גאוות המושבים והדרום והנס של קבוצת הכדורסל - מ.כ. עוטף דרום

במשך חודשים ארוכים, הנסיעה על כביש 232 סימלה עבור רבים פחד, אובדן וזיכרונות שלא מרפים. אבל עכשיו, באותם כבישים ממש, נוסעות משפחות שלמות עם צעיפים, דגלים וילדים נרגשים בדרך למשחק כדורסל בקיבוץ מגן. במקום קולות מלחמה, נשמעים שוב שירי עידוד. במקום תחושת נטישה, נולדה מחדש תחושת שייכות.

שיירות של רכבים ממושבי האזור, מהקיבוצים ומערי הדרום עושות את דרכן אל יעד אחד קבוע – אולם הספורט בקיבוץ מגן.

האולם, שעבר שיפוץ מסיבי כדי לעמוד בסטנדרטים של הליגה הלאומית, הפך ממתקן ספורט מקומי למגדלור של חוסן, תקווה וגאווה אזורית עצומה.

איך קמה משום מקום קבוצת הכדורסל  החדשה?

רק לפני שנה וחצי, הרעיון להקים קבוצת כדורסל מקצוענית בלב העוטף נשמע כמו חלום רחוק.

המועדון, שנולד כפרויקט לאומי משותף של איגוד הכדורסל, מנהלת תקומה והמועצה האזורית אשכול, קיבל כרטיס חופשי (ווילדקארד) הישר אל הליגה הלאומית במטרה מוצהרת: להחזיר את החיים, התרבות והספורט לחבל הארץ הפצוע.

על הקווים נעמד המאמן ברק פלג, יוצא סיירת מטכ"ל ואיש ספר המדבר, שמגדיר את המשימה הזו כ"שליחות ציונית עצומה".

לצידו, בהנהלה, מובילים האלוף (במיל') טל רוסו כיו"ר הקבוצה, ועמוס אריאל, תושב מושב תלמי יוסף ועובד דפוס בארי, המשמש כמנכ"ל המועדון.

בעונת הבכורה שלה, הקבוצה התקשתה מקצועית וסיימה עם ניצחון בודד בלבד.

על פי חוקי הפרויקט, הקבוצה מוגנת מירידה ואינה יכולה לעלות לליגת העל, מה שמאפשר לה להתמקד בדבר החשוב באמת: לפתח את הדור הבא של הכדורסל הישראלי, ולהביא חיוך ותקווה לתושבים.

אבל הפרויקט הזה מעולם לא נמדד רק בלוח התוצאות. המטרה הייתה לבנות משהו יציב, קהילתי, שיחבר את תושבי המושבים והקיבוצים שחזרו הביתה. סגל הקבוצה נבנה על טהרת הכישרונות הצעירים של נבחרות ישראל, בהם שמות משפחה שמחזירים את הנוסטלגיה לכדורסל הישראלי כמו אור טפירו (בנו של מאיר טפירו) ועומרי שלף (בנו של גור שלף). לצידם, משחקים שחקנים מקומיים כמו חן קראוניק, בנו של אריק קראוניק ז"ל, רבש"ץ בארי שנפל בקרב הגבורה על הקיבוץ.

החיבור הזה בין ההיסטוריה המקומית, הדור הצעיר והקהל ביציעים יצר קסם שלא ניתן להסביר במילים. היציעים באולם בקיבוץ מגן התמלאו מדי שבוע בשורדי שבי, משפחות שכולות, חברי כיתות כוננות, ובעיקר מאות בני נוער וילדים מיישובי הדרום, שמצאו בקבוצה נקודת אור של שפיות וגאווה.

והנה, בעונת 2025/2026, הנס הספורטיבי הושלם

מ.כ. עוטף דרום, הקבוצה שבקושי ניצחה בעונה שעברה, רשמה השבוע את אחת ההפתעות הגדולות ביותר בתולדות הספורט הישראלי, כשהדיחה קבוצות חזקות ממנה והעפילה באופן רשמי לחצי גמר הפלייאוף של הליגה הלאומית.

אולם יש לזכור - מ.כ. עוטף דרום אינה יכולה להעפיל לליגת העל בכדורסל, גם אם תזכה באליפות הליגה הלאומית, בשל הגדרתה כ"קבוצת פרויקט" החסומה מעלייה על פי תקנון האיגוד.

למרות הישגה הספורטיבי המרשים, כרטיס העלייה יעבור לקבוצה הבאה בדירוג במידה ותעפיל לגמר.

סיפור קהילתי מרגש

"הקבוצה הזו היא כבר מזמן לא רק פרויקט ספורטיבי, היא הלב הפועם של העוטף", מספר אחד האוהדים הקבועים, תושב המושבים באזור. "כשרואים את הילדים שלנו קופצים בטירוף ביציע אחרי שלשה, מבינים שניצחנו. לא רק על הפרקט, אלא בחיים עצמם".

מ.כ. עוטף דרום מוכיחה לכל המדינה שמהאפר והכאב צומחת מנהיגות, צומח כישרון, ובעיקר צומחת רוח קהילתית שאי אפשר לשבור. חצי גמר הפלייאוף כבר כאן, אבל עבור תושבי הדרום – האליפות הושגה ברגע שהקבוצה הזו עלתה לראשונה על הפרקט.

הישגים מקצועיים בולטים

• העפלה היסטורית לחצי גמר הפלייאוף (מאי 2026): הקבוצה רשמה את הישגה הספורטיבי הגדול ביותר, כאשר הדהימה את הליגה הלאומית, ניצחה את סדרת רבע הגמר המכרעת מול מכבי רחובות החזקה (עם ניצחון 58:77 במשחק השלישי בחוץ), והעפילה רשמית לריבוע האחרון של העונה.
• התבססות בליגה הלאומית: לאחר עונת בכורה מאתגרת וקשה, הקבוצה עשתה קפיצת מדרגה עצומה בעונת 2025/2026, סיימה במקום ה-9 בעונה הסדירה עם מאזן של 13 ניצחונות, והוכיחה שהיא קבוצה תחרותית לכל דבר ולא רק "מיזם של כבוד".
• חממת כישרונות לנבחרות ישראל: הקבוצה הצליחה במטרתה להפוך לבמה מרכזית עבור שחקנים צעירים ומבטיחים (כמו עמרי שלף ואור טפירו), שמקבלים דקות משחק קריטיות בליגה מקצוענית ומפתחים את דור העתיד של הכדורסל הישראלי

ההישג החברתי והקהילתי

ההישג הכי גדול של המועדון אינו רשום על לוח התוצאות, אלא ביציעים: האולם הביתי בקיבוץ מגן הפך לסמל של חוסן אזורי. המשחקים מושכים מאות מתושבי המושבים והקיבוצים, כולל שורדי שבי ומשפחות שכולות, ומספקים להם מוקד של הפוגה, גאווה ושמחה בלב

מ.כ. עוטף דרום אולי לא תוכל להניף את צלחת האליפות של ליגת העל, אבל בלב של תושבי הדרום היא כבר אלופה מזמן. לא בגלל הטבלה, אלא בגלל שהיא הצליחה להחזיר לאנשים את מה שהכי היה חסר להם מאז השבעה באוקטובר - תקווה.