דוח מינהלת תקומה: יותר תושבים מאשר לפני 7 באוקטובר – אך תחושת הביטחון עדיין נמוכה

על פי הדוח, כ־92% מתושבי האזור כבר חזרו לבתיהם, ולצידם נקלטו כ־3,000 תושבים חדשים. בסך הכול מתגוררים כיום בחבל תקומה כ־65 אלף תושבים  מספר הגבוה מזה שהיה ערב המתקפה. יעדה האסטרטגי של המנהלת נותר בעינו: הכפלת אוכלוסיית החבל עד שנת 2033.

המנהלת הוקמה לאחר פרוץ המלחמה עם תקציב כולל של 17.5 מיליארד שקל. עד סוף 2024 מומשו כ־11.6 מיליארד שקל – כ־67% מהתקציב – כאשר בפועל שולמו כ־5.4 מיליארד. עם זאת, בדוח הנוכחי מצוין כי שיעור הביצוע הכולל עומד על 46% בלבד.

בתחום הדיור והשיקום הפיזי, מציגה המנהלת התקדמות: כ־60% ממבני המגורים שנפגעו שוקמו עד כה. מתוך עשרת היישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר, שישה כבר השלימו את העבודות החיוניות וחזרו לשגרה, בהם נירים, רעים, כרם שלום, עין השלושה, נחל עוז וכיסופים (שחזרתו מתבצעת בהדרגה). ארבעה יישובים נוספים – בארי, כפר עזה, חולית וניר עוז – נמצאים בשלבי שיקום מתקדמים, כאשר חלקם צפויים להשלים את הבנייה במהלך 2026 והחזרה המלאה תימשך עד 2027.

במקביל, לאחר פינוי כלל תושבי האזור לבתי מלון בתחילת המלחמה, הוגדרו 14 יישובים הזקוקים לפתרונות מגורים זמניים ממושכים. לשם כך הוקמו 1,846 יחידות דיור זמניות לצד מבני ציבור תומכים.

לצד הנתונים המעודדים, הדוח מצביע גם על אתגרים משמעותיים רק 28% מהתושבים מדווחים על תחושת ביטחון, ו־40% בלבד מביעים אמון במוסדות המדינה. נתונים אלו, לפי גורמים שונים, משקפים פער עמוק בין התכנון הממשלתי לבין חוויית החיים בפועל.

סוגיה החסרה בדוח היא קבוצת התושבים שאינם יכולים לשוב לביתם - פיזית, ביטחונית, נפשית או קהילתית - ועדיין אינם מקבלים מענה מלא, יציב וברור. שיקום אמיתי אינו נמדד רק במספרים תקציביים, אלא ביכולת של כל תושב לדעת מה עתידו, היכן הוא חי, מתי יוכל לחזור, ומה המדינה מתחייבת לעשות עבורו.

לצד ההתקדמות החשובה בתחומים מסוימים, הדוח כמעט ואינו נותן מענה לשאלות היסוד של השלב הבא: מה קורה ביום שאחרי מנהלת תקומה? כיצד מבטיחים רציפות תקציבית וביצועית גם לאחר סיום פעילותה? כיצד מחזקים את האזור כמקשה אזורית אחת ולא כאוסף יישובים המטופלים בנפרד? ומהו המענה לתושבים שעדיין אינם יכולים לחזור לחבל, ואינם מקבלים פתרון מספק למציאות שבה הם חיים כבר תקופה ממושכת?

תנועת עתיד לעוטף קוראת למנהלת תקומה לפרסם טבלת פערים וחריגים ברורה, שתציג בכל תחום את היעדים שנקבעו, הביצוע בפועל, הפער המרכזי, החסם המשמעותי, הפעולה המתקנת, הגורם האחראי ולוח הזמנים הצפוי, ולפרסם נספח משלים של מימוש תקציבי לפי רשות, שיכלול לכל רשות את היקף התקציב שאושר, חויב ונוצל בפועל, לצד סטטוס ביצוע, חסמים מרכזיים ולוחות זמנים להשלמה.

הדוח מוכיח פעם נוספת כי הבעיה המרכזית של שיקום העוטף אינה רק תקציבית, אלא בעיקר ביצועית - תוצאות אשר מורגשות בשטח ותחושת ביטחון בקרב התושבים עדיין אינם קיימים ברמה מספקת.

בתנועת "עתיד לעוטף" בירכו על פרסום הדוח אך מתחו ביקורת על יישומו בשטח.

מנכ"ל התנועה, אהד כהן, אמר:
"מדובר בדוח מקצועי ושקוף, אך דווקא השקיפות מדגישה את הבעיה – חסרות תוצאות בשטח. אי אפשר לדבר על שיקום מוצלח כשמרבית התושבים עדיין אינם חשים ביטחון או אמון במדינה".

עוד טוענים בתנועה כי הדוח אינו נותן מענה מספק לאוכלוסיות שעדיין אינן יכולות לשוב לבתיהן – מסיבות ביטחוניות, נפשיות או קהילתיות – וכי חסרה תוכנית ברורה ליום שאחרי סיום פעילות המנהלת. בין הדרישות שהוצגו: פרסום טבלאות פערים מפורטות, שקיפות תקציבית לפי רשויות ותכנון ארוך טווח לשיקום אזורי כולל.

לסיכום, דוח מינהלת תקומה מציג התקדמות משמעותית בהחזרת התושבים ובשיקום הפיזי של היישובים, אך גם מדגיש כי האתגר המרכזי נותר ביצירת תחושת ביטחון ואמון – תנאים הכרחיים להשלמת תהליך השיקום של יישובי העוטף.