חט של פיל, שחי לפני כחצי מיליון שנה, התגלה ליד קיבוץ רבדים

$(function(){setImageBanner('0ca55dfb-5357-44d7-a1e2-0ca5aa59d808','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,false,26435,'Image','');})
להאזנה לתוכן:

לפני כחצי מליון שנה הסתובבו כאן פילים; עדות נדירה לכך, בדמות שן פיל שהשתמרה באופן יוצא דופן, נחשפת בימים אלה ליד קיבוץ רבדים שבמועצה האזורית יואב, לא רחוק מגדרה. אדם שטייל באזור קיבוץ רבדים דיווח על המציאה של חט, שבצבץ מתוך האדמה. במבצע מיוחד, חשפו ארכיאולוגים ומשמרים של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון את השן הקדומה, שאורכה כ-2.5 מטרים: "זו הפעם הראשונה מזה 50 שנה שמתגלה בישראל חט של פיל כשהוא כמעט שלם, ובסה"כ ידועים רק עוד שניים שהשתמרו במצב דומה".

החט כפי שהתגלה בשטח.צילום יולי שוורץ רשות העתיקות
מי שגילה את החט היה ד"ר איתן מור, תושב ירושלים וביולוג בהכשרתו, שקרא על קיומם של פילים באזור בתקופה הפרהסטורית, ויצא - מתוך סקרנות, לטייל בשטח. "לתדהמתי, ראיתי פתאום משהו שנראה כמו עצם חיה מבצבץ מהאדמה. התקרבתי, וזה נראה לי כמו 'הדבר האמיתי', אז מיהרתי לדווח על כך", אמר מור.
ארכיאולוגים מרשות העתיקות, שהגיעו לאתר, לא האמינו למראה עיניהם.

-
שן הפיל שנחשפה ברבדים. צילום מרי ברזילי רשות העתיקת

פילים הסתובבו באזורנו כבר לפני מליון וחצי שנים. הם חיו כאן לצד חיות גדולות נוספות, כמו בקר הבר, היפופוטם, אייל אדום, יחמורים וחזירי בר. יחד עם זאת, מציאת שרידי פילים באתרים ארכיאולוגים בהם התיישב האדם הקדמון איננה שכיחה, ולכן מעוררת עניין מדעי רב. "הפיל שנמצא ברבדים, שייך למין פיל ישר-חט, שנמצא רק בעוד מספר מצומצם של אתרים, וככל הנראה מופיע באזורנו לפני כ-800 אלף שנים ונכחד לפני כ-400 אלף שנים. מדובר בפיל ענק, שצידותיו גדולות יותר מהפיל האפריקאי של ימינו". מציינת  הארכיאוזואלוגית דר' לי פרי-גל מרשות העתיקות.

שן הפיל שנחשפה ברבדים. צילום עומרי ברזילי רשות העתיקות

"בחפירות שניהלנו כאן לפני מספר שנים, מצאנו עצמות של פילים (חלקי גולגולת, צלעות ושיניים) וכלי צור שכללו כלי נתזים, אבני יד, וכלי קיצוץ, אשר סייעו לאדם לעבד מזון מהחי", מספרים פרופ' עפר מרדר מאוניברסיטת בן -גוריון וד"ר יניר מילבסקי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות עתיקות. "מציאתו של החט בחפירה הנוכחית במנותק משרידי העצמות שנחשפו כאן בעבר, מציבה בפנינו את השאלה - 

האם בני האדם צדו פיל ורק החט שלו שרד, או שמא הם הביאו את החט איתם לכאן מסיבה כלשהי? ואם כך נעשה, האם שן הפיל היתה בעלת חשיבות חברתית לאדם הקדמון?"

החט כפי שנתגלה בתחילה באתר. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

מחקרים אתנוגרפיים מצאו כי אדם צד פילים בקבוצות גדולות של עשרות אנשים. "ריבוי הממצאים בחפירה ובאתר מעיד על פעילות אנושית עניפה הקשורה, כנראה, לצייד פילים. באקלים היבש והחם באזורנו בשר הפיל לא יכול היה לשמור על טריות לאורך ימים, לכן סביר שאכילתו נעשתה בקבוצה גדולה ובמהירות כחלק מאירוע התכנסות", אומרים פרופ' ישראל הרשקוביץ ממרכז דן דוד באוניברסיטת תל אביב ודר' עומרי ברזילי מרשות העתיקות. "קיים ויכוח בעולם האקדמי - האם צייד פילים היה עניין שבשגרה והם היוו מרכיב מרכזי בסל המזון של הצייד הפרהיסטורי, או שהצייד נעשה ממניעים חברתיים? אנחנו צופים שמציאת החט החדש תשפוך אור על שאלה הזו.

המחקר החדש המשותף לרשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון, צפוי לענות על שאלות מרכזיות בהתנהגותם של ציידי הפילים הפרהיסטוריים בתקופה מרתקת, שמסמלת את התבססותו של האדם הקדמון בראש שרשרת המזון.

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, בוחן כלי צור קדום באתר החפירות

לדברי מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, "חט הפיל היא ממצא ארכיאולוגי בעל חשיבות מחקרית ומוזיאלית, ולכשתושלם עבודת שימור, בכוונתנו להציג את החט לציבור בתעורכת קבע בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'ן וג'ני שוטנשטיין" הנבנית בימים אלה בירושלים".

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה