מהכיתה לחופה: תלמידי תיכון אמית באר עמ"י הפיקו בהתנדבות חתונה

תומר אמנו מנהל בית הספר נתן את ברכת הדרך, אך הזהיר שמדובר במשימה מורכבת פי כמה. התלמידים לא נרתעו: הם פתחו במסע חיפוש ברשתות החברתיות, סיננו פניות ובדקו לעומק עד שהגיעו לזוג הנכון – כזה שבאמת זקוק ליד מחבקת כדי להקים בית בישראל.

הדרך לחופה לא הייתה חפה ממכשולים. באמצע ההכנות פרצה המלחמה, והחשש שהאירוע יבוטל ריחף באוויר. אולם, ברגע שהתקבלו אישורי פיקוד העורף והחזרה לשגרה הוכרזה, התלמידים הגבירו הילוך.

ערב החתונה, נראה היה כאילו יצא מדפיו של מגזין יוקרתי, כאשר כל פרט ופרט הופק על ידי הקהילה המקומית. בוגרת בית הספר התגייסה לאפר את הכלה, בוגרת אחרת תרמה את שמלת הכלה, ואת הקינוחים המושקעים הכינו הורי התלמידים במטבחים הפרטיים שלהם. בעוד תלמידי י"ב ניהלו את האירוע כשהם לובשים חולצות ממותגות עם שמות החתן והכלה, תלמידי השכבות הצעירות יותר תפקדו כמלצרים והגישו את האוכל לשולחנות בחיוך רחב. האווירה הגיעה לשיא כאשר די-ג'יי מתוך קהילת בית הספר הרקיד את הקהל בשמחה עצומה שהביאה את המשתתפים עד לכדי דמעות וצמרמורת.

"להרים חתונה היה עבורי הרבה יותר מפרויקט, זו הייתה שליחות", מספרת אוריאן ממו, אחת התלמידות שהובילו את המיזם. "למדתי כמה כוח יש לנתינה ואיך אפשר להפוך חלום למציאות. זה סיפוק שאין לו תחליף". חברתה לשכבה, אופאל זלכה, הוסיפה: "זו לא הייתה רק חתונה, זה היה רגע של חיבור עמוק והגשמת חלום".

גם לאחר שהאורחים האחרונים עזבו והמוזיקה פסקה, התלמידים לא הלכו לישון. הם נשארו עד השעות הקטנות כדי לקפל את הציוד, לנקות ולהחזיר את גן האירועים המאולתר למצבו המקורי כבית ספר, מוכן ליום הלימודים הבא.

מנהל בית הספר, תומר אמנו: "הלב של התלמידים שלנו פשוט פועם למען האחר. לראות בני נוער מנהלים לוגיסטיקה מורכבת מול ספקים מתוך רצון טהור לשמח – זה החינוך האמיתי לערכים. כשאני רואה אותם דואגים לכל פרט, מהחופה ועד אחרון הפרחים, אני מבין שגידלנו כאן דור של אנשי חסד ויהלומים. הם הוכיחו שכשנותנים לנוער אחריות, הם מסוגלים להזיז הרים".