ערב מיוחד בקיבוץ נגבה בסימן תשעה באב

ביום שני, 20 ביולי 2026, התקיים בקיבוץ נגבה במועצה האזורית יואב האירוע ״פתק לבן: לכתוב מחדש את הסיפור הישראלי״, שהוקדש להתבוננות מחודשת בחברה הישראלית ולחיפוש אחר שפה משותפת, תקווה ואחריות לעתיד. האירוע, המתקיים זו השנה השלישית, הוא יוזמה משותפת של התנועה הקיבוצית, תנועת הקיבוץ הדתי, מרכז יעקב הרצוג, קיבוץ נגבה והמועצה האזורית יואב.

במסגרת המיזם ״טד באב״ עלו לבמה תשעה דוברות ודוברים, שכל אחד מהם הציג במשך תשע דקות רעיון, תובנה או נקודת מבט על החברה הישראלית. לקראת תשעה באב, יום המזוהה עם חורבן, מחלוקת ושבר פנימי, ביקש האירוע לחבר בין זיכרון העבר לבין הצורך בבנייתו המחודשת של הבית המשותף.

בתוך שאון מערכת הבחירות והשיח הציבורי המפלג, הוזמן הקהל לעצור ולחשב מסלול מחדש. לקחת את ״הפתק הלבן״, שבדרך כלל מבטא ייאוש, מחאה או הימנעות, ולהפוך אותו לדף חלק: הזדמנות לאיפוס, לסקרנות, לתקווה ולכתיבה מחודשת של העתיד המשותף.

המשתתפים, אנשי רוח ואנשי מעשה ממגוון רחב של זהויות, קהילות ותפיסות, שיתפו את הקהל בתובנות ובחוויות אישיות מתוך מחויבות לכלל החברה הישראלית ומתוך אמונה כי גם בתוך מחלוקת ניתן לבנות שותפות.

ד״ר שרה עברון עסקה באפשרות לבנות בית משותף מבלי לוותר על הזהות של כל אחת ואחד; מכבית מאייר הביאה את קולן של משפחות החטופים והחטופות ודיברה על הפיכת הכאב הפרטי לקריאה ציבורית לבניית אמון ותקווה; ופנחס איינהורן עסק בשותפות אזרחית לצד שמירה על הזהות החרדית. ד״ר יהודה מימראן דיבר על המסורתיות הישראלית כשפה המחברת בין עולמות; ד״ר מלכה ערפאת קדרי עסקה בדרכים להפוך חשדנות לסקרנות בין החברה היהודית לחברה הערבית; וליאת חפר דיברה על יצירת תחושת שייכות במפגש שבין זהות להט״בית, אמונה ומשפחה בחברה הדתית.

עוד השתתפו אפרת נוי, שהביאה את קולן של משפחות המילואים ודיברה על כוחו של הציבור כמנוע של שינוי וחוסן; יובי תשומה, דיברה על הקהילה האתיופית על דור ההורים והדור שלה שחווה פיצול זהות. על הישראליות ויהדות ששורשיה בעבודת האדמה; ויואב רימר, שדיבר על מקומה של החילוניות בפסיפס הזהותי ובמערכת החינוך הישראלית.

ראש המועצה האזורית יואב, נתי לרנר, הודה לקיבוץ נגבה על האירוח, לשותפים בהפקת האירוע ולכל מי שלקחו חלק בארגונו. ״נגבה היא מקום שמספר את סיפורה של החברה הישראלית. קיבוץ של תקומה, ציונות וקהילה, שידע לעמוד באתגרים קשים ולצמוח מתוכם. דווקא כאן, ערב תשעה באב, אנו מבקשים לזכור שהחורבן הוא גם אזהרה מפני קיטוב, שנאה ופירוק הבית המשותף. בתוך הרעש והמחלוקת אנו לוקחים את הפתק הלבן והופכים אותו לדף חדש, שעליו אפשר לכתוב יחד סיפור ישראלי של אחריות, סקרנות, הקשבה ותקווה. איננו נדרשים לוותר על הזהויות ועל המחלוקות בינינו, אלא ללמוד כיצד לחיות איתן ולבנות מתוכן עתיד משותף״.

הקולות השונים שנשמעו במהלך האירוע יצרו פסיפס מרתק של החברה הישראלית וריתקו את הקהל המגוון שהגיע לנגבה. האירוע לא ביקש להציע תשובות פשוטות, אלא להזמין להקשבה, לבחינה מחודשת של הנחות יסוד ולראיית השונות הישראלית כבסיס ליצירה, לחוסן ולתקווה.