר.
צחקנו נורא כי לא היה לאף אחד ספק שסבתא השתגעה וסבא לקח את זה בצחוק אבל קצת הרגשתי שהוא נפגע אז אמרתי לו: ״סבא, אני אוהבת אותך״ והוא ענה לי: ״גם אני חני, גם אני אוהב אותך חני שלי״.
סבתא כשלה שוב ושוב ללחוץ על כפתור ה"פליי" יחד עם ה"רקורד", קרעה לא אחת קלטות, הקליטה שקט עם רעשי סרק על הקלטת האהובה עליה של חיים משה אבל לבסוף, תפסה את סבא נוחר בשנתו והצליחה להביא זאת לראייה. סבתא שלי המשעשעת והמצחיקה, חיכתה לאירוע משפחתי שאיני זוכרת מה היה כדי להעמיד אותו על נחירותיו בפני כולנו. ואכן, סבא נחר.
צחקנו נורא כי לא היה לאף אחד ספק שסבתא השתגעה וסבא לקח את זה בצחוק אבל קצת הרגשתי שהוא נפגע אז אמרתי לו: ״סבא, אני אוהבת אותך״ והוא ענה לי: ״גם אני חני, גם אני אוהב אותך חני שלי״.
לזכותם של סבא וסבתא שלי, אני חייבת לציין שהם מעולם לא רבו באמת. אף פעם לא שמעתי אותם מרימים קול אחד על השנייה, הם אף פעם לא- לא דיברו ותמיד סבא עזר לסבתא למיין עדשים. יש מצב שסבא שלי הוא ה"בורר" של עולם הקטניות. באמת.
סבא שלי מת לפני הרבה זמן, אבל כדי לא לשכוח אותו אני משקרת תמיד ואומרת שהוא נפטר לפני שבוע, זוכרת אותו רוקד במסיבת הפרידה שלו, זוכרת שנעלב שסבתא עשתה מאמץ טכנולוגי מסובך והשמיעה לכל המשפחה שהוא נוחר, זוכרת שהוא הפריד בסבלנות את העדשים כדי שמרק העדשים של סבתא יהיה המרק הכי טוב שיכול להיות וזוכרת שרק לסבא שלי הרשיתי לקרוא לי חני, אפילו ששנאתי שקרא לי ככה.
