אלעד אור, אחיו של החלל החטוף דרור אור ז"ל, נאם בירושלים

"אני חרד כי אני לא מאמין. אני כמובן לא מאמין לחמאס, שהוא ארגון רשע שדרך השקר היא חלק מהטרור המתמשך שלו, אבל אני גם חושש מהאינטרסנטים הרבים שהם חלק מההסכם, שלא בהכרח רואים את טובתנו, וגם, מממשלת ישראל. גרירת הרגליים של הממשלה בשנתיים האחרונות עלתה בחיי 44 חטופים וחטופות שיכלו להיות בבית, עלתה בסבל וסיכון אדיר לחטופים שהוחזקו בעזה ובסבל וחרדה לכולנו. אני פשוט לא סומך על האנשים המפקירים, צרי העין ותאבי השלטון האלו שהם ידעו לעשות את הכי טוב והכי מהר כדי להביא את דרור לקבורה. הלוואי שיוכיחו לי אחרת."

"עבור כל משפחתנו יהיה ערך גדול בהבאת דרור לבארי. בפתרון החוסר המטריד הזה, שבו יש חלקת אדמה עם שלט "כאן ייקבר" שתחתיו אין שום דבר. אני וההורים שלי והילדים של דרור ויונת זכאים לזה וזקוקים לזה בתהליך האובדן והאבל שלנו."

"כל עוד לא יוחזרו כל חללי השבת השחורה – היום ההוא לא ייגמר. זאת האחריות הברורה ביותר של הממשלה כלפינו. תעזרו לנו לדרוש את המובן מאליו. תמשיכו איתנו במאבק."

"לציבור הירושלמי והישראלי המדהים היה חלק אדיר בלחץ הציבורי לביצוע ההסכם. אני קורא מכאן לשחרור מיידי ממעצר של כל מי שנעצר בעת שנאבק למעננו."

דבריו המלאים:

שלום לכולם. שלום ותודה רבה. תודה על שנתיים של מאמץ.

אתם, יחד עם אלפים רבים כל כך בתל אביב, בחיפה, בניו יורק וממש בכל מקום, הייתם קרקע של אמון עבור כל משפחות החטופים וסימנתם את אופק התקווה בדרך לשחרור, שיקום וריפוי. הסכם טראמפ שבוצע לפני 5 ימים קרה הרבה בזכות כל אחת ואחד מכם. הגיע לכולנו לשמוח בלב המום ושלם על שחרורם של 20 השורדים הגיבורים, שחיי כל אחד מהם שווים את המאבק כולו.

לציבור הירושלמי והישראלי המדהים היה חלק אדיר בלחץ הציבורי לביצוע ההסכם. אני קורא מכאן לשחרור מיידי ממעצר של כל מי שנעצר בעת שנאבק למעננו.

והמאבק עוד לא תם. עבורנו, בני משפחות החללים החטופים השמחה התערבבה עוד באותו יום בהבנה כי ההסכם שנחתם איננו מקוים, בחוסר אונים גדול ובחרדה רבה מהווה ומהעתיד. אנחנו צריכים אתכם כדי להמשיך ולתמוך בנו, כדי להמשיך ולדרוש את קיומו המלא של הסכם טראמפ, שלא כלל רשימות או פעימות, אלא נועד לשחרר את כל 48 החטופים יחד עם סיום המלחמה ובניית הסדר מדיני ארוך טווח עם ערבויות בינלאומיות.

אני חרד כי אני לא מאמין. אני כמובן לא מאמין לחמאס, שהוא ארגון רשע שדרך השקר היא חלק מהטרור המתמשך שלו, אבל אני גם חושש מהאינטרסנטים הרבים שהם חלק מההסכם, שלא בהכרח רואים את טובתנו, וגם, מממשלת ישראל. גרירת הרגליים של הממשלה בשנתיים האחרונות עלתה בחיי 44 חטופים וחטופות שיכלו להיות בבית, עלתה בסבל וסיכון אדיר לחטופים שהוחזקו בעזה ובסבל וחרדה לכולנו.

אני פשוט לא סומך על האנשים המפקירים, צרי העין ותאבי השלטון האלו שהם ידעו לעשות את הכי טוב והכי מהר כדי להביא את דרור לקבורה. הלוואי שיוכיחו לי אחרת.

הבאת 19 החטופים לקבורה מכובדת בישראל, בתאילנד או בטנזניה, היא חובה אישית וגם חובה לאומית. אנחנו ניצבים מול קבר פתוח ומול פצע פתוח. כמשפחה, כקהילה וכעם.

עבור כל משפחתנו יהיה ערך גדול בהבאת דרור לבארי. בפתרון החוסר המטריד הזה, שבו יש חלקת אדמה עם שלט "כאן ייקבר" שתחתיו אין שום דבר. אני וההורים שלי והילדים של דרור ויונת זכאים לזה וזקוקים לזה בתהליך האובדן והאבל שלנו. מגיע לנו להשתחרר ממשחק הכוחות האכזרי של חמאס.
וגם עבור כל עם ישראל, יש ערך עצום בהחזרת החללים. חטיפת הגופות התרחשה כתוצאה ישירה של המחדל, ההפקרה והתבוסה של ה-7.10 והימלטות הרוצחים עם החללים נעשתה באין מדינה בדרך. כל עוד לא יוחזרו כל חללי השבת השחורה – היום ההוא לא ייגמר. זאת האחריות הברורה ביותר של הממשלה כלפינו.
תעזרו לנו לדרוש את המובן מאליו. תמשיכו איתנו במאבק. תודה רבה.