בלב המקום החם בישראל: כך מפתחים בערבה את בעלי החיים שיתמודדו עם משבר האקלים העולמי

הבסיס לרעיון פשוט: אם אזורים רבים באירופה צפויים בעשורים הקרובים לחוות תנאים הדומים יותר ויותר לאלו הקיימים כיום בערבה, הרי שהערבה יכולה לשמש מעבדה טבעית להבנת העתיד. במקום להמתין עד שהמשבר יפגע בייצור המזון, ניתן כבר עכשיו לזהות אילו מבין בעלי חיים מצליחים לשמור על פריון, פוריות ובריאות בתנאי חום קיצוניים, ולהשתמש בידע הזה כדי לבנות את העדרים של הדור הבא. במשק מגדלים עיזים משני גזעים אירופיים מובילים לייצור חלב, האלפיני הצרפתי והמורסייה גרנדה הספרדי. גזעים אלה פותחו במשך דורות באירופה ונחשבים לבעלי תפוקת חלב גבוהה במיוחד.

אלא שכאשר בעלי חיים כאלה מתמודדים עם תנאי הסביבה של הערבה, ההבדלים ביניהם מתחילים להתגלות. חלק מהעיזים מתקשות להסתגל, בעוד אחרות מצליחות לשמור על ביצועים מרשימים גם בעומסי חום קיצוניים. כדי להבין מדוע, נאספים במשק נתונים מכל חליבה, פעמיים ביום, לאורך שנים. כל עז מזוהה באופן אישי, כל ליטר חלב נמדד ונרשם, וכל קשר משפחתי מתועד. כך ניתן לזהות אילו תכונות עוברות מהורים לצאצאים ואילו בעלי חיים מפגינים יתרון עקבי בתנאי הסביבה המקומיים.ממש כמו באבולוציה בטבע. המתאים מתרבה והפחות מתאים נכחד רק שבמעבדה נאספים הרבה נתונים ובעזרת הרבעות מכוונות האבולוציה רצה הרבה יותר מהר מאשר בטבע

"אנחנו מחפשים את הפרטים שמצליחים להצטיין דווקא במקום שבו לאחרים קשה", מסביר בר-נס. "אם עז מצליחה לשמור על תנובת חלב גבוהה, להתעבר, להמליט ולהישאר בריאה לאורך זמן למרות תנאי החום, אנחנו רוצים להבין מה מעניק לה את היתרון הזה והאם ניתן להעביר אותו לדורות הבאים."

בשנים האחרונות היו ניסיונות לייבא לאפריקה פרות ועיזים לחלב אך בעלי החיים לא שרדו בסביבה החדשה התהליך יותר מורכב מייבוא פשוט ובעלי החיים צריכים לעבור אדפטציה מספר דורות טרם היציאה לאיזורים אילו

המחקר בוחן שורה ארוכה של תכונות, בהן תנובת חלב, אורך תחלובה, מבנה גוף, מבנה עטין, עמידות למחלות, פוריות, ניצול משאבים ויכולת התמודדות עם תנאי מדבר ואור. לצד הגנטיקה הקלאסית נבחנים גם היבטים מתחום האפיגנטיקה, העוסק באופן שבו תנאי הסביבה משפיעים על ביטוי הגנים.

לדברי בר-נס, העבודה בעפאים ובמשקים נוספים בערבה ובנגב מהווה יישום מעשי של החזון שמובילה חברת כנען. בעוד העולם עוסק בשאלה כיצד ייראה משק החי בעידן של התחממות גלובלית, כאן מנסים לבנות כבר עכשיו את התשובה. לנושא יש גם עניין בינלאומי הולך וגובר. מדינות באירופה, ארגוני ביטחון מזון, מעבדי. קיימות,  גופי מחקר ומקבלי החלטות מבינים כי השאלה אינה עוד האם שינויי האקלים ישפיעו על החקלאות, אלא כיצד ניתן להיערך אליהם בזמן. עבור מדינות שתלויות בייצור חלב, בשר ומוצרים מן החי, היכולת לפתח בעלי חיים מותאמים יותר לחום עשויה להפוך בשנים הקרובות לנכס אסטרטגי.

"בעולם שבו הטמפרטורות ממשיכות לעלות, התאמת בעלי החיים לסביבה אינה מותרות אלא הכרח", אומר בר-נס. "האתגר הוא לא רק לשמור על בעלי החיים, אלא להבטיח שגם בעתיד נוכל להמשיך לייצר מזון בכמויות שיידרשו לאוכלוסייה הגדלה. "אנחנו רואים בשנים האחרונות שינוי משמעותי באופן שבו מדינות, חוקרים ומגדלי בעלי חיים ברחבי העולם מסתכלים על הנושא. אם בעבר שאלו איך להגדיל את תנובת החלב, היום יותר ויותר אנשים שואלים איך ייראה העדר שלהם בעוד עשרים או שלושים שנה. אני מקבל פניות מגורמים במדינות שונות שמתמודדות כבר היום עם גלי חום קיצוניים, ירידה בפריון ועלייה בעקות חום אצל בעלי החיים. הם מבינים שהמציאות משתנה ושצריך להתחיל להתכונן אליה עכשיו."

בר-נס מוסיף: "אחד הנכסים החשובים ביותר שבידינו הוא מאגר גנטי הכולל מעל ל200 דגימות של עזים וכבשים ארץ ישראליות, בעלי חיים שהתפתחו במשך מאות ואף אלפי שנים בתנאי חום, יובש ומחסור במים. יש עניין הולך וגובר במאגר הזה מצד מגגלי צאן, חוקרים וגופים חקלאיים בעולם, משום שהוא עשוי להכיל תכונות שהופכות היום לרלוונטיות יותר מאי פעם. בעוד שחלק ממדינות אירופה מתחילות להתמודד עם תנאי אקלים שלא הכירו בעבר, בעלי החיים הללו כבר מותאמים לתנאים כאלה. מבחינתנו, מדובר לא רק בשימור גנטי, אלא ביצירת כלים שיסייעו לייצור המזון העולמי בעשורים הבאים."

כך, בלב הערבה הישראלית, הופך משק עיזים מקומי למעבדה חיה בעלת משמעות עולמית. בעוד אירופה מתמודדת עם גלי חום הולכים ומחריפים, הנתונים הנאספים כיום בעפאים עשויים לסייע בעתיד לחקלאים, לחוקרים ולממשלות ברחבי העולם להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים ביותר של המאה ה-21: שמירה על ביטחון המזון בעידן של שינויי אקלים.