מסע הטרקטורים לזכרו של ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליפשטיין ז״ל שנהרג בשבעה באוקטובר
12.10.25 / 16:44
מסע טרקטורים מרגש לאורך גבול עזה התקיים לזכרו של ראש מועצת שער הנגב לשעבר, אופיר ליבשטיין ז"ל, שנפל בהגנה על כפר עזה ב־7 באוקטובר.
עשרות אזרחים, חקלאים, בני משפחה, חברים וראשי מועצות מכל רחבי הארץ השתתפו באירוע שנערך בסימן השבת החטופים והוקרה לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון
מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח במסע הטרקטורים לזכרו של ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליפשטיין ז״ל שנהרג בשבעה באוקטובר :
״אופיר היה סמל לאהבת האדם והארץ. איש של עשייה וחזון, שהאמין בכוחה של הקהילה ופעל כל חייו למען יישובי העוטף, ההתיישבות, החברה הישראלית והיהודית בתפוצות.
היום, כשהטרקטורים נוסעים בדרכים שאהב, בהם נלחם ונטמן, אנחנו לא רק נפרדים – אלא ממשיכים את דרכו. דרך של שורשים, אחריות, אמונה ועתיד.
לא במקרה מסע הטרקטורים מתקיים שעות לפני שובם של החטופים. אופיר היה סמל לתקווה, לבית, לאמונה שלא מוותרים על אף אדם ועל אף פינה בארץ הזו.
מסע הטרקטורים הזה הוא הבטחה – לשמור על האדמה, על הקהילה ועל התקווה שהייתה הלהבה בליבו. יהי זכרו ברוך, ומורשתו – נר לרגלינו״.
אורי אפשטיין ראש המועצה האזורית שער הנגב כתב:
"היום יצאנו שוב אל השדות.
כמעט שנתיים חלפו מאז אותה שבת שחורה ולצד הצפייה הגדולה וההתרגשות לשובם של חברינו גלי זיוי ועמרי וכל החטופים, נערכים בימים אלו ארועי זכרון לציון השבעה באוקטובר.
הבוקר התכנסנו, ראשי רשויות מכל הארץ, למסע טרקטורים לזכרו של ראש המועצה אופיר ליבשטיין ז"ל וגיסי האהוב ובסימן השבת החטופים והוקרה לחיילי צה”ל וכוחות הביטחון, ויצאנו יחד בשיירה שנסעה לאורך הגבול בין כפר עזה לניר עוז.
אופיר יצא בשבעה באוקטובר להגן על הבית ונפל כשהוא נאחז במה שהאמין בו יותר מכול, באנשים, בקהילה, ובאדמה הזו. המסע של היום הוא לא רק הנצחה, הוא המשך דרכו, המשך דרכם של כל מי שחיו כאן, בנו את ביתם ונרצחו על האדמה הזאת. כל תלם שנחרש, כל שדה שנזרע, הם הצהרה של חיים, של תקווה, של בחירה יומיומית לאחוז בזכרון ולא לוותר על הבית הזה.
בעודנו נושאים את זכרו של אופיר, אנחנו גם מביטים קדימה, מצפים בהתרגשות רבה לשובם הקרוב של גלי וזיוי ושל עמרי, ושל כל החטופים והחטופה.
תודה למרכז השלטון האזורי על היוזמה תודה לכל מועצות העוטף על שיתוף הפעולה: חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, ולתנועת המושבים והתנועה הקיבוצית שלקחו חלק בקיום הארוע המרגש הזה.
אנחנו כאן כדי לזכור, לבנות, ולעשות. כדי שהשדות שלנו ימשיכו לפרוח, והחיים כאן ימשיכו לסמל את התקווה של המדינה הזאת.
יהי זכרם של אופיר ושל כל הנופלים ברוך.
נמשיך כולנו, עד התלם האחרון"
אדיר נעמן ראש המועצה האזורית שפיר כתב :
"הבוקר השתתפתי במסע הטרקטורים בעוטף עזה שנערך לזכרו של חברי היקר, אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש מועצת שער הנגב, שנפל בקיבוצו במתקפת הפתע ב-7 באוקטובר.
עשרות טרקטורים ישנים וחדשים נעו הבוקר יחד בדרכי העוטף, כסמל לעשייה, לאדמה, ולחיבור האמיץ של כולנו אל המקום הזה.
מרגש היה לראות את השדות חוזרים להתמלא חיים, לשמוע את רעש המנועים המוכיחים שאין כוח בעולם שיכול לשבור את רוחם של אנשי ההתיישבות.
אופיר האמין בחקלאות כיסוד קיומנו, באחיזה בקרקע כבסיס לחוסן הלאומי. המסע הזה הוא המשך דרכו והבטחה שכולנו ממשיכים לשאת את הלפיד - לבנות, לזרוע, ולהצמיח תקווה.
באירוע השתתפו ראשי המועצות האזוריות, בהובלת שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים.
באותו מעמד שוחחנו על היוזמה להקמת היישוב החדש - אופיר בשטחי המועצה האזורית שדות נגב, בו צפויות להתיישב כ-500 משפחות, כחלק ממימוש חזון ההתיישבות בנגב שאופיר ז"ל קידם ולחם עבורו.
תודה למארגנים, לכל המשתתפים ולכל מי שבוחר כל יום מחדש בעשייה לחיזוק ההתיישבות, ובפעולות להנצחת זכרו ומורשתו של אופיר ז"ל".
ליאור שמחה מזכל תנועה הקיבוצית
בשנתיים האחרונות הרגשנו כולנו את פצעי המלחמה הקשה והבלתי פוסקת. הלב נשבר בשבעות והלוויות, ועם הקהילות הגולות בארצם והחוזרות לביתן. והלב כואב והראש מסרב להאמין, על כל הותר לפרסום, רק שנהיה ראויים.
אך בשביל שנהיה ראויים אנו נדרשים בראש ובראשונה להשלמת העסקה, השבת כל החטופים - כולם!
והמאבק הוא לא מאבק של המשפחות, ולא מאבק של הקהילות על יקיריה. המאבק הוא דמותה של ישראל כולה – על דרכה, על אופייה ועל תמונת העתיד שלה.
המסע לא הסתיים אבל יש עסקה, מתחילים לראות את האור. מתחילים לנשום - החברה הישראלית כולה מחכה לזה. להתחיל את השיקום באמת, להתחיל לבנות מחדש. ויש לנו משימה לא פשוטה, לתקן את כל מה שפגום, לבנות חברה ישראלית חדשה צודקת ומטיבה לכל אזרחיה.
התיקון של ישראל החדשה הוא של כולנו - זו לא שאלה של שמאל וימין, או של דתיים וחילונים, זו שאלה של איזה מדינה אנו משאירים פה לילדנו.
נדמה שמאז קום המדינה - לא עמד בפנינו מבחן גדול מזה, מבחן כמעט תנכי - שבו ימדדו המעשה והאופי, האמונה בערכים ובצדקת הדרך, ואוי לו לדור המכזיב ברגעים בהם ההיסטוריה מתחוללת.
לעולם נחרוט בליבנו את זיכרון הנופלים והנרצחים על לא עוול בכפם, נישא את הכאב על כתפינו ונעטוף את המשפחות שלא יזכו לראות את יקריהן. ולנצח נזכור את המחדל.
אנחנו נמצאים פה על אמדת ניר עוז. המקום שבו לפני שנתיים הכל התחיל, מקום שהפך להיות הסיפור שלנו, הסיפור של העם היהודי.
והנה אנחנו, בימים היסטורים, ערב עסקה, עסקה שכל כך רצינו. אבל יש לי עוד בקשה. דווקא היום, דווקא פה, מעושה שלום במרומים.
אנא, תעשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל, כל כך מגיע לנו שקט.
בדבריו אמר ראש המועצה תמיר עידאן:
"אני מרכין את הראש מול האסון שקרה לנו, אבל מביט קדימה בתקווה.
אנחנו נקים כאן את היישוב ‘אופיר’ על שמו של חברנו אופיר ליבשטיין ז"ל, ונביא לעוטף 500 משפחות חדשות.
אין לנו ברירה אחרת - זה העתיד שלנו. אנחנו נעשה את זה, כי נועדנו לבנות, להפריח ולחזק את הארץ הזאת - יחד."
בתוך ימי הזיכרון והכאב, רגעי התקווה עם חזרת החטופים מעניקים נחמה ומחייבים אותנו עוד יותר - להמשיך לבנות, לשקם ולחזק את העוטף.
העוטף קם על הרגליים - בזכות האנשים שלא ויתרו, ובזכות אמונה גדולה בעתיד.
