קיבוץ נחל עוז עתר לבג”צ נגד החלטת הממשלה: “לא השאירו לנו ברירה"
04.08.25 / 17:55
קיבוץ נחל עוז הגיש היום עתירה נגד החלטת הממשלה להחזיר את תושביו אל תוך מציאות של מלחמה: “כל עוד המלחמה נמשכת, לא ניתן לקיים חיים נורמליים במרחק 800 מטר מעזה”
קיבוץ נחל עוז, היישוב הישראלי הקרוב ביותר לעיר עזה ואחד היישובים שנפגעו באופו קשה במיוחד במתקפת השבעה באוקטובר, הגיש הבוקר עתירה לבג”צ נגד החלטת הממשלה להחזיר את התושבים לבתיהם תוך כדי המשך המלחמה בעזה, ובשעה שתושב הקיבוץ עמרי מירן עדיין חטוף בידי מחבלי החמאס כבר 668 יום.
העתירה מוגשת על רקע חזרה של חלק מתושבי היישוב לבתיהם, אך בשעה שרבים אחרים אינם יכולים לחזור בשל התארכות המלחמה. היא מבטאת את הרצון העז של קהילת נחל עוז להחזיר את הקיבוץ לימי השגשוג והצמיחה שלו. דווקא בשל כך, בקיבוץ הגובל בעזה מתעקשים שעל המדינה לאפשר לכל משפחה את הבחירה לחזור בתנאים הנכונים עבורה, בשאיפה להחזיר לבסוף לנחל עוז כמה שיותר תושבים - מתוך מקום של עוצמה ואמונה בעתיד של הקיבוץ, ולא בכפייה.
בעתירה שהוגשה ע”י עורכי-הדין יואב רזין, טל גנדלמן ורותם ליכטנשטיין ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות’, דורשת הנהלת הקיבוץ להאריך את הסדר הפינוי של נחל עוז כל עוד נמשכת המלחמה בעזה, לאור הקירבה החריגה של הקיבוץ למוקדי הלחימה בצפון הרצועה, הטראומה הקולקטיבית של תושביו ב-7/10, וההשפעה של הדי הפיצוצים והירי הנשמעים ללא הפוגה בקיבוץ על הבריאות הפיזית והנפשית של התושבים.
כ-120 חברים ותושבים בקיבוץ הצטרפו לעתירה, בהם לישי מירן-לביא, אשתו של עמרי החטוף בעזה; גלי עידן, אלמנתו של צחי שנחטף ונרצח בשבי החמאס, ואמא של מעיין בת ה-18 שנרצחה ב-7/10; יהודה ונורית פיורנטינו, הוריו של אילן, רבש”צ נחל עוז שנפל בקרב לבלימת המחבלים; יונתן ברוש, שאיבד את אשתו שושי במתקפת החמאס ונפצע קשה מירי המחבלים; ובני משפחתם של תומר אליעז-ערבה, דיקלה ערבה ונועם אליקים שנרצחו במתקפת הטרור.
העותרים דורשים להכיר בנסיבות הייחודיות של נחל עוז ובמציאות החיים הבלתי-אפשרית שיוצרים רעשי המלחמה ביישוב, כמו גם בסכנה המיידית שהלחימה תוביל להתרחשותו של אסון נוסף בשטח הקיבוץ, כפי שאירע עם רציחתו של הילד דניאל טרגרמן בן ה-4 בימים האחרונים של מבצע צוק איתן. יש לציין כי רק בשבוע שעבר נורו מספר קליעים מאזורי הלחימה בעזה היישר אל שטח שכונת מגורים בצדו המערבי של הקיבוץ.
בקיבוץ אומרים הבוקר: ״כל עוד יש מלחמה בעזה ומוחזקים שם חטופים במנהרות העינויים של חמאס, לא ניתן לקיים חיים נורמליים במרחק 800 מטר מהגדר. על המדינה להאריך את הסדר הפינוי לפחות עד למועד סיום המלחמה, ולא להסתפק בפתרונות חלקיים ולא אפויים שאינם עונים על צרכי הקהילה.
מדינת ישראל כשלה בהגנה על נחל עוז ויישובי העוטף ב-7/10, כשלה להחזיר את כל החטופים למשפחותיהם לאחר 22 חודשי מלחמה בהם שילמנו מחירים כבדים, ונכשלת כעת פעם נוספת ביחס המזלזל שלה לקיבוץ ותושביו. במצב זה לא נותרה לנו ברירה אלא לפנות לבית המשפט העליון״.
ראש המועצה האזורית שער הנגב גם הגיב :
קהילת נחל עוז היא קהילה חזקה, נחושה ומעוררת השראה.
כואב לי מאוד שהם נדרשים לנהל מאבק משפטי מול המדינה, שמסרבת להבין את מורכבות המציאות בקיבוץ שיושב מאות מטרים מקו הגבול, שעה שמהצד השני מתנהלת מלחמה והדי הפיצוצים לא מאפשרים לנהל חיים ולגדל ילדים.
מועצת שער הנגב עומדת לצד הקהילה ותומכת בה בעתירה שהגישה לבג"צ, יחד עם עשרות חברים וחברות.
אנחנו נמשיך ונתמוך - בחברים שבחרו לחזור הביתה למרות המציאות המורכבת, ובכל החברים שמבקשים זמן נוסף בטרם יחזרו.
עלינו להבטיח שכל מי שבוחר לשוב, יעשה זאת בבחירה חופשית ולא בכפיה או תחת אולטימטום.
קהילת שער הנגב כולה תמשיך ותעמוד איתן בדרישה לשחרורם של עמרי, זיוי, גלי וכל החטופים.
ראינו במוצאי שבת את המצב הבריאותי והנפשי הנורא בו הם נמצאים. לא נוותר ולא נרפה מהמאבק לשחרורם.
