גאווה מקומית: סגן א' וסגן ש' מהמועצה האזורית באר טוביה סיימו בהצלחה קורס טייס יוקרתי

סגן א' הינו בן 21, גר במועצה אזורית באר טוביה עם משפחתו

 ל א' 3 אחים, אחות בת 24,  אח בן 23, ואחות בת 19. אביו, ד' (53), היה טייס מסק"ר בטייסת 160 (קוברה) והשתחרר רס"ן, בין תפקידו היה גם מדריך בביסט, טס במסוקי משטרה ובעלים של בית ספר לטיסה אזרחי. אימו, ת' בת 50, עסקה בהוראה בעבר.

א' היה במועדון של רכיבה על אופניים הפועל במועצה, הדריך בו והתחרה באופן מקצועי עסק בתחום זה בהנאה רבה, בנוסף א אוהב לטייל. א הרחיב בתיכון אלקטרוניקה ופיזיקה, היה בתנועת נוער בני המושבים, והדריך בה במשך שנה וחצי. א' עשה שנת שירות כמה חודשים בכפר נוער נווה עמיאל כפר נוער זה מאמין בחינוך דרך השטח.

א' מספר כי בשלב הראשוני הוא התחיל להתאהב במקצוע ובמערך. "החוויה של לטוס במסוק היא מדהימה, טסים בגובה נמוך ורואים הכל מקרוב". לפני הקורס הכיר את סגן ש' ממגמת קרב,  שנהם נולדו באותו מושב גדלו ביחד והיו בכל מסגרת ביחד עד ההגעה לקורס. 

א' מציין שהקושי בקורס היה קושי של ריחוק מהבית ומהחברים. בייחוד בשנה וחצי הראשונות של הקורס. דבר נוסף שהיה קשה  ל א ניפוי האינטנסיבי בקורס בעקבות ניפויים רבים א' נאלץ להפרד מחברים טובים מאוד לאורך הקורס וכמובן שומר איתם על קשר עד היום.

לדוגמא, בשלב הבסיסי היה מאוד מחובר לצוות, מתוך צוות של 16 אנשים נשארו 3 בסוף בקורס, "בכל שלב של הקורס צריך למצוא את עצמך מחדש מבחינה חברתית". למפגש מח"א עם משפיעים א' מביא את סבתא שלו, והזמין אותה כדי להראות את ערכתו הרבה אליה. למסדר הוא רוצה שיגיעו הורים, אחים, סבתא וחברים.  א מסכם 3 שנים של חוויה מלמדת מאתגרת ובעיקר משמעותית. 

סגן ש' הינו בן 21, ומתגורר מועצה אזורית באר טוביה

 לש' בת זוג, והוא הבכור לשלושה אחים. אביו, בן 50 הוא נהג אוטובוס, בצבא שירת בחה"א כמכונאי מטוסים בטייסת 124 ואימו, בת 48, היא מפקחת במשרד החינוך, בצבא שירתה כמדאגית בחוס"ן בבסיס רמון. ש' רכב על סוסים באופן מקצועי, הוא התחרה באופן מקצועי והדריך אנשים צעירים ממנו, בנוסף לכך היה בבני המושבים והדריך במשך שנתיים וחצי בתנועה. בתיכון הרחיב ביולוגיה ופיזיקה.

להיות טייס היה חלום של ש' מגיל צעיר, הוא כיוון לשם כבר מהחטיבה, בהתחלה בגלל שהוא חשב שזה נחשב, אך עם הזמן הוא הבין שהמדינה צריכה את הטובים ביותר במקום הזה וחשב שהוא מסוגל לזה ורצה לתרום מעצמו. ש' התאהב במקצוע בשלב השכלה - אומנם הוא נהנה מהטיסה, אבל בשלב הזה הוא הבין למה ואיך בדיוק הוא הולך לשרת את המדינה, הוא הבין שהוא חלק ממשהו גדול יותר. ש' מכיר את סגן א' ממסוקים, מהמושב בו גדלו יחד.

דעתו על הקורס מבחינה חברתית היא שהוא מדהים, הוא פגש אנשים מדהימים שלא יצא לו לפגוש במקום אחר ועבר את הקורס יחד איתם. מוסיף כי מי שלא מנסה לעשות את זה ככה לרוב לא מצליח להתקדם בשלבים. למפגש מח"א עם משפיעים הוא מביא את המדריך רכיבה שלו, הוא תמך בו לאורך כל הדרך וכיוון אותו לשירות משמעותי.

הסביר לו כי תרומה למדינה זה הדבר החשוב ביותר, נתן לו טיפים, יסודות ומקצועיות, כלים שהוא משתמש בהם עד עכשיו. חוויות שזכורות לו לאורך הקורס הן כאשר היה מצטיין שלב המכין,  הסולו הראשון בשלב הראשוני, "המראה של הכלי הקטן שלו לצד רעם מטייסת 69, במתקדם - כשהוא יצא לטיסת לילה שמדמה טיסה והוא מבין שעוד רגע הוא מסיים ומגיע לדבר האמיתי. למסדר הוא מקווה שיגיעו הורים, בעל של אמא, סבא וסבתא וחברה.

ש' זוכר כמה התנדבויות שאורגנו בביס"ט, למשל ביקור של עמותת "זיכרון מנחם", עמותה מאופקים של ילדים עם מוגבלויות, ואף הביאו כרטיסים לעמותה של נוער בסיכון לאחד ממסדרי הכנפיים האחרונים.